https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/04/חירות-גדול.jpg

החירות שלי: תובנות החג של ריטה ופאולה רוזנברג

הזמרת ריטה מאמינה שיש לנו בארץ האחד את השני, ופאולה רוזנברג מציעה שנעמוד תמיד במבחן הנדנדה. המשמעות העכשווית של פסח, כפי שנחשפה בפייסבוק שלהן ערב החג

ריטה

ריטה: טיול “כמעט” שורשים בגיאורגיה

ריטה: אין לנו ארץ אחרת

“אני בדיוק חוזרת מטיול ‘כמעט’ שורשים בגיאורגיה עם אמא ואחיותיי: דיאנה, מיטרה וטלי, שנולדה אומנם בארץ אבל חווה דרכנו את כל הסיפורים על המדינה שנולדנו בה ושאין לנו את האפשרות לבקר בה.

במסגרת הניסיון לשחזר לכבוד אמא, נופים וטעמים, מצאנו מסעדה פרסית שבה מנהל המסעדה, הטבח והמלצר – הם כולם איראנים שבמצוקתם עזבו את איראן והגיעו לטביליסי, כשהם מנסים כל אחד מהם להתפרנס ביותר כבוד.

כששמעו שאנחנו איראניות מישראל, הם פתחו את ליבם וסיפרו לנו על המצב האומלל שבו הם חיים שם באיראן, תחת משטר דוחק ושוחק, באינפלציה בלתי אפשרית, במצב דאגה יומי לכלכל את משפחתם ואת עצמם.

והנה אני חוזרת לארץ שלי, לימים שלאחר בחירות וטרום חג. וגם אם אלו מאיתנו הצביעו כך ואלו אחרת, משמח לדעת שאנחנו יכולים לבחור, שיש לנו מדינה דמוקרטית ובסופם של ויכוחים בינינו או חוסר הסכמה – יש לנו האחד את השני לשמור, להגן, לגונן ולאהוב. חג חירות שמח”.

פאולה וליאון רוזנברג

פאולה וליאון רוזנברג: טיול משפחתי באמסטרדם

פאולה רוזנברג: שתמיד תהיה בנו התשוקה להתנדנד

“זו ברכת החג שלי לכולנו: שנעמוד תמיד במבחן הנדנדה. זה מבחן שקיים מזה זמן, ליתר דיוק כבר חצי שעה. ומהו המבחן הזה?

אז ככה: אנחנו מטיילים ממש עכשיו ברחובות אמסטרדם, יום אביבי עוטף אותנו, הכל בו מרגיש פריך ונעים. באחת התעלות של שכונת ג’ורדן, נגלה לפנינו אחד מהגנים הציבוריים האורבניים, שתי נדנדות ומגלשה באמצע השדרה. הבנות שלנו, שילה וארבל, מבקשות שנעצור, אנחנו אומרים שבטח, הרי זו אחת הפעמים ששנינו לא ממהרים לשום מקום.

הן יושבות ומתנדנדות ואני מתיישבת על הארץ, וחושבת על זה שכבר המון זמן שאנחנו לא מבלים איתן בגני שעשועים, בערך מאז שמלאו לארבל, שהיא הקטנה יותר, שבע שנים.

בעודי מתבוננת בהן מתהלבות וצוחקות וממציאות תרגילי קפיצה לוליינית, באותה התלהבות ילדית שזכורה לי מהן כשהיו קטנטנות, הרגשתי מן רעד בבטן, שזה הסימן של הגוף שלי להתעוררות של תשוקה. כל כך מתחשק לי להתיישב על הנדנדה ולהטות את הגוף קדימה ואחורה בשיא הכוח כדי לתת תנופה ולהתנדנד הכי גבוה וחזק.

חיכיתי שהן תרדנה ויגיע תורי, אבל אז הגיעו שני ילדים וממש רצו את התור, אז לא התווכחתי איתם. הלכנו משם. לא הצלחתי להתנדנד, אבל מאוד מתחשק לי. עדיין. וזה שימח אותי שיש בי את הרצון לעשות את זה (אבל לא עד כדי לריב עם שני ילדים בני 6, במיוחד שהם נראו חזקים לאללה וגם ההורים שלהם היו איתם).

אז לכבוד הפסח:
שתמיד תהיה בנו התשוקה להתנדנד, לקחת תנופות ולהרגיש את הרוח על הפנים, למרות הפחד לאבד שיווי משקל. ושהרצון לא יאבד, גם כשלא יוצא, או כשמישהו תופס את המקום לפניך. אני מתכוונת לחזור לפארק יותר מאוחר, התור שלי יגיע. אני רק צריכה לרצות ולא להפסיק לנסות, זה כמעט תמיד עובד לי.
חכו, חכו, מחר תמונה שלי עם הרגליים מונפות אל על. חג שמח!”

הבנות של פאולה וליאון מתנדנדות

הבנות של פאולה וליאון מתנדנדות באמסטרדם

Font Resize
Contrast