https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/06/עם-לאו.jpg

שרית ישי-לוי: הסופרת המצליחה ביותר בארץ מדברת

בגיל שבו נשים יוצאות לפנסיה, שרית ישי-לוי הפכה לסופרת המצליחה ביותר בארץ, לאחר שרומן הביכורים שלה, “מלכת היופי של ירושלים”, מכר למעלה מ-230,000 עותקים! באחרונה הוציאה לאור את ספרה השני, “אשה מעבר לים”, המגולל את סיפורן של שלוש נשים שחיות את החיים במלוא העוצמה שלהן, ובמלוא הכאב, כשהן ניצבות מול קשיים שהגורל מציב בפניהן, ובסופו של דבר פוגשות באהבה גדולה שמנצחת כנגד כל הסיכויים. בראיון אישי מספרת שרית על יחסיה עם בתה, עם אמה, על ההצלחה משנת החיים וגם על אהבותיה הספרותיות. סופרת, מעל הכל

שרית ישי לוי

שרית ישי-לוי: “שנים חלמתי להפוך לסופרת”. צילום: אלעד דוד

במשך 20 שנה הייתי העורכת הראשית של שרית ישי-לוי במגזין “עולם האשה”, מה שלא הפריע לנו להפוך לחברות טובות. במערכת העיתון תמיד אמרנו ששרית יודעת לספר סיפור, שהיא יודעת לכתוב אותו נכון ושהיא עוד תגיע רחוק. והיא הגיעה הכי רחוק שאפשר.

בגיל שבו נשים יוצאות לפנסיה, שרית ישי-לוי הפכה לסופרת. ולא סתם סופרת – אלא לסופרת המצליחה ביותר בארץ. רומן הביכורים שלה “מלכת היופי של ירושלים” – סאגה ירושלמית סוחפת, מלאה בתהפוכות, שקרים, יצרים, תשוקות וסודות מן העבר, המגוללת את סיפורן של ארבעה דורות של נשים במשפחה ספרדית אחת – מכר למעלה מ-230,000 עותקים, הצלחה מסחררת בכל קנה מידה, בעיקר כשמביאים בחשבון שספר שנמכר בארץ ב-5,000 עותקים מוגדר כבר כרב-מכר.

שרית, מה עשתה לך ההצלחה האדירה של “מלכת היופי של ירושלים”?

הספר הזה שינה את חיי. הוא הגשים לי חלום שסחבתי בבטן שנים ארוכות: להפוך לסופרת. בעקבות הספר נסעתי בעולם לכל מקום שבו הוא תורגם. השתתפתי בפסטיבלים ובאירועי תרבות בלונדון, באיסטנבול ובברלין. ערכתי Book Tour בכל הערים המרכזיות בארצות-הברית, מניו-יורק ועד לוס-אנג’לס. הפתיע אותי שבכל מקום אנשים זרים לי הכירו את שמי, קראו את ספרי, הפתיעה אותי קבלת הפנים החמה והפוסטרים הענקיים של הספר שנתלו בכל מקום לצד תמונתי. זו היתה חוויה משנת חיים. והיו כמובן הסיורים בעקבות הספר בירושלים, שהיו הצלחה גדולה ועד היום יש להם ביקוש, כמו גם ההרצאות על הספר שזימנו לי מפגשים בלתי נשכחים עם קוראים. ואגב, הספר יצא ב-2013 ועד היום הוא על המדפים. להצלחה אין גיל, ואני תמיד אומרת לנשים: “תמשיכו לחלום”.

שרית ישי-לוי עם הספר החדש - אשה מעבר לים

שרית ישי-לוי עם ספרה “אשה מעבר לים”. שלוש גיבורות שחיות את החיים במלוא העוצמה

בימים אלה, במסגרת שבוע הספר, תחתום שרית בכיכר רבין על ספרה החדש “אשה מעבר לים”, שכבר בשבוע הראשון לצאתו לאור התברג בצמרת רשימות רבי המכר. הספר עוסק בשלוש דמויות נשיות מרכזיות: אשה שננטשת על ידי בעלה בבית קפה בפריז; אשה שנעלמת יומיום למשפחתה ואף אחד לא יודע לאן; ואשה מסתורית שנטשה תינוקת בת יום בליל שלג קפוא במנזר בירושלים.

“אשה מעבר לים” הוא ספר חזק, מטלטל, בועט, שנקרא בנשימה עצורה, ועוסק בעיקר בשאלת זהותן של הנשים וביחסים בין אמהות לבנות שלהן. שלוש הנשים שבספר הן מפתחות לסיפור דרמטי וסוחף על גיבורות שחיות את החיים במלוא העוצמה שלהן, ובמלוא הכאב, כשהן ניצבות מול קשיים שהגורל מציב בפניהן, ובסופו של דבר פוגשות באהבה גדולה שמנצחת כנגד כל הסיכויים.

