יום הזיכרון לחללי צה”ל: מנציחים את החללים ברשתות החברתיות ושרים את ההמנון במרפסות

מדליקים נרות זיכרון וירטואליים לזכר 23,816 חללי מערכות ישראל ו-4,166 חללים בפעולות האיבה. כל האירועים ייערכו ללא קהל ויועברו באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. יזכור עם ישראל

מספרם של חללי מערכות ישראל, על פי משרד הביטחון, עומד על 23,816 חללים, ועל פי המוסד לביטוח לאומי מספר הנופלים הכללי בפעולות האיבה הוא 4,166.

מדליקים נר זיכרון וירטואלי

כבכל שנה, “יזכור” – אתר ההנצחה הממלכתי לחללי מערכות ישראל, מזמין אתכם להנציח את זכר הנופלים באמצעות הדלקת נר אישי או כללי. כמו כן, באתר ארכיון עיוני רחב, ובו בין היתר הרצאות בנושא “בין הפרטי ללאומי”, פרקי קריאה, הצעות לדרכי הנצחה וטקסים, אפשרות לצרף את שם הנופל לרשימת הנופלים שתשודר בכאן11, ומפעל ההנצחה המאגד את סיפורי חייהם של כל חללי מערכות ישראל.

https://www.izkor.gov.il/memorycandle

טקס פתיחת יום הזיכרון

הערב, בשעה 20:00, תושמע ברחבי הארץ צפירת זיכרון באורך דקה. בזמן זה דגלים על בניינים ציבוריים יורדו לחצי התורן. השידורים ברדיו ובטלוויזיה יוקדשו לייחודו של היום. בתום הצפירה, יחל הטקס הממלכתי ברחבת הכותל המערבי בירושלים ללא קהל. בטקס מודלקת משואת הזיכרון. הקהל יקרא לצאת למרפסת לשיר יחד את ההמנון “התקווה”.

שרים לזכרם

ב-21:00, יתקיים אירוע “שרים לזכרם”, המשותף למשרד הביטחון, לכנסת לישראל ולמוסד לביטוח לאומי. האירוע צולם מראש ואף הוא נערך ללא קהל. עיקרו של האירוע הוא הופעת זמרים, להקות צבאיות והרכבים מוזיקליים בשירי התייחדות וזיכרון. בין השירים משולבים סיפורי קורותיהם של הנופלים.

זוכרים, שרים ומספרים בירושלים

עצרת מרכזית לזכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, תתקיים בשער יפו בירושלים ובה יוקרנו סרטוני זיכרון של סיפורי נופלים, ויעלו מופעי אמנים וקטעי קריאה. בהשתתפות: עדן אלנה, שירי מימון, בניה ברבי, אברהם טל, מרים פרץ, איתי לוי, סיוון רהב מאיר, אמיר דדון, אסתר ראדה, נתן גושן, עדן חסון, דוד דאור, ישי ריבו, חיים חפר, בת שבע סדן, שירה גרינברג, עמית פרקש, דב קלמנוביץ, עדי נמרוד ואפרים סידון, ובמעמד ראש עיריית ירושלים משה ליאון. האירוע יועבר בשידור חי בערוץ 12, היום, בשעה 20:00.

תל-אביב מרכינה ראש

האירוע המסורתי של עיריית תל-אביב יתקיים השנה ללא קהל, במעמד ראש העיר רון חולדאי ובהנחיית ליאור אשכנזי בקטעי קריאה שהוקלטו מראש. במהלך האירוע יוקרנו קטעי שירה מהשנים הקודמות של האמנים המובילים והחשובים בישראל: בועז שרעבי, ברי סחרוף, טל רמון, יהודה פוליקר, יונתן רזאל ואברהם טל, מירי מסיקה, נסרין קדרי וצעירי תל-אביב, עברי לידר, קרן פלס, ריטה, שי צברי ואהובה עוזרי ועוד. היום, בשעה 23:10. שידור חי בערוץ 12 ובעמוד הפייסבוק של עיריית תל-אביב.

