מיכל אנסקי: “הנה חיוך חדש, הנה משפחה חדשה, זה אף פעם לא יחזור להיות כמו פעם”

כוכבת “מאסטר שף” חושפת בפוסט מרגש על הניתוח בפניה שעברה באחרונה בבוסטון: “עכשיו יודעים על השיתוק הזה קצת יותר מפעם”

מיכל אנסקי עם בעלה אייל אמיר ובתם גבריאלה: “חזרתי מבוסטון עם 14 תפרים בפה והרבה מאוד מה להגיד“

לפני למעלה משנה, חזרה מיכל אנסקי מחו”ל עם פנים חצי משותקות, דיבור לקוי וחוש טעם רדום. היישר מהטיסה מארצות-הברית היא הובהלה לבית החולים איכילוב, שם הסבירו לה הרופאים כי מדובר בשיתוק ע”ש בל והבטיחו לה שזה יעבור תוך כמה ימים.

“אני מחכה שהסימפטומים יחלשו ותהיה מגמה של שיפור”, כתבה אז בדף הפייסבוק שלה. “לכאורה זה כל כך קלישאתי להגיד שעד שאנחנו לא מאבדים משהו אנחנו לא יודעים להעריך אותו, נעורים או בריאות… אבל זה כל כך נכון. אני בוחרת לראות בהפסקה הזו הזדמנות להתכנס ומקדישה את הימים הבאים לעבודה פנימית, לנקות כל מה שמשתק ולא משרת”.

השיתוק אומנם לא עבר תוך כמה ימים, אבל בשנה האחרונה מצבה השתפר, היא נישאה בשנית לאיש העסקים אייל אמיר, ילדה בת שנייה, גבריאלה, בת חצי שנה, אחות לדניאלה בת ה-9, והתחברה בעיקר לעצמה. החודש, היא חזרה מניתוח בבוסטון עם 14 תפרים בפה. בפוסט מרגש שהעלתה באינסטגרם, כתבה אנסקי: “הנה חיוך חדש, הנה משפחה חדשה, זה אף פעם לא יחזור להיות כמו פעם, וזה ממש בסדר גמור.

“חזרתי מבוסטון עם 14 תפרים בפה והרבה מאוד מה להגיד… איכשהו זה לא מרגיש לי הזמן בגלל המשבר סביב הקורונה, אבל אני כן רוצה לספר שהניתוח שעברתי הוא למחלה שנקראת סינקינזיס וקורית ל-20 אחוז ממי שחטף פציאליס/שיתוק על שם בל או ‘שיתוק מיכל אנסקי’ כמו שקוראים לו בחדרי המיון.

“לצערי? ממש לא! לשמחתי, כי עכשיו יודעים על השיתוק הזה קצת יותר מפעם, אבל עדיין ממש לא מספיק. סינקינזיס זה מה שיש לי, ולכל מי שהשיתוק בעצב הפנים לא עבר לו ועדיין מרגיש כאבים ותחושת משיכה עזה ומשבשת בשרירי הפנים (אני מתכתבת עם מאות מכם שסובלים מאותו הדבר).

“אז ארזתי את המשפחה שלי ונסענו לבוסטון בשיא הגל השני, עם תינוקת קטנה במטוס ריק מאדם ומלא בחומר חיטוי, ופחד ממשטחים ומבני אדם ללא מסיכה. אני יכולה לספר לכם עכשיו שתיעדתי את הכל ונכנסתי לחדר הניתוח עם המצלמה של ‘מחוברים’. כי אין לי ממה להתבייש, השיתוק והסיבוך שלו, הוא לא באשמתי.

“ועם המצלמה הקטנה שאיתי, אני יכולה לעזור לכל מי שעבר או עובר או יעבור דרך אי הוודאות שאני עוברת (טפו טפו טפו, רק בריאות), כדי שלא יצטרך לטבוע באוקיינוס של אינפורמציה סותרת, מבלבלת, לפעמים מאוד לא נכונה, ובמקרה שלי גם מזיקה. והמשפחה שלי: דניאלה, אייל, גבריאל’י ואלבי גם יהיו שם איתי עד הסוף, או בעצם, מההתחלה”.

אנסקי, אמיר והתינוקת נכנסו מיד לבידוד עם חזרתם ארצה. על כך כתבה אנסקי: “היה טוב וטוב שהיה. בעיקר היינו יחד. בלי הסחות דעת, מחויבויות. בלי שישי אצל ההורים או סיורים בשוק, ימי צילום, פגישות… בלי כלום חוץ מהשעון, שגם נמס לתוך עצמו ברצף הימים והשעות.

“כשמשרד הבריאות הושיב אותנו במרכז חיינו, הבנו שיש מקום להרבה מאוד בתוך הדירה הקטנה שלנו ושהאהבה גדולה. אני שמחה על הזמן הזה של בין לבין שניתן לי להחלים, לדבר אתכם בצ’אטים, לבשל, לאהוב, להתגעגע ופשוט להיות”.