fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2021/05/איך-להתמודד-עם-חרדה.jpg

לאור המצב הביטחוני: איך מזהים חרדה אצל ילדים ואיך מורידים לחץ אצל מבוגרים?

דר’ ליאת הולר-הררי, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית בכללית; וחני שליט, עובדת סוציאלית, נותנות עצות איך להירגע

1איך להתמודד עם חרדה

Photo by Alexandra Gorn on Unsplash

האירועים הביטחוניים האחרונים העלו את רף החרדה אצל לא מעט אנשים. רק ההאזנה לדיווחים בכלי התקשורת מספיקה כדי לגרום לתחושות של אובדן שליטה ואובדן ביטחון, ושל חוסר ודאות לגבי המצב בכללותו.

גם אם חלקנו כבר פיתחו חוסן ללחצים שגורם המצב הביטחוני, אצל אחרים תגובות הלחץ – ביניהן התפרצויות זעם, חוסר שקט ופעלתנות יתר –  שבות בכל עוצמתן בכל אירוע. ההתמודדות הכי קשה היא של הילדים שנאלצים לחיות מדי יום את הפחדים שלהם.

אם לנו כמבוגרים קשה ומלחיץ עכשיו, קל לשער שהחששות של הילדים מועצמים פי כמה ומעיקים עליהם. דר’ ליאת הולר-הררי, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית בכללית; וחני שליט, עובדת סוציאלית, נותנות עצות איך להירגע.

איך מזהים חרדה אצל ילדים?

לילדים יש כישרון מיוחד לחוש במתח, בדאגה ובחרדות הקיימים בסביבתם. מצבי לחץ שמשפיעים על בני המשפחה הבוגרים מגבירים גם את דאגות הילדים. בהיעדר מידע או יכולת להבין את המצב הקיים, מפעילים ילדים את הדמיון. לכן הם עלולים לסבול מדמיונות מפחידים שאינם תואמים את המציאות המאיימת בפני עצמה.

אף שכל אחד מאיתנו מגיב אחרת, יש סימנים נפוצים למצבי לחץ. כעס וחוסר שקט, פעלתנות יתר, קושי להתרכז, עיסוק מתמיד בחששות או שינויי התנהגות אחרים יכולים להעיד על לחץ ועל חרדה. לעיתים מתבטא לחץ בדיכאון או בעצבנות, בדריכות יתר או בבהלה מכל גירוי.

 ילדים מבטאים את המתח שלהם בדומה למבוגרים. אי שקט, חוסר ריכוז או תגובות קיצוניות של בכי ושל כעס הם תופעות שכיחות. ילדים יכולים גם לבטא את חרדתם באמצעות הידבקות להורים או באמצעות פחדי לילה. הם עלולים גם להרטיב את המיטה או לסרב לאכול.

איך לא לשדר לילדים את החרדה שלי? 

ילדים מזהים כאשר לא אומרים להם את האמת, וכשקיים פער בין החרדה שההורה משדר מבחינה רגשית לבין מה שהוא אומר במילים. לכן, לא כדאי לומר להם דברי הרגעה סתמיים, או להכחיש שיש בעיה.

מצד שני, עדיף לא לחשוף אותם למידע מיותר שעלול להלחיץ אותם. למשל – לא כדאי לאפשר להם לצפות בחדשות שמציגות סיקורים של אירועים קשים ותיעוד של אלימות. אז היו כנים איתם, בגובה העיניים, אבל נסו לשמור על עצמכם רגועים, וכך תשפיעו גם עליהם לטובה.

היזהרו לא “להדביק” את הילדים בפחדים שלכם. הורה חרד במיוחד עלול לגרום לילדים לפחד מיותר. לכן חשוב לא להימנע ולא להגביל את הילדים יותר מדי במידת האפשר. נסו לשמור על השיגרה, להתפנות גם לפעילויות מהנות, ולהמשיך להיות עבורם דמות סמכותית ורגועה שמשדרת כנות וביטחון.

איך אפשר לעזור לילדים להתמודד עם לחץ?

1.אם הילד שלכם מבקש לשתף אתכם במחשבות ובדאגות שלו, הקשיבו לו ועודדו אותו לבטא את רגשותיו. חשוב לומר לילדים שהתגובות שלהם למצב טבעיות, וכי ילדים רבים מגיבים באופן דומה למצבי דאגה ולחץ. כך הם לא יחושו בושה ואי נוחות – תחושות שעלולות להגביר את הדאגות שלהם.

2.הסבירו לילדים את המצב באופן אמין שתואם את יכולת ההבנה שלהם. נסו לחזק את התחושה שאתם דואגים להם ושתעשו הכל כדי לשמור עליהם.

3.עודדו את הילדים למלא את המטלות ואת המשימות שלהם בבית הספר ובבית ולקיים סדר יום רגיל, ככל שהדבר ניתן. שמירה על שיגרה יציבה מגבירה את תחושת הביטחון.