“פחדתי שלא יאהבו את הספר החדש שלי”

אחרי הצלחה כזו, עד כמה חששת להוציא ספר שני?

היה לי חשש גדול מאוד ודחיתי כל הזמן את פרסומו. אחרי הצלחה כזאת גדולה, פחדתי לאכזב, פחדתי שאנשים לא ירכשו את הספר וגרוע מזה לא יאהבו את הספר, שיחשבו שאני סופרת של ספר אחד. היו הרבה לילות ללא שינה וכסיסת ציפורניים. לשמחתי, חששותיי התבדו.

שרית ישי-לוי, גרושה פעמיים, אם לשלושה וסבתא לשניים, מתגוררת כיום ברמת-אביב, ובמקביל לכתיבת ספרים משמשת כעורכת התוכן של מיזם פילנתרופי בשם “אוצרות הגליל” של אשת העסקים והיזמית החברתית רעיה שטראוס בן-דרור, שנועד להגביר את התיירות לגליל המערבי.

שרית ישי לוי עם הנכד לאו

שרית ישי-לוי עם הנכד לאו: “אני לא סבתא של בייביסיטר”

היא נולדה עם המדינה בירושלים. כשהגיעה לתל-אביב בתחילת שנות ה-70, החליטה להגשים את חלום חייה להפוך לשחקנית והלכה ללמוד בבית הספר למשחק של ניסן נתיב. היא שיחקה בתיאטרון “הקאמרי” ורשימת הסרטים שבהם השתתפה כוללת את “אני אוהב אותך רוזה” של משה מזרחי, “אריאנה” של ג’ורג’ עובדיה ו”מלכת הכביש” בבימויו של מנחם גולן.

בתקופה זו נישאה לראשונה למפיק הסרטים מיכה שרפשטיין וביחד היו חלק מהבוהמה התל-אביבית שבילתה ב”כסית”. אחרי נישואים קצרים התגרשה, נסעה ללונדון, הכירה מוזיקאי אנגלי ושם גם נולדה בתה מיה, שאותה ילדה ללא נישואים, כשהיא בעצמה עוד ילדה בת קצת יותר מעשרים.

בשני הספרים שלך את עוסקת ביחסי בנות-אמהות. האם ועד כמה זה מעסיק אותך?

אני אוהבת לעסוק ביחסים בין אמהות לבנות ובהמשכיות של הדורות. אני מאמינה שסיפור חייה של סבתי השפיע על סיפור חייה של אמי, שהשפיע על סיפור חיי שלי, שמשפיע על סיפור חייה של בתי ושישפיע על סיפור חייה של בתה. מאמינה שקשר הדם הזה מחבר בינינו לבין אמהותינו הקדמוניות. אולי אעסוק בזה גם בספר הבא.

איך היו היחסים שלך עם אמך?

הייתי יותר קרובה לאבא שלי. אמא שלי לא היתה הבן אדם הראשון שפניתי אליו כשהייתי צריכה עצה או עזרה. היא היתה מעט סגורה, מרוחקת, יחד עם זאת היתה אמא ביי דה בוק. היא מאוד דאגה לילדיה, תמיד היתה בבית כשהיינו ילדים, וכשעזבנו את הבית הקפידה על מפגשים וארוחות משפחתיות, ממש לא אמא שמתנתקת מילדיה. היא היתה מטלפנת אליי יומיום, מרבה להגיע עם אבא שלי לבקר אותי בתל-אביב והיה לה קשר נפלא עם נכדיה. ככל שלא היתה פתוחה איתי, היתה מאוד פתוחה עם בתי מיה. כשרציתי לשאול שאלות אינטימיות את אמא שלי, הייתי מבקשת ממיה שתשאל אותה. איתי היא לא ניהלה שיחות אישיות, עם מיה כן. הילדים שלי עד היום מתגעגעים אליה מאוד.

“אני כבר לא הילדה המרדנית והצעירה הבועטת שהייתי פעם”

מה את חושבת על זה כיום?

כיום בדיעבד אני חושבת שנולדתי לה מוקדם מדי. היא היתה אשה צעירה שאהבה מאוד את החיים ואת החופש שלה ופתאום עם היוולדי הוטלו על כתפיה עול ואחריות שהיו גדולים מכפי מידותיה. אם היתה היום בחיים אני חושבת שהיינו ביחסים קרובים מאוד. גם אני התבגרתי והשתניתי. אני כבר לא הילדה המרדנית והצעירה הבועטת שהייתי פעם. אני אף פעם לא אשכח שכשגרתי בשנות ה-70 בלונדון היא התקשרה אליי מדי שבוע, ובאה לבקר אותי, למרות שאורח החיים שלי לא היה לרוחה. הייתי אומרת שהקשר בינינו היה הדוק, אבל היחסים לא היו פתוחים וקרובים.

