האם החיסון עלול לגרום למחלה? האם הוא חסין נגד מוטציות? והאם מזריקים בחיסון חומר גנטי?

דר’ רונן יום-טוב, מומחה לרפואת משפחה במכבי, מפריך מיתוסים ועושה סדר בשמועות לגבי חיסוני הקורונה

Photo by CDC on Unsplash

האם חיסוני הקורונה ישנו לנו את ה-DNA? האם מנה אחת מספיקה? ומה לגבי תופעות הלוואי? יש הרבה מיתוסים ושמועות לגבי החיסון. דר’ רונן יום-טוב, מומחה לרפואת משפחה במכבי, מפריך מיתוסים ועושה סדר בשמועות לגבי חיסוני הקורונה.

האם החיסון עלול לגרום למחלה?

לא. החיסון אינו מכיל את הנגיף עצמו, ועל כן אינו יכול לגרום למחלה. החיסון יכול לגרום לתופעות לוואי מקומיות, כמו כאב ואודם באזור ההזרקה ולתסמיני מחלה קלים, כדוגמת חום קל, כאבי ראש, חולשה וכאבי שרירים, המעידים על תגובתיות מערכת החיסון לחיסון. תסמינים אלו צפויים לחלוף לאחר ימים בודדים.

למה כל האוכלוסייה צריכה להתחסן? מדוע לא מחסנים רק צוותים רפואיים ואנשים מקבוצות סיכון?

נתוני התחלואה אכן מצביעים על כך שהסיכון לחוות מחלה קשה עולה ככל שהחולה מבוגר יותר וסובל ממחלות רקע מסוימות, אך עדיין כולנו למדנו שגם צעירים בריאים יכולים לחלות ואף למות חלילה. אם רק צוותים רפואיים ואנשים בקבוצות גיל וסיכון ספציפיות יתחסנו, יווצר מצב שבו חלק גדול מאוד באוכלוסייה (רובה למעשה) עדיין ימשיך להפיץ את הנגיף ויצור מעגל אינסופי של תחלואה. זיכרו כי ישנם חולים אסימפטומטים והם מהווים סיכון לשאר האוכלוסייה שכן הם יכולים להדביק מבלי לדעת בכלל שהם חולים. לסיכום – אם אנחנו באמת רוצים להדביר את הנגיף ולחזור לחיים נורמליים, רצוי שכל האוכלוסייה תתחסן.

אומרים שנגיף הקורונה עובר מוטציות. מי ערב שהחיסון שאקבל אכן יגן עליי?

נכון שנגיפים עוברים תהליכי מוטציה, אך בשלב זה אין שום מידע קונקרטי על מוטציות ששונות בצורה מהותית מפרופיל הנגיף המקורי, ולכן החיסון הנוכחי יהיה יעיל ויגן על מי שיתחסן מפני המגפה הנוכחית. אם בעתיד יתגלו זנים/מוטציות נוספות של הנגיף (בדומה לנגיף השפעת), ככל הנראה יפותחו חיסונים שיגנו מפני אותם זנים חדשים.

נכון לעכשיו, מאחר שנגיף הקורונה ידוע לנו רק מזה שנה ומשך המעקב של המחקרים אחר החיסונים הוא מספר חודשים, אין אנו יודעים אם יהיה צורך במנות נוספות או בחיסון שנתי. לכן, חשוב להמשיך לפחות בחודשים הקרובים לעטות מסכות, להקפיד על ריחוק חברתי ולהימנע מהתקהלויות.

למה מזריקים בחיסון חומר גנטי ואיך הוא ישפיע עלי?

זו אחת השאלות הרווחות ומקורה בחוסר הבנה בסיסי בתהליכים ביולוגיים ואימונולוגיים. אז ראשית כל נבהיר: בחיסון לא מזריקים חומר גנטי של הנגיף, ודאי לא כזה שיכול להזיק למטען הגנטי של גופנו. החיסון נגד נגיף הקורונה מתבסס על מולקולת mRNA המכילה “הוראת ייצור” להכנת חלבון שמהווה חלק מהנגיף. המולקולה אינה נכנסת לגרעין התא ואינה יכולה להשפיע על המטען הגנטי שלנו. כאשר מערכת החיסון תיחשף לחלבונים אלו, היא תייצר זיכרון חיסוני נגדם. דמיינו כי החומר המוזרק בחיסון הוא מעין “מודעת מבוקש” של הנגיף ולא הנגיף עצמו. כשמערכת החיסון שלנו פוגשת באותה מודעת מבוקש, היא מפיצה אותה בקרב כל מערכות ההגנה, כך שאם חלילה יגיע הנגיף בכבודו ובעצמו, יזהו אותו מיד ויפעלו נגדו. לכן לסברה כי החיסון עלול לשנות למי מאיתנו את המטען הגנטי – אין לה כל בסיס והיא אינה נכונה.

למה צריך שתי מנות חיסון ומה יקרה אם לא אקבל את המנה השנייה?