טקס האזכרה המרכזי

טקס האזכרה המרכזי לחללי צה”ל ופעולות איבה יירך מחר, בשעה 11:00, בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. הטקס ייפתח בצפירה לזכר הנופלים. בשעה 11:02 יעבור מטס חיל האוויר מעל בית העלמין הצבאי בהר הרצל ומעל היכל הזיכרון. חיילי צה”ל יקריאו לאורך יום הזיכרון את שמות כל חללי צה”ל וכוחות הביטחון שנפלו מאז קום המדינה. החיילים ישובצו במשמרות בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל.

מנציחים את החללים ברשתות החברתיות

המיזם הווירטואלי “חלל בלב”, של עיריית ירושלים בשיתוף עם מכללת עזריאלי, שאגודת הסטודנטים שלה עומדת מאחוריה, נועד להנציח את הנופלים באמצעות תמונות, צילומים, מתן סיוע לקשישים, קריאת פרקי תהילים והדלקת נרות זיכרון. סוגי ההנצחה השונים יעלו לרשת עם ההאשטאג #חלל בלב, כאשר המטרה תהיה “למלא כמה שיותר חלקים של הלב באתר, בתקווה שהוא יתמלא באותן הנצחות.

משמר הכבוד האזרחי

כתחליף לטקסים בימים אלה, עמותת “לב אחד”, יחד עם ארגון “יד לבנים” והמשרד לשוויון חברתי, הקימו את הפרויקט הייחודי, “משמר כבוד אזרחי”, במסגרתו 24 אלף מתנדבים, ביניהם חברי תנועות הנוער ואנשי מערכת הביטחון, יעמדו בנקודות זיכרון, באנדרטאות ובאתרים משמעותיים ברחבי הארץ, עם דגל ישראל ובחולצה לבנה, ויצרו משמר כבוד אזרחי לזכר הנופלים. מארגני הפרויקט מבקשים לצאת למרפסות הבתים מחר, בשעה 11:00, לאחר הצפירה, לשירה משותפת של המנון ”התקווה”.

https://lizkor.org

מיזם הנצחה אמנותי

קרוב לעשור ש”בית אבי חי”, מרכז רב-תחומי לתרבות בירושלים, מוביל את מיזם ההנצחה הייחודי “פנים. יום. זיכרון”. הפרויקט רותם את טכנולוגיות האנימציה למלאכת החייאת רסיסי זיכרון מחייהם של חיילים שנהרגו, ומפגיש בין משפחות החללים לבין יוצרי אנימציה ויחד, מחיים זיכרון מאדם שאינו בחיים לרגעים מצוירים לנצח.

אל הפרויקט הייחודי יצטרפו השנה שלושה סיפורים המנציחים רגעי זיכרון אשר מספרים את סיפוריהם של אורי אנסבכר (שנרצחה באכזריות בעין יעל ירושלים, 2019), של צחי איטח (שנפל בהגנה על מוצב הבופור, ההרוג האחרון בצה”ל לפני היציאה מלבנון בשנת 2000), ושל אהוד וחגי גורדון (תאומים אשר נהרגו, בהפרש של 13 ימים בלבד זה מזה, במלחמת יום הכיפורים, 1973).

שערי גן עדן: לזכרה של אורי אנסבכר. יוצרים: יוני שלמון ודור בושרי.

אורי אנסבכר היתה ילדה של טבע. בהזדמנויות שונות היתה מוצאת לעצמה פינה ירוקה ומתחברת לשלווה. ברגעי השקט האלה היתה אורי מאזינה למוזיקה באוזניות, שכמעט תמיד היו עליה, כותבת שירים ומחשבות במחברת, ולא פעם, פשוט רוקדת יחפה, כפי שכתבה בשירהּ: “ללכת יחפה, חשופה/ לתת לאבנים לדקור/ להתחכך”.

