“תחושת בטן” עולה מחדש בתיאטרון “הקאמרי” עם אודיה קורן בתפקיד עוצמתי ומרגש שאינו קומי

מה קורה כשאשה בגיל המעבר נכנסת להריון? לכו לראות את הדרמה העוסקת בהורות שאינה נגמרת

אודיה קורן ואיה גרניט-שבא בהצגה “תחושת בטן“. צילום רדי רובינשטיין

נגה הורוביץ עומדת לפני תקופה חדשה בחייה: היא פורשת מעבודתה כמורה; היא ובעלה מתכננים טיולים בעולם והגשמת מאוויים ושאיפות אליהם שאפו כל השנים; בתה עומדת להיות אם יחידנית; וגם בנה ובן זוגו מתחילים בתהליך של פונדקאות.

נגה נמצאת שם עבור כולם, באהבה וברצון לתת ולהקל. אבל אז, משתבשות התוכניות המובנות לעתיד, כשהיא מגלה שבעקבות טיפול הומאופטי לתסמיני גיל המעבר, שהצליח מעל ומעבר, כך מתברר, היא בהריון.

לכל האנשים המקיפים אותה, ברור לגמרי מה היא צריכה לעשות, כולל לרופא המטפל בה ולרופאים בוועדה הרפואית אליה היא הולכת, אולם נגה מסרבת ללכת במסלול שנקבע עבורה. ההיריון והתינוקת המתפתחת בתוכה קוסמים לה והיא מחליטה ללדת את התינוקת, כשהמחיר שהיא משלמת על כך כבד מאוד.

ההצגה, מעבר לסיטואציה ההומוריסטית של אשה בגיל המעבר שנכנסת להריון (“את שרה אמנו המודרנית”, אומרת לה רופאת הנשים באולטרסאונד) עוסקת בשאלות רציניות במוסד המשפחה ובעיקר באימהות ובהורות שאינה נגמרת.

אודיה קורן בתפקיד נגה הורוביץ יחד עם בני משפחתה בהצגה “תחושת בטן”. צילום: רדי רובינשטיין

ילדיה הבוגרים של נגה תובעים ממנה שתהיה לצידם, שתתמוך בהם, שתמשיך להגשים עבורם את כל מאווייהם ורצונם, אבל לא מוצאים בעצמם כוח או רצון לתמוך בה וברצונותיה ונגה מגלה שהיא נשארת במסע הזה כמעט לגמרי לבד, כשגם בעלה עוזב כשהוא מגלה שהיא ממשיכה את ההיריון ולא מבצעת הפלה כפי שהוא רוצה.

הנושאים הרבים העולים בהצגה, שאותה כתבה עמית גור, יוצרים סיטואציות של הזדהות גם עם נגה, הנאבקת לשמר את רצונותיה מול החברה והמשפחה וגם לעיתים עם ילדיה ובעלה המעלים טיעונים הגיוניים ומביעים גם דאגה לשלומה ולבריאותה.

אודיה קורן, המגלמת את נגה, נמצאת בכל סצינה על הבמה, בין אם מדובר בסלון ביתה, או בין אם היא בקליניקה של הרופא או בבדיקת אולטרסאונד. וכך יוצרת תחושה של מבט כפול – האחד, דרך עיניה של נגה והשני דרך נקודת המבט של הצופים. אנו חשים שאנו מלווים את נגה בכל סיטואציה שבה היא נמצאת, כואבים יחד איתה ושואלים את כל השאלות המתבקשות – יחד איתה.

צוות שחקנים מוכשר מלווה את אודיה קורן כנגה, במסעה הנפשי לגילוי אמיתות על עצמה ועל משפחתה, קאסט מעולה שיוצר תחושה של עבודת צוות רגישה ומוקפדת. מורן ארביב מצוינת כרופאה המלווה את נגה, בהומור וברגישות עם יכולות קומיות מגוונות.

אודיה קורן ב”תחושת בטן”. צילום: רדי רובינשטיין

וכמובן – איה גרניט-שבא, שאי אפשר שלא להתאהב בה בכל תפקיד שהיא מגלמת. כאן היא בתפקיד החברה הטובה, זו שאחרי שהיא “נקרעת” מצחוק אחרי שנגה מספרת לה לראשונה על ההיריון – נשארת לצידה בכל התקופה שבה משפחתה הגרעינית של נגה עוזבת. החברות בין שתי הנשים האלה מהווה ציר חזק בהצגה ויוצרת דגש על המונח Sisterhood.

ואודיה – אודיה קורן – שמוכיחה גם כאן שהיא יכולה לשאת על כתפיה גם תפקיד שאינו קומי, ולחשוף את עצמה בצורה מלאה על הבמה. העימות שלה מול כל אחד מילדיה ומול בעלה – מהווים רגעים חזקים וכואבים בהצגה.

בפוסט שפרסמה לאחרונה כשההצגה עלתה מחדש אחרי למעלה משנה שהיתה מוקפאת בעקבות סגירת התיאטרון בימי הקורונה, כתבה אודיה: “ביל ומלינדה גייטס מתגרשים אחרי 27 שנים. הגיעו למסקנה שכבר אין להם את ‘זה’. ‘ולנו?’, אני מהרהרת ביני לביני. ‘לנו, עדיין יש את זה?’. מממ… קשה לי להאמין. אחרי 31.5  שנות נישואין, אני אפילו לא זוכרת מה זה ‘הזה’ הזה שהיה לנו.

“ואז מגיע היום, ואני יוצאת ל’הקאמרי’ לשחק בהצגה שבפעם אחרונה שיחקתי בה לפני 15 חודשים, וכשאני חוזרת הביתה הוא מנקר מול הטלוויזיה. ‘למה לא הלכת לישון?’, אני שואלת. ‘חיכיתי לך’, הוא אומר, ‘איך היה?’. אני מספרת לו שהיה טוב. שהנס הזה שקורה בתיאטרון קרה גם הערב, למרות ההפסקה הארוכה. ‘יופי’, הוא אומר ומנקר שוב. בדרכו למיטה, אני שומעת אותו ממלמל: ‘כשיש לך פרמיירות או הצגות חשובות אני חושב שאני יותר במתח ממך…’. אז כן, אני חושבת שעדיין יש לנו את זה”.

התיאטרון חזר, ההצגה עלתה מחדש. בואו לתיאטרון לצפות בהצגה ששמה פוקוס על משפחה, אימהות ואהבה.