הומאז’ לנאוה סמל: “הקאמרי” יצדיע ליצירתה של מי שהיתה דוברת הדור השני לשואה

שנתיים אחרי שנפטרה, רואה עכשיו אור ספר חדש פרי עטה של נאוה סמל ז”ל, “כובעים של זכוכית”, שבו כלולים סיפורים שחוויות הדור השני ומעשה הזיכרון משותפים לכולם, ואשר קובצו כאן לראשונה מתוך מיגוון יצירותיה של סמל. אירוע השקת הספר יתקיים ביום שישי, 27.12.19 בשעה 12:00, באולם קאמרי 3, בהנחיית האחיינית של סמל, שירי ארצי

נאוה סמל ז”ל. כתבה על העבר כפי שיכול היה להיות אל העתיד שאולי לא יהיה לעולם. צילום: ניצן לוטם

לפני שנתיים, ב-2 בדצמבר 2017, הסופרת, המשוררת, המחזאית והמתרגמת נאוה סמל, זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, שעסקה ביצירתה בעיקר בחוויית דור שני לשואה, מתה בגיל 63 ממחלת הסרטן. סמל, אחותו הצעירה של שלמה ארצי, שמה במרכז יצירתה גיבורים ילידי הארץ שמתמודדים עם הזהות הישראלית ועם צלקות העבר, בעיקר מהשואה.

שנתיים אחרי שנפטרה, רואה עכשיו אור ספר חדש פרי עטה, “כובעים של זכוכית” (הוצאת “זמורה ביתן”), שבו כלולים סיפורים שחוויות הדור השני ומעשה הזיכרון משותפים לכולם, ואשר קובצו כאן לראשונה מתוך מיגוון יצירותיה של סמל. מזוויות שונות, ובאינספור עלילות, היא חושפת את קורותיהם של ילדי השורדים – כל עלילה ייחודית, חד פעמית, והעלילות השלובות יחד מספרות סיפור של דור, פרק בלתי נשכח בסיפור הלאומי.

לרגל צאת הספר ולציון שנתיים למותה, מצדיע תיאטרון “הקאמרי” ליצירתה של נאוה סמל ז”ל באירוע השקה חגיגי לספר “כובעים של זכוכית”, שיתקיים ביום שישי, 27.12.19 בשעה 12:00, באולם קאמרי 3. את האירוע תנחה בתו של שלמה ארצי, שירי ארצי; על העריכה המוזיקלית אחראי בנה של סמל, אייר סמל; וישתתפו בו שהרה בלאו, עידית טפרסון, פרופ’ חנה יבלונקה, נועה מנהיים, נעם סמל, שרה פון שוורצה, דרור קרן ועמוס תמם.

“לקח לבני דורי זמן להתבגר, להפסיק לפחד מרוחות הרפאים ששוטטו בין קירות הבית ולהתיידד איתן… להגיע להכרה ולהבנה שלעולם לא נבין”, כתבה נאוה סמל. ספרה הראשון, שירי הריון ולידה, ראה אור ב-1982, בסידרת ביכורים של הוצאת “פועלים” ובעריכת נתן יהונתן. ב-1985 פרסמה את אסופת הסיפורים “כובע זכוכית”, באותה הוצאה, הספר הראשון שעסק בחיי ילדיהם של ניצולי השואה, בני ‘הדור השני’. במהלך חייה ראו אור 23 ספרים פרי עטה, לילדים ומבוגרים, כשהבולטים ביניהם הם “צחוק של עכברוש”, “ראש עקום” ורב המכר “פאני וגבריאל”.

עטיפת הספר “כובעים של זכוכית” שיצא לאור לאחר מותה. היתה לה הבנה מעמיקה באשר לאופן שבו האמנות והבדיה עשויות להעניק לזיכרון חיים ארוכים יותר מחייהם של הזוכרים 

על הספר החדש, “כובעים של זכוכית”, כתבה העורכת נועה מנהיים: “בשנת 1985 קיבלו לראשונה ילדי השורדים והניצולים קול בפרוזה. הקול הזה היה קולה של נאוה סמל. בספרה השלישי, קובץ הסיפורים הראשון שלה, ‘כובע זכוכית’, הניחה על הדף נוף אנושי פנימי שכולו התנפצות, דמויות המבקשות לאסוף את רסיסיהן, ילדים ההולכים על שברים שנפוצו לכל עבר בעקבות הדף הטראומה של הוריהם.

“קשה להמעיט בעוז שנדרש בכדי להעניק מרחב ונוכחות לחוויותיהם הפנימיות של בני הדור השני, לחשוף את הצלקות שנגרמו להם – גם להם – להשתמש בלשון האמנות בכדי לתקף את כאבם של מי שגדלו בצלו המקפיא, המשתק והתובעני של הזיכרון. קשה לחוש ראוי לסיפור משלך כאשר מתקיים לצדו סיפור אחר, כזה שאינו מסתיים לעולם, כביר ונורא. לנאוה סמל היו העוז הזה והלשון הזו, כמו גם הבנה מעמיקה באשר לאופן שבו האמנות והבדיה עשויות להעניק לזיכרון חיים ארוכים יותר מחייהם של הזוכרים.

“ביצירותיה שהתפרשו על פני מיגוון תחומים – שירה, מחזאות, תסריטאות ועוד – ובספרות שכתבה, סירבה סמל בעקשנות להיכלא מאחורי סורגי סוגה. לאורך 23 הרומנים, קובצי השירה והסיפורת שראו אור בחייה, נעה סמל מהריאליסטי אל הפנטסטי, מהאוטופי אל הדיסטופי, מהעבר כפי שיכול היה להיות אל העתיד שאולי לא יהיה לעולם. טווחים אלו מתחו ואתגרו את הגדרת הזיכרון ואת החירות לעשות בו מעשה אמנותי, לא כדי לערער אותו או עליו, אלא להיפך, כדי להבטיח שלא יישכח.

“כי עבור סמל, הזיכרון היה מעשה, בכל מובני המילה. הוא היה סיפור מעשה, ומעשה שהיה, ודבר שעושים אותו ואיתו – באומץ, ביופי ובמעוף של דמיון, המאיר גם ברגעים החשוכים ביותר ששרטטה.

הרומן האחרון שלה, סיפור האהבה הגדול של פאני וגבריאל, הביא את יכולותיה לשיא רב עוצמה, עת הטליאה פיסות של בדיה למארג המציאות שאותו חוררו המלחמה והשתיקה”.

את אסופה הסיפורים “כובעים של זכוכית” מלווה אחרית דבר של הסופרת שהרה בלאו, מהדוברות הבולטות של בני הדור השלישי שנטלו את הלפיד מנאוה סמל והפכו ליוצרים שלאחריה במירוץ השליחים של הזיכרון.

כרטיסים לאירוע בקופת הקאמרי טל 03-6060900 או באתר הקאמרי bit.ly/2sgQ5Om