במסגרת השירות הלאומי התנדבה אורי בחווה השיקומית בעין יעל, המעצימה נוער בסיכון באמצעות אהבת החי והטבע. בפברואר 2019 יצאה אורי ליער הסמוך לעין יעל כדי למצוא לעצמה כמה רגעים של שקט ירוק. בעודה כותבת שיר חדש, הגיע מחבל ורצח אותה באכזריות.

לאחר מותה סיפרו בני משפחתה על “המקום הסודי” שאורי מצאה ולקחה אותם אליו. בלב ההרים, ליד ביתם, הצביעה אורי לעבר שני עמודים עקומים ואמרה: “תראו, אלו שערי גן עדן”. אורי אהבה מאוד את המקום הסודי ההוא והזמינה את אמהּ ואת אחיה לבקר בו ולהיכנס איתה אל “גן העדן” הפרטי. בכל פעם שלקחה אותם לשם, הרגישו כיצד המבט המיוחד של אורי על העולם צובע גם את עולמם. הסרט מעורר לחיים את הזיכרון המצמרר הזה.

ניגון חייו: לזכרו של צחי איטח. יוצרת: ענבל אוחיון.

מגיל שש ידע צחי שהמוזיקה היא אהבת חייו, כשהתברר שהוא מוזיקאי מחונן, בעל שמיעה אבסולוטית. הוא התמיד בנגינתו והתפתח משנה לשנה. ברוח הנתינה שגדל בה, ארגן צחי בכל פעם שהזדמן לו אירועים מוזיקליים שהוא ניגן בהם בהתנדבות. בתור נער, השתתף בטקסי בית הספר ובטקסים עירוניים.  בתור בוגר, ניגן בהתנדבות באירועים של משפחות במצוקה, ובהמשך, כחייל קרבי בלבנון, הביא איתו את הקלידים אל המוצב ובהזדמנויות שונות, בדרך לצפון, ניגן לילדים בקרית-שמונה, שהיו סגורים במקלטים.

ביום שישי אחד ניסתה אמו של צחי לצלצל אליו לטלפון הנייד. כשלא ענה, השאירה לו הודעה מוקלטת ובה השיר “לתת” שהתנגן באותם רגעים ברדיו, והיה אהוב על צחי. לאחר מותו, כשקיבלו את הטלפון שלו לידיהם, גילו שהשיר הוקלט בדיוק בדקה שבה צחי נפל.

על הדבש: לזכרם של התאומים אהוד וחגי גורדון. יוצרת: מריאנה רסקין.

אהוד וחגי גורדון היו תאומים לא זהים, עם גורל זהה. כבר כשהיו קטנים אהוד וחגי הסתקרנו מהדבורים סביבם. בגיל שנה וחצי, כשהמשפחה גרה בשדמות דבורה, חגי יצא עירום לחצר, דחף את רגלו לאחת הכוורות וחטף עשרות עקיצות. למרבה המזל, מאז חגי הרגיש את עצמו כמחוסן מפני עקיצות דבורים וגם התאהב בדבורים ולימים הפך את אהבתו למקצוע והפך לכוורן.

אחיו התאום אהוד התמחה בפיתוחים ובחדשנות טכנולוגית, אך אהבת הדבורים לא פסחה גם עליו. לצד עבודתו כמפתח בחברת “אלתא” הוא עבד גם בכוורת ואף הספיק לשלב בין אהבותיו ופיתח טכנולוגיה חדשה ששכללה מאוד את הכוורת ותרמה לעולם הכוורנות.

כשפרצה מלחמת יום כיפור – אהוד וחגי נקראו למילואים באותה יחידה, באותה גזרה בסיני, ונפלו בהפרש של 13 ימים אחד מהשני במלחמת יום הכיפורים.

https://connect2care.ourbrothers.co.il/#/

http://www.bac.org.il/memory