fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2020/06/גירושים-פוסט-קורונה.jpg

עו”ד אורית מור-סיניבר, מומחית לענייני גירושים: “לא מעט זוגות ויתרו על הליך הגירושים בגלל הקורונה”

מהן ההשלכות של עידן פוסט קורונה על תשלומי מזונות קטינים? האם בתי המשפט לענייני משפחה מחשבים עכשיו מסלול מחדש? והאם הם נותנים כיום מענה לחוסר היכולת של מי מבני הזוג לעמוד בהתחייבויות הכספיות?

1עוד אורית מור סיניבר צילום יחצ

עו”ד אורית מור-סיניבר: “זוגות רבים מוצאים את עצמם חסרי יכולת למלא אחרי פסקי דין שהפכו ללא רלוונטיים בימי הפוסט קורונה”. צילום: יח”צ

במהלך משבר הקורונה ובימים שאחרי החזרה לשיגרה, אחת השאלות המסקרנות היתה מה המגיפה תעשה לחיי הנישואים ומה יקרה לזוגות הנמצאים בהליכי גירושים. שוחחנו על כך עם עו”ד אורית מור סיניבר, פרקליטה מובילה בתיקי האלפיון וסכסוכי הגירושים והירושות הגדולים במשק הישראלי במשרד “א. טירר”.

האם נתקלת בזוגות שהחליטו לוותר על הליך הגירושים בגלל הקורונה?

“ישנם זוגות שהחליטו לוותר על הליך הגירושים מחישוב כלכלי קר. ייצגתי לקוחה שחודש לפני פרוץ הקורונה עורכי הדין עמדו להתמנות ככונסי נכסים של בני הזוג ולהוציא למכירה מהירה בית ששוויו 12 מיליון שקל. מיד עם פרוץ מצב החירום הבהרתי ללקוחה עד כמה הפעולה הזו לא נכונה עבורה, ומלבד להעשיר את קופת הכונסים היא תהיה התאבדות כלכלית עבורה. ההבנה שלא נכון יהיה ללכת לפירוק שיתוף מהיר בנכס המשמעותי לצדדים, והעובדה שבתקופת הסגר הבעל לא נפגש עם המאהבת – הביא לשיח חדש בין בני הזוג והשניים חיים כיום ביחד”.

האם בתי המשפט לענייני משפחה מחשבים מסלול מחדש בימי הפוסט קורונה?

“בעידן של אי ודאות, גם תחום דיני המשפחה חטף זעזוע רב מערכתי, במיוחד בהסכמי גירושים שבעת ביצועם כיום, לא בהכרח מי שהיה הצד החזק כלכלית טרום הקורונה, נותר כזה. בתי המשפט לענייני משפחה לא היו ערוכים לקורונה וממש כמו מערכת הבריאות מצאו את עצמם בתוך משבר מתגלגל שעדיין לומדים אותו. זהו משבר שאין לו תקדים משפטי כיצד לרפא את הבעיות האקוטיות שדורשות מענה מידי בחקיקה או בפסיקה שתכניס ודאות לצד הטלטלה שחווים זוגות שמוצאים את עצמם חסרי יכולת למלא אחרי פסקי דין שהפכו ללא רלוונטיים”.

האם בתי המשפט נותנים מענה לחוסר היכולת של מי מבני הזוג לעמוד בהתחייבות כספית?

“רק השבוע פנה אליי איש עסקים שהתחייב להעביר לאשתו במסגרת הסכם הגירושים שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, כספים נכבדים תמורת ויתור על זכויות בחברת סטארט אפ. הערכת השווי לצורך תשלום סכום האיזון הרכושי לקחה בחשבון את הצפי ליציאה להנפקה בכדי להחזיר את ההשקעה הראשונית לקרנות הון סיכון ולאנג’לים, ואז הגיעה הקורונה, ואיתה קריסת הבורסה העולמית.

“הלקוח מצא את עצמו במצב בלתי אפשרי שכן בתי המשפט לא רואים בקורונה בבחינת ‘כוח עליון’. כאשר בית המשפט העליון התבקש להתמודד עם טענת הסיכול לקיום חוזה – סעיף 18 לחוק החוזים תרופות – הוא קבע שגם מלחמת יום כיפור היתה אירוע שניתן היה לצפות ולא פתח הסכמים.

“תפקידי כפרקליטה פורצת דרך, הוא לעתור לשינוי התפיסה השמרנית הזו, שכן לא יתכן שמדיניות משפטית של שומרי סף מפני צונאמי של תביעות פוסט קורונה, תהיה רף בלתי עביר לגבי מקרים קונקרטיים כמו לדוגמה בעלי חברות סטארט אפ, קרנות הון סיכון וכדומה, לרבות הסתמכות על נכסי קריירה שנמחקו בקורונה, שמוצאים את עצמם במצב של חידלון להיות או לא להיות. בכוונתי לעתור עד לבית המשפט העליון לעשיית הצדק”.