שרית ישי-לוי עם נכדתה אנה

שרית ישי-לוי עם הנכדה אנה: “אני הולכת להיות אשת הסוד שלה כמו שאמא שלי היתה אשת הסוד של בתי”

היחסים שלך עם בתך מיה מעולים.

נכון, אבל הם גם לא פשוטים. היחסים של אמהות ובנות תמיד לא פשוטים. אם זה קרוב – זה קרוב מדי, אם זה רחוק – זה רחוק מדי. ויש כאלה שאומרות שאצלן הכל פשוט ושהן החברות הכי טובות של הבנות שלהן, יופי להן! אני האמא הכי טובה של מיה, אבל אני לא החברה הכי טובה שלה, יש לה תודה לאל חברות הכי טובות. אבל אם היא צריכה עצה או עזרה – היא תמיד תפנה אליי. אני שם בשבילה תמיד. תמיד. תמיד. ויש דברים שאנחנו נהנות לעשות יחד: לטייל, לנסוע לחו”ל, לצאת למסעדות, לבתי קפה.

את הקריירה העיתונאית שלה החלה שרית בשנות ה-70 בלונדון עם כתבה ששלחה לטומי לפיד, אז עורך מגזין “את”, שבו תיעדה את לידתה וגידולה של בתה מיה כאם חד-הורית. כשחזרה לארץ, החלה לכתוב ב”העולם הזה”, כשאורי אבנרי, עורך השבועון המיתולוגי, משמש לה כמנטור. את עולמה קנתה בראיון המפורסם שערכה עם יאסר ערפאת בביירות, במלחמת לבנון הראשונה, ביחד עם אבנרי והצלמת ענת סרגוסטי. עם הקמת עיתון “חדשות”, ב-1983, שימשה בו ככתבת מגזין בכירה. כשנסגר העיתון, הגיעה ל”עולם האשה”. במסגרת עבודתה בעיתון “העולם הזה”, בנסיעת עיתונאים למצרים, פגשה את בעלה השני, העיתונאי גדעון לוי, שהיה אז מזכיר המערכת של “הארץ”. השניים נישאו בחתונה מתוקשרת, התגרשו כעבור כעשור, ולהם שני בנים.

ואיך היחסים שלך עם שני הבנים?

קרובים מאוד, אהבה ענקית, למרות שהיחסים שלי איתם מאוד שונים מהיחסים שלי עם בתי. עם בנים אין שיחות עומק כמו עם בנות, אני ממש צריכה לנדנד להם כדי לדעת מה קורה איתם. הם קוראים לי “חופרת”. הם גם חושבים שאני חסרת טאקט.

מימין לשמאל-טובהל'ה, נורית גפן, שרית ישי-לוי וג'וזי כץ

שרית ישי לוי עם החברות הטובות, מימין לשמאל: טובהל’ה, נורית גפן, שרית וג’וזי כץ

איזו סבתא את?

אני מאוהבת בנכדים שלי ואני לא יוצאת דופן. כל חברותיי מאוהבות בנכדים שלהן. אני מוכנה להוריד בשבילם את הירח ואת הכוכבים והם גורמים לי אושר ושמחה ונחת. אבל אני לא מסוג הסבתות שעושות בייבי סיטר ולוקחות את הילדים לימים שלמים ומחליפות את המטפלת. מיה ותום בן זוגה יודעים שאני סבתא עובדת ויש לי קריירה ויש לי חיים פרטיים, ולמרות הכל אני מקפידה לראות את הנכדים שלי פעמיים-שלוש בשבוע, וכשלאו, בן הארבע וחצי, רוצה אני והוא מבלים ביחד את ימי השבת. הוא מאוד אוהב תיאטרון ובמיוחד אופרה ואני מאוד אוהבת לקחת אותו לתיאטרון ולמופעי אופרה לילדים. בשביל אנה, שהיא רק בת שנה ושלושה חודשים, יש לי תוכניות מרחיקות לכת. אנחנו הולכות לגנוב סוסים ביחד ואני הולכת להיות אשת הסוד שלה כמו שאמא שלי היתה אשת הסוד של מיה.

בואי נדבר קצת על ספרים. מהו הספר שקראת באחרונה?

קראתי שניים: “שנות העשרים” של יערה שחורי, שהיא העורכת הנפלאה של “אשה מעבר לים”. ו”שפן” של שמעון ריקלין (לא העיתונאי), העורך הנוסף של “אשה מעבר לים”.

ספר שקראת באחרונה בנשימה אחת?

“לילה ארוך בפריז” של דב אלפון.

איזה ספר היית לוקחת לאי בודד?