כל חיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של 21 ימים האחת מהשנייה (בחיסון של פייזר) או 28 ימים (בחיסון של מודרנה). המנה הראשונה מביאה להיכרות מערכת החיסון עם הנגיף והמנה השנייה מעצימה את תגובת מערכת החיסון כנגדו. לכן, קבלת מנה אחת מתוך השתיים לא תאפשר לכם להיות מחוסנים באופן מלא! לכן יש חשיבות עליונה לקבלת שתי המנות בטווח הזמן שיוגדר לכם על ידי הצוות הרפואי.

אם יש לי אלרגיה לפניצילין או לכל תרופה אחרת האם לא אוכל להתחסן?

אנשים עם רקע של אלרגיה קלה לפניצילין או לכל תרופה אחרת (פריחה, גרד, נפיחות קלה), כמו גם חולים כרוניים הלוקחים תרופות באופן קבוע, ומדוכאי חיסון כולל נשאי HIV, יכולים להתחסן ללא חשש.

אנשים עם רקע של תגובה אלרגית חמורה ומיידית (אנפילקסיס – שהינה תגובה המסכנת חיים, המערבת מערכות גוף שונות ובאה לידי ביטוי בין השאר בקוצר נשימה ונפילת לחץ דם) לחיסון, לתרופה או למזון כלשהו – לא יחוסנו, כמו גם מי שהומלץ לו לשאת עליו מזרק אפיפן באופן קבוע.

אני רוצה להתחסן גם מפני שפעת וגם מפני קורונה, אני יכול להתחסן במקביל?

ככלל, אין מניעה לקבל את שני החיסונים יחד, אבל משרד הבריאות החליט (ובצדק) ליצור הפרדה בין החיסונים כדי שהצוותים הרפואיים יוכלו לעקוב אחר המתחסנים ולנטר תופעות לוואי. כדי שניתן יהיה לבצע את המעקב הזה, החשוב גם לחוקרים לצורך העמקת הידע הנוגע לנגיף, יש להמתין שבועיים בין חיסון שפעת לחיסון הקורונה ובכל מקרה כל מי שרוצה להתחסן יעבור דרך הצוותים הרפואיים אשר מכירים את ההנחיות וימנעו מצב של חיסון במקביל.

ועוד שאלות נפוצות על החיסון

עוד שאלות על הקורונה במכבי שריכזו דר’ שירלי שפירא בן-דוד, מומחית לרפואת משפחה ומחלות זיהומיות, מנהלת תחום מחלות זיהומיות; ודר’ ארנון שחר, מומחה לרפואת משפחה, המנהל הרפואי למאבק בקורונה.

כיצד מתבצע החיסון? החיסון מתבצע בזריקה לשריר בשתי מנות נפרדות במרחק של 3 שבועות (פייזר) או 4 שבועות (מודרנה).

האם יש תופעות לוואי לחיסון? בקרב כלל הנסיינים עד כה, לפחות 77,000 איש ברחבי העולם (בשתי קבוצות הניסוי של פייזר ומודרנה), לא נצפו תופעות לוואי משמעותית. ייתכנו תופעות לוואי לא משמעותיות במקום ההזרקה (אדמומיות, כאב, נפיחות קלה), חום, חולשה או כאבי שרירים. תופעות אלה חולפות מעצמן, עד מקסימום שבוע לאחר קבלת החיסון ובעצם מהוות ביטוי לפעילות מגינה של מערכת החיסון.

מי אינו יכול לקבל את החיסון נגד קורונה בשלב זה? לעת עתה לא יחוסנו נשים בהריון, נשים מניקות וילדים מתחת לגיל 16, זאת מכיוון שהחיסון לא נחקר על אוכלוסיות אלה. כמו כן, המלצת משרד הבריאות היא לעת עתה לא לחסן מי שהחלימו ממחלת הקורונה.

תוך כמה זמן מתחילה ההגנה החיסונית לפעול? ההגנה מתחילה כבר אחרי המנה הראשונה אך ההגנה המירבית מתחילה לאחר כשבוע מקבלת המנה השנייה.

האם לאחר החיסון נוכל להסתובב ללא מסכות? מכיוון שלא ידוע מה יהיה משך ההגנה של החיסון, יש להמשיך בעטיית מסכות, מניעת התקהלויות וריחוק חברתי, לפחות בחודשים הקרובים ואולי יותר.

כיצד עובד החיסון של פייזר ומודרנה? החיסונים של פייזר ומודרנה משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת, אך מוכרת ברפואה מזה מספר שנים. החיסונים מבוססים על שימוש במולקולה סינתטית של mRNA שתפקידה להורות לתאים לייצר את חלבוני המעטפת של נגיף הקורונה. החיסון למעשה גורם לתאי השריר “לחשוב” שפגשו בנגיף קורונה ובתגובה מפעילים מספר זרועות של מערכת החיסון, ביניהן הנוגדנים.

מיהו ארגון ה-FDA שמאשר את החיסון? מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הוא גוף ממשלתי, המרכז את הפיקוח והרגולציה על מוצרי מזון ותרופות לבני אדם וחיות, נחשב גוף מחמיר ביותר במתן אישורים ואישור שלו מהווה תנאי לאישור השימוש במדינות רבות.

בתמונה למעלה: United nations Covid 19 response on Unsplash