האם את רואה גם פתרון מערכתי מעבר לפסיקה זו או אחרת?

“זה בהחלט זמן טוב לחישוב מסלול מחדש, שבו הנהלת בתי המשפט תקצה ותייחד בכל בית משפט לענייני משפחה שופטים עם אוריינטציה כלכלית, בדיוק כפי שייעדו בכל בית משפט לענייני משפחה שופט ספציפי עם מומחיות בניכור הורי לדוגמה. אנחנו כבר לא מצויים באירוע מתגלגל ותפקיד המחוקק ובתי המשפט לצקת ודאות משפטית ולהגדיר מחדש גם תובנות של איזון משאבים וסוגיות כלכליות כבדות משקל תרתי משמע”.

מהן ההשלכות של עידן הפוסט קורונה על תשלומי מזונות הקטינים?

באשר לסוגיית הפחתת מזונות במשבר הקורונה המערכת חסמה ודחתה כל בקשה שהוגשה עד עכשיו. פנה אליי איש עסקים ידוע שקיבל זעזוע כלכלי בעיקר מהפניית העורף של הבנקים שבעבר נתנו לו אשראי ללא צמצום חופש הפעולה שלו, וכעת מצא את עצמו במצב חדש המאיים על קיומו ועל קיום כל משקי הבית שתלויים בו.

“בהליך הגירושים הוא היה מיוצג על ידי פרקליט אחר והתחייב בתשלום מזונות זמניים בסך 55,000 שקל לחודש עבור ילדיו הקטינים. פרקליטו הקודם הודיע לו כי המצב אבוד מראש ואין טעם לעתור לבית המשפט להפחתת מזונות. הבהרתי לו שאכן, כנראה כדי לחסום צונאמי של תביעות להפחתת מזונות, התווה בית המשפט המחוזי בלוד (כב’ השופטת ורדה פלאוט) את הפסיקה שניתנה ביום 6.4.20, בתוך תקופת החירום, ולפיה מגיפת הקורונה היא אכן מצב חריג קיצוני אבל מאחר והשלכותיה לאורך זמן אינן ידועות היא לא מהווה שינוי מהותי לצורך הפחתת מזונות.

“מצד אחד, בפסיקה הנ”ל נשען בית משפט על מקור משפטי שבו בכל תביעת מזונות כל אחד מהצדדים נדרש לצרף הרצאת פרטים פלוס אישורי השתכרות של 12 חודשים אחורנית. מצד שני, הקביעה שהמצב הוא קיצוני אך זמני היא בעצם הצהרה שאנחנו באירוע מתגלגל ועם כל הכבוד הפסיקה הזו בחלק מהמקרים מנותקת מציאות ובלתי סבירה בעליל. יתר על כן, המקרה של הלקוח שלי שונה, שכן פסיקת בית המשפט המחוזי היתה על בקשת רשות ערעור לשינוי מזונות זמניים ולא על שינוי מזונות קבועים בפסק דין.

“כיום מצויים במשק בעלים של חברות שנסגרו, שנמחקו, שיש להם התחייבויות לספקים וללקוחות והם עומדים במצב בלתי נסבל. נוסף על ההתמודדות העסקית הבלתי אפשרית, הם חייבים בתשלום מזונות שאינו אפשרי עוד בעידן הפוסט קורונה. במקרה שהובא בפניי, מדובר באשה אמידה שקיבלה רכוש רב בנדל”ן וכן תשלום חד-פעמי נזיל להשלמת סכום האיזון תמורת ויתורה על הזכויות בעסק המשפחתי שהיה הנכס המשמעותי של בני הזוג. אותה אשה לבטח איננה זקוקה כיום לאותו תשלום של 55,000 שקל לחודש למזונות לקטינים שכן יש ביכולתה לזון אותם מעל ומעבר לצרכיהם.

“בכוונתי להגיש באופן מידי עתירה בעניין זה. הרי לא יתכן לאפשר מצב שבו מדיניות משפטית מערכתית לחסימת גל תביעות להפחתת מזונות בימי הפוסט קורונה תכריע באופן גורף – אין חולק שלא לשם כך הוקם בית המשפט לענייני משפחה. אנחנו כבר לא מצויים באירוע מתגלגל, ויש לצקת ודאות ויציבות משפטית ופתרונות למצבי קיצון ויפה שעה אחת קודם”.

;
Font Resize
Contrast