“הנסיך הקטן”. זה ספר מקסים שאהוב גם על גדולים וגם על קטנים. הוא נמצא קבוע ליד המיטה שלי ובכל פעם אני קוראת קטע אחר. בכל פעם, אני מוצאת תובנות חדשות וגילויים חדשים.

ספר שלא הצלחת לקרוא עד הסוף?

“בית בלגראנד” של פאולינה סיימונס, הסופרת המהוללת של “פרש הברונזה”.

הספר שהכי השפיע עלייך?

בנעוריי – “מרד הנפילים” של איין ראנד. מאוחר יותר “אלה תולדות” של אלזה מורנטה ו”יונה ונער” של מאיר שלו, שבעקבות  הקריאה בו התחלתי לכתוב את “מלכת היופי של ירושלים”.

עם איזה סופר/ת היית שמחה לשבת לארוחת ערב?

מניסיון, ברוב הפעמים שפגשתי סופר/ת שהערצתי, ובמסגרת עבודתי העיתונאית פגשתי רבים כאלה, כל כך התאכזבתי, שאני מעדיפה לאכול ארוחת ערב עם חבר קרוב ולא עם סופר זר.

משפט הפתיחה הכי אהוב עלייך מתוך ספר?

“לאן עפים הברווזים כשהאגם קפוא”, מתוך “התפסן בשדה השיפון” של ג’. ד. סלינג’ר.

שרית ישי-לוי עם רעיה שטראוס

שרית ישי-לוי עם רעיה שטראוס בן-דרור

מוזה – יש דבר כזה?

אני חושבת שכן ואצלי מדובר במין השראה. כל פעם שאני כותבת על דברים שהם לא מהחוויה האישית שלי, כל פעם שאני כותבת על תקופות שלא חייתי בהן, מקומות שלא ביקרתי בהם, אנשים שלא הכרתי  כמותם – אני כותבת מתוך השראה, כאילו מישהו יושב ולוחש לי באוזן.

“באחרונה גררתי את החברות הטובות שלי לטיול בנאפולי בעקבות ‘החברה הגאונה'”

איזה סרט ראית באחרונה?

ראיתי סרט נפלא, עצוב ומכמיר לב, “אל תשכחי אותי”, של הבמאי הנהדר רם נהרי, שהוא גם חבר.

איזה סרט את מסוגלת לראות פעם אחר פעם?

“אשה יפה” ו”חלף עם הרוח”. אני אוהבת מאוד סרטים קלאסיים וחבל שאין לנו בארץ ערוץ כזה של סרטים בשחור-לבן משנות ה-30, ה-40 וה-50. אוהבת מאוד גם סרטי דוקו.

אילו תוכניות טלוויזיה את לא מפספסת?

כמעט ולא רואה טלוויזיה. רואה סרטים וסדרות ב-VOD. חיה לגמרי באסקפיזם.

כשאת לא כותבת, מה את הכי אוהבת לעשות?

לטייל בארץ ובחו”ל, לבלות עם הנכדים שלי והכי אני אוהבת בעולם להיות עם החברות הטובות שלי. באחרונה גררתי אותן לנאפולי בעקבות “החברה הגאונה”, שיגעתי אותן בחיפוש אחרי השכונה שבה מתרחש הסיפור. שם השכונה לא כתוב כנראה במתכוון בספר, אז חיפשתי את הלוקיישן שבו צולמה סידרת הטלוויזיה המצוינת. הגענו לשכונה מפחידה אללה איסטור, הנהג פחד להיכנס אליה, ולא זיהינו כלום. חברה שלי קתי, שהיא איטלקייה במקור, מצאה איזו כיכר בלב נאפולי העתיקה והודיעה לי שזו הכיכר שבה צולמה הסידרה. לא הייתי בטוחה שהיא צודקת אבל הבנתי שנמאס לחברות שלי מהאובססיה שלי לגלות את המקום שבו התרחשה עלילת “החברה הגאונה”. כמובן שבסוף קראנו באינטרנט שהסידרה צולמה בסט שנבנה במיוחד לצורך הצילומים וכשחזרנו ארצה שלחו לי לינק לסרט המתעד את צילומי הסידרה ועד שלא ראיתי שהבתים והמרפסות הם כולם תפאורה ושמאחורי חזיתם אין כלום, לא נרגעתי.

מהו החלום הגדול הבא שלך?

החלום שלי הוא להתנתק לתקופה מכל הסובב אותי, לכתוב את ספרי השלישי באיזה אי בודד או על חוף ים בודד. כך עשיתי עם שני ספריי הקודמים וחודש ההתנתקות הספיק לי לעשות את פריצת הדרך שהיתה נחוצה לספרים. נראה לי שגם הפעם אני אגשים את החלום הזה.

שרית ישי-לוי. אוהבת לטייל בארץ ובחול

שרית ישי-לוי. אוהבת לטייל בארץ ובחו”ל

Font Resize
Contrast