היומן הגנוז ממחנה הריכוז ג’אדו: יומן אותנטי שנכתב בסתר מביא את סיפור שואת יהודי לוב

את היומן כתב יוסף דעדוש, ממנהיגי הקהילה היהודית בבנגזי, והוא נחשף עכשיו אחרי 70 שנה שהיה גנוז

לרגל יום השואה והגבורה 2021, יצא בימים אלה לאור ספר ששופך אור על שואת יהודי לוב – “היומן הגנוז ממחנה הריכוז ג’אדו: סיפורה של שואה נעלמה בלוב (מיומנו של יוסף דעדוש) מאת שלמה אברמוביץ’ (הוצאת “ידיעות ספרים”). הספר מתעד ממקור ראשון את הגיהנום שאירע במחנה הריכוז ג’אדו שבלוב בימי מלחמת העולם השנייה, שם מצאו את מותם 562 מיהודי לוב שהוגלו לשם מכל רחבי המדינה, כחלק מהפתרון הסופי שהחל על אדמת אירופה.

“היומן הגנוז ממחנה הריכוז ג’אדו” נכתב על ידי יוסף דעדוש, ממנהיגי הקהילה היהודית בבנגזי, על נייר סופג בסתר תחת עינם הפקוחה של הקלגסים האיטלקיים והנאצים ששמרו על מחנה ג’אדו. 70 שנה שכב היומן בבוידם של משפחת דעדוש, בין עשרות מסמכים ותצלומים שהשאיר יוסף לאחר מותו, ורק עשור לאחר מותו, אזר בנו, שמעון, אומץ, וביקש רשות לגשת לאוצר המשפחתי.

בבוידם נמצא כתב היד של דעדוש, ברישומי עיפרון, תחת הכותרת “יומן זיכרונות, מחנה ריכוז ג’אדו 42” (“דיאריו ממוריה קונצרטמנטו גיאדו 42”). היומן שהיה כתוב באיטלקית מחוברת – בכתב יד צפוף ומחוק ברובו, מלא בסימני עובש וכתמי חלודה – היה בלתי קריא. ארבע שנים נדרשו כדי לפענח את כתב היד הדהוי והמוכתם.

ביחד עם מחבר הספר, שלמה אברמוביץ’, יצאו בני משפחתו של דעדוש למסע מאתגר במטרה לפענח את היומן. הם הפעילו טכנולוגיות מתקדמות של ארגוני ביון ולאחר שהצליחו להתגבר על הקשיים הטכניים היו צריכים למצוא פרופסור מומחה לשפה האיטלקית, דר’ יעקב לאטס, שלקח על עצמו את תרגום הספר לעברית.

עטיפת הספר “היומן הגנוז ממחנה הריכוז ג’אדו”

על בסיס היומן המתורגם נכתב הספר “היומן הגנוז ממחנה הריכוז ג’אדו”. עד כה היו רק עדויות בעל-פה של ניצולי ג’אדו, ששחזרו את האירועים מזיכרונם. היומן הגנוז שופך לראשונה אור על אירועי היומיום במחנה, שנכתבו בזמן אמת, על כמות המזון שחולקה לעצירים בג’אדו, לצפיפות הנוראה ולתנאי ההיגיינה הקשים בביתני המחנה.

היומן, בצירוף דברים שסיפר יוסף דעדוש לאורך השנים, מתאר את מסעם של היהודים, החל מהוצאתם מבתיהם בבנגזי, דרך הובלתם למחנה הריכוז וכלה בכל תקופת המעצר במחנה והשחרור ממנו. תיאוריו של דעדוש חושפים תמונות של אימה, רעב, מחלות ומוות, אך מנגד הם מדגישים את זקיפות הקומה היהודית ואת העמידה הנחושה של עצורי ג’אדו אל מול ההתעללות, ההשפלה וסכנת המוות שהפכו לשיגרת יומם.

מדובר ביומן היחיד שנכתב במחנה ג’אדו והמחקר ההיסטורי שנעשה בעקבותיו מעניקים הזדמנות נדירה להציץ אל שיגרת הגיהינום של ג’אדו ואל אירועים שתועדו כולם בזמן אמת. אחד הקטעים המרגשים בספר כוללים את תיאור מותה של בתו הבכורה, עדה, בת השנה וכיצד חפר לה את הקבר בידיו.

בתוך כך נחשף בספר החדש צומת של גורלות חיים ומוות, שבו ניצב בו יוסף דעדוש, כאשר סירב להזדמנות שנקרתה לו להיחלץ מרשימות המשלוח אל ג’אדו. הוא הישיר מבט ואמר: “למקום שאליו הולכים כל אחיי היהודים – אלך גם אני”.

מלחמתו של דעדוש לא תמה עם סיום מלחמת העולם השנייה. לאחריה היה עליו להילחם בסירובי הממסד ובעלבונות במאבקו להכרה בשואת יהודי לוב.

על הספר ממליצים רבים, ביניהם פרופ’ סעדון, החוקר מס’ 1 של יהודי ארצות ערב, שכותב בין היתר: “הספר הוא תרומה חשובה ומאפשר להיסטוריון עוגן היסטורי יציב כדי לבנות עליו את סיפורה של המלחמה”.

ההיסטוריון יעקב חג’ג’-לילוף, מנהל מרכז המחקר על יהודי לוב, כתב: “יומן אותנטי שכזה, שנכתב בסתר, בתוך תוכם של האירועים עצמם, הוא חלומו של כל היסטוריון. עדויות חיות אישיות של יחידים, בעת התרחשותן, זוכות בספר  למעטפת של שיגרת הגיהנום בג’אדו”.