4.שהות במחיצתם של אנשים בוגרים עשויה להעניק לילדים ביטחון. כדאי שלפחות אחד ההורים יקדיש מזמנו לילד החרד, יאפשר לו לדבר על פחדיו ועל רגשותיו וירגיע אותו ככל הניתן. משחק משותף, קריאה בספר עם הילד או  צפייה משותפת בטלוויזיה עשויים להסיח את דעתו של הילד מהדאגות.

5.כאשר ילד מתעורר באמצע הלילה כי הוא מפחד, חשוב שלפחות אחד ההורי ייגש אליו וירגיע אותו, ואז יוכל הילד להירדם.

6.אם הילד מתנהג בתוקפנות או בתובענות, שימו לו גבולות. צריך לאפשר לילדים לבטא את הכעס ואת תחושת חוסר האונים שלהם באופן מילולי או בציור, אך אין להתיר לילד להכות, ואין להיכנע לכל דרישה שלו.

7.ילדים רבים מגיבים היטב למגע פיזי חיובי של הוריהם או של קרובים אחרים. כדאי להרבות בלטיפות, בחיבוקים ובביטויי קרבה וחיבה אחרים, כי אלה מרגיעים ומשרים תחושת ביטחון.

8.יש ילדים שלא מוכנים לאכול כשהם במצבי חרדה או מתח חריפים. לא כדאי לנדנד לילד שאינו מוכן לאכול, ובוודאי שאסור להכריח אותו. כדאי לשכנע אותו לשתות. ילד בריא יאכל במידה מספקת, גם אם פחותה.

איך מורידים לחץ אצל מבוגרים?

לכל אחד מאיתנו יש כוחות נפשיים רבים, שגם אם איננו מודעים להם, הם מאפשרים לנו להפעיל מנגנוני התמודדות שיחזירו אותנו למצב של יציבות רגשית ושל תפקוד רגיל. כדאי לזכור זאת ואף להזכיר זאת לקרובים לנו.

סימני לחץ ומתח עלולים לעורר חששות ורגשות בושה ואי נוחות. אך יש לזכור שאלה הם תגובות טבעיות שמשותפות לאנשים רבים, ושהם יחלפו קרוב לוודאי עם תום הסיבה לדאגה.

חשוב לאפשר למי שחש במתח ובלחץ לדבר על דאגותיו. גם אם הוא מבקש לחזור על דברים שכבר סיפר ואמר, חשוב להקשיב לו. כדאי לגייס חברים או קרובי משפחה אחרים כדי שיתמכו ויעודדו את מי שסובל מלחץ קשה. אפשר גם להסתייע בהם בעת הצורך לשמירה על הילדים או לעריכת קניות.

תרגילי הרפיה יכולים להקל על תחושת הלחץ. גם עיסוי קל של שרירי העורף או ליטוף הראש, הצוואר והידיים עשויים להרגיע ולהקל. פעילות גופנית כמו הליכה, טיול או התעמלות וכן עיסוק בתחביבים עשויים אף הם לשפר את ההרגשה.

אם תחושות הלחץ חריפות מאוד, מקשות על התפקוד, גורמות לבעיות שינה או להופעת סימני חרדה קשים, כדאי להיוועץ ברופא המשפחה בנוגע לטיפול המתאים. חשוב שלא להשתמש בתרופות ובתכשירי הרגעה ללא המלצת רופא.

עוד טיפים לילדים עם חרדה

גם טלי בכר, עובדת סוציאלית במרפאה לבריאות הנפש בילדים ונוער במרכז הרפואי קפלן, מסבירה כיצד נוכל לעזור לילדים ולהקל עליהם בימים אלו. לדבריה, “לא משנה איך נקרא לזה, ‘חרדה’ או כל שם אחר; כאשר אנו מבחינים בשינוי אצל הילד שלנו, בטח כשיש פגיעה בתפקוד, הילד שלנו מתמודד עם מצוקה וצריך עזרה”.

אז איך נעזור לילד שלנו להתמודד?

*עלינו לייצר עבור הילדים שלנו תחושת יציבות וביטחון חזקות בתוך המשבר.  אפשרו לילדים להביע את הפחד – ניתן לעשות זאת בשיח או על ידי משחק וציור.

*החזירו להם תחושה של שליטה וביטחון – נסו לייצר שיגרה בתוך המציאות תחת ירי הטילים (עד כמה שאפשר) ולחזור לשיגרה שאתם רגילים אליה.

*תנו להם הרגשה שהם אינם לבד, ששומרים עליהם בכל מסגרת בה הם נמצאים.

*בעת אזעקה לאפשר להשתמש בדברים שמרגיעים אותם; נשימות, מגע, בובה או משחק אהוב.

מרבית הילדים צולחים את האירועים הללו בזכות התמיכה של המשפחה והמסגרות השונות. לעיתים, במקרים בהם הילד שלנו מתמודד עם חרדה מתמשכת – תיתכן נסיגה התפתחותית כמו חזרה להרטבה בלילות, פחד להישאר לבד, הימנעויות מפעילויות שונות וכו’. במצבים אלו חשוב לפנות לקבלת עזרה מקצועית לכם, ולילד”.

;
Font Resize
Contrast