כך נראו החגיגות אצל גדעון סער וגאולה אבן, איילת שקד, מרב מיכאלי, אופירה אסייג ומורן אטיאס
פסח הסתיים אמש עם חגיגות המימונה המסורתיות שנערכו בכל הארץ, והשמחה – אחרי שנת הקורונה – היתה רבה מתמיד. מרב מיכאלי, יו”ר מפלגת העבודה חגגה את המימונה עם חבריה למפלגה בביתו של ניסים לסרי, מס’ 12 ברשימת העבודה, במושב עולש שבעמק חפר. צילום: פייסבוק
מרב מיכאלי עם אמילי חיה מואטי, מקום מס’ 3 ברשימת העבודה, הידועה בפעילותה החברתית. צילום: פייסבוק
אופירה אסייג נצפתה אמש בהפקת הענק למימונה שנערכת בפארק הלאומי ברמת גן, בהפקת “ישראל בידור”, שבה הופיעו איתי לוי, נסרין קדרי, דודו אהרון, ליאור נרקיס ועוד רבים וטובים. בתמונה שהעלתה לאינסטגרם כתבה: Morocco my love
גדעון וגאולה סער חגגו את המימונה אצל סהר ותהילה פינטו בגדרה וברכו ברשתות: “תרבחו ותסעדו!“. צילום: פייסבוק
איילת שקד הגיעה לחגיגות המימונה במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא רעות בפתח-תקוה, לבושה בשמלת קפטן מסורתית. צילום: פייסבוק
אורלי לוי-אבקסיס, השרה לחיזוק וקידום קהילתי, חגגה בחיק משפחתה, ובפייסבוק כתבה: “חג מימונה שמח“
מירי רגב העלתה לדף הפייסבוק שלה תמונה מתוך המימונה, כשהיא לבושה בקפטן מבורתי באדום וזהב, וכתבה: “תרבחו ותסעדו!”
המרגשת מכולם היתה השחקנית מורן אטיאס שהעלתה פוסט מרגש באינסטגרם על הבית המרוקאי שבו גדלה, על האפליה שחוותה בעבר ועל כמה היא גאה כיום בתרבות המרוקאית השמחה. “גדלתי בבית מרוקאי”, שיתפה אטיאס, “המשפחות של אמא ואבא עלו שניהם ממרוקו. הם השאירו בתים, עבודות, ביטחון וחצו את הרי האטלס ברגל, נתקפו, נעצרו בדרך אבל שום דבר לא עצר בעדם להגשים את החלום היהודי שלהם ולהקים בית בארץ ציון.
“וכך היה… הם מעולם לא שיתפו אותי באפליה שחוו שהגיעו לישראל, שנשדדו באוהלים, שפוזרו למעברות הרחק מערי האוניברסיטאיות. להיפך, לימדו אותי שהם אהובים והכל פתוח גם בפניי כל עוד אני פועלת בכבוד: כיבוד אב ואם, כיבוד המסורת, ביקור חולים וכמובן הכנסת אורחים.
“אבל כשהגעתי לבית ספר הרגשתי שהתרבות שלנו היא לא ממש ‘תרבות’. היא וולגרית, קולנית מדי, צבעונית מדי… וכן, אנחנו הקופים שרוקדים על כיסאות וצועקים קולולו… אז כשהיו חינות ומימונות הצנעתי ולא הזמנתי חברים… מצאתי תירוצים למה אני לא מוסיפה אף אחד לרשימת המוזמנים, בטח שלא בן זוג…
“הייתי גאה מדי להודות שכן הרגשתי אפליה, ובחרתי להתעלם מהאפליה, אבל היום עם תחקיר מעמיק גיליתי שקבלת הפנים למזרחיים היתה אחרת…
“היום אני לא מתעלמת ממה שהיה. וכבר שנים רבות לא נותנת לעבר שלי, הפעם במודע, להכתיב לי את ההווה… והעתיד.
“לובשת קפטנים גם בימי חול, תרבושים בפריים טיים, תמיד מחפשת סיבה לארח ועושה הכל כדי שהדור הבא יגדל בגאווה להיות בדיוק מישהו.
“תודה סבא וסבתא, תודה אמא ואבא, שהשרשתם בנו ערכים ומסורת שהיום הפכו לחג לאומי של מדינה שלמה. תסעדו ותרבחו. תתלבשו צבעוני, תשירו חזק כי החיים… כל כך יפים”.
;