fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2021/09/איך-תתמודדי-עם-אסתמה.jpg

אלונה חצב אובחנה עם אסתמה קשה: “למה בגיל 53 הייתי צריכה עזרה מהוריי כדי להתקלח?”

לאחר תקופה ארוכה של טיפול בסטרואידים, היא מצאה את הפתרון שהחזיר אותה לחיים. כדאי לכן לקרוא!

1איך תתמודדי עם אסתמה

צילום אילוסטרציה: Photo by Yuris Alhumaydy on Unsplash

אלונה חצב אובחנה לפני מספר שנים עם מחלת אסתמה קשה שהקשתה עליה לבצע פעולות יומיומיות פשוטות כמו להתקלח או ללכת יותר מעשרה מטרים ברציפות. לאחר תקופה ארוכה של טיפול בסטרואידים, היא מצאה את הפתרון שהחזיר אותה לחיים: “אני מרגישה שנולדתי מחדש”, היא מודה כיום.

“הייתי נעזרת באמא שלי כדי להתקלח, נאלצתי להיעזר בהורים על מנת לעשות את כל הפעולות הכי פשוטות. המחלה הארורה הזו לקחה ממני את העצמאות והכבוד העצמי”, כך מתארת חצב, 53, מהרצליה את השנים האחרונות בצל מחלת האסתמה ממנה היא סובלת.

“ההתקף המשמעותי הראשון שחוויתי היה לפני כחמש עשרה שנים”, נזכרת אלונה “סבלתי מצינון קל שגרם לי להתקפי שיעול בלתי פוסקים. גם לאחר שהצינון חלף, השיעול לא פסק במשך יותר מחודש שלם”, היא מוסיפה. לפני מספר שנים, בעקבות אירוע קרדיו וסקולרי נאלצה אלונה לעבור מספר ניתוחי לב. “ייתכן ואחד הגורמים להתפרצות האסתמה היה כתוצאה מהטיפולים הקרדיולוגיים שקיבלתי”, מעריכה אלונה.

לאחר שהשיעול הטורדני לא פסק מעצמו, הגיעה אלונה למרכז הרפואי “מאיר” בכפר-סבא, המשמש גם כמקום עבודתה. “אושפזתי למשך שבוע לצורך ביצוע בדיקות מקיפות”, היא נזכרת, “שם גילו שאני סובלת מאסתמה ולכן השיעול לא פוסק מעצמו”. עוד הוסיפה: “בהתחלה קיבלתי משאפים כי הצוות הרפואי חשב שזה יכול לעזור, אבל עם הזמן האסתמה הפכה לקשה בלתי נסבלת”. מבחינתה של אלונה, האבחון שלה כחולת אסתמה היה נקודת מפנה בחייה. “מאותו היום בית החולים לא היה רק מקום עבודה שלי, אלא הפך להיות גם בית בתקופות מסוימת”.

2אלונה חצב

אלונה חצב: “חייתי על סטרואידים, אבל ההשפעות של הכדורים האלו על הגוף לאורך זמן היו נוראיות

דר’ ברוך חן, רופא ריאות שטיפל באלונה, המליץ לה על טיפול בסטרואידים על בסיס יום יומי, וכך בכל פעם שהופיעו התקפי אסתמה קשים, אלונה העלתה את מינון הסטרואידים  מפני שאף טיפול לא הועיל. “הייתי חיה על התרופות האלו. אבל ההשפעות של הכדורים האלו על הגוף לאורך זמן היו נוראיות. לא היתה לי ברירה – אלו היו הטיפולים היחידים שעזרו לי באותה העת”, נזכרת אלונה, “היו פעמים שחוויתי התקפים כה חמורים עד כדי כך שלא הצלחתי לנשום”.

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי יותר מאלף בני אדם מתים מאסתמה מדי יום ברחבי העולם, בין 5-7% אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מאסתמה וכעשירית מהם סובלים מאסתמה קשה. אלונה: “המחלה הזו שיבשה את כל מהלך חיי. הפכתי מאדם עצמאי לאדם שזקוק לתמיכה מהסביבה שלו. לא הצלחתי ללכת כמה מטרים, שלא לדבר על לעלות במדרגות או לעשות פעילות ספורטיבית. הרגליים שלי הפכו לחלשות מאוד, כל פעולה – ולו הפשוטה ביותר – גרמה לי להתנשף ולחוש כאילו אני על סף אובדן הכרה”.

אלונה מספרת כי ההתקפים באים לידי ביטוי בקוצר נשימה חריף. “בזמן התקף אני מרגישה קושי לנשום כמו אחרי ריצת מרתון”, היא אומרת, ” כל התקף כזה מלווה בכאבים נוראיים”. האסתמה הקשה פגעה גם באיכות השינה של אלונה. “לא הצלחתי לישון ברציפות לילה אחד שלם בגלל השיעול. תנוחות מסוימות גרמו להחמרה של כל הסימפטומים”, היא מספרת, “כשלא ישנים טוב בלילה, קשה מאוד לתפקד ביום למחרת. ימים שלמים הסתובבתי סהרורית עם עייפות כרונית שלא חולפת”.

אחד מן הרגעים הקשים ביותר עבור אלונה היה כשהבינה שהיא אינה יכולה לבצע את הפעילות היומיומית ללא סיוע מסביבתה הקרובה. “כל דבר היה לי קשה. אחרי מקלחת הרגשתי שאני עומדת להתעלף”, נזכרת אלונה, “הייתי משתעלת בלי סוף ורואה שחור, כמעט נחנקתי. זה היה מפחיד. ההורים שלי כל כך דאגו לי עד כדי כך שהם היו מגיעים בכל פעם להשגיח שלא קורה לי כלום עד שאצא מהמקלחת. זו תחושה נוראית של חוסר אונים”.

כשאלונה אובחנה עם אסתמה, היא טופלה  במחלקת ריאות בבית החולים “מאיר”. “לא היה להם הרבה מה לעשות איתי שם. קיבלתי בעיקר טיפול תומך שכלל אינפוזיות, סטרואידים ומשאפים שהקלו על הסימפטומים אבל לא על האסתמה עצמה”, היא משחזרת, “האשפוז האחרון ממש היה בבית חולים ‘בלינסון’, שם אני מטופלת גם במרפאה קרדיולוגית. זכור לי, שהייתי שבר כלי. המדדים שלי הצביעו על מצב חמור מאוד של האסתמה, והרופאים כבר לא ידעו מה לעשות”.

3דר' לילך ישראלי

דר’ לילך ישראלי. הציעה לאלונה חצב טיפול ביולוגי חדש שנקרא ‘פסנרה’ שהציל אותה

בבית החולים “מאיר” פגשה אלונה את דר’ לילך ישראלי, רופאה בכירה במערך הריאות שמטפלת בה עד היום. “הרופאה שאלה אותי כמה שנים אני מטופלת בסטרואידים ושכשהשבתי לה היא נדהמה. היא ביקשה לעשות לזה סוף והציעה לי טיפול ביולוגי חדש שנקרא ‘פסנרה’ – זריקה תת-עורית שניתנת אחת ל-4 שבועות ולאחר מכן אחת ל-8 שבועות”.

אלונה שהיתה מתוסכלת וחסרת אונים לאחר ששום טיפול לא הקל על המצב, הסכימה לנסות את התרופה החדשה. “הסטרואידים אומנם הקלו עליי במידת מה, אבל במינון גבוה אי אפשר לקחת אותם לאורך זמן. זה לא פתרון מספיק טוב”. היא אומרת, “את הטיפול ב’פסנרה’ התחלתי לקבל לפני כמעט שנה. כבר בהתחלה חשתי הקלה משמעותית בתסמינים. לפתע חזרתי לנשום”.

אלונה מעידה שעל אף השיפור הדרמטי היא ניסתה לא לפתח ציפיות מהטיפול החדש. “הייתי מעט סקפטית בגלל כישלונות של טיפולים קודמים, הייתי בטוחה שבשלב מסוים האפקט של התרופה ייעלם”, היא נזכרת. אלא שבניגוד לציפיות, הטיפול הצליח מעל המשוער. “החל מהטיפול השני ממש הרגשתי את ההשפעה של התרופה. הרגשתי שהגוף שלי חוזר לעבוד וזה רק הלך והשתפר”.

כיום מנהלת אלונה שיגרת חיים רגילה, היא אינה מוגבלת ואינה צריכה להתחשב באסתמה. “החיים שלי שבו למסלולם. אני אדם שונה לחלוטין מאותה אלונה של שנה שעברה”, היא מעידה בהתרגשות, “אני עושה כושר ואפילו מצליחה לרוץ. אחרי כל כך הרבה זמן אני ישנה בלילה כמו שצריך וכבר לא סובלת מעייפות. אני מרגישה שכאילו נולדתי מחדש”, מסכמת אלונה.

;
Font Resize
Contrast