החלטות ועדת הקורונה שהיא עומדת בראשה עלו לה באיומי הדחה. אבל ח”כ שאשא-ביטון לא נבהלה. יותר מפחיד אותה לא להיות נאמנה לעצמה. בימים שבהם הכל פוליטי היא בהחלט רוח רעננה שממלאת אותנו בהמון תקווה
ח”כ יפעת שאשא-ביטון: “הקורונה היא לא זו שהסלימה את השיח הציבורי. מה שהחריף את השיח הם הלחץ הענק והחרדה של הציבור”. צילום: יעל אורבך
נשים טובות יותר מגברים בעת משבר. עובדה: הטיפול במשבר הקורונה היה טוב בהרבה במדינות שנשלטות על ידי נשים מאשר במדינות שבהן שולטים גברים. גרמניה (אנגלה מרקל), ניו-זילנד (ג’סינדה ארדרן), פינלנד (סאנה מרין), נורבגיה (ארנה סולברג), איסלנד (קתרין יקובסדוטיר) וטייוואן (צאי אינג-ון) – הן כמה דוגמאות טובות. נכון למאי 2020, הן הגיבו בצורה נכונה למגיפה, רשמו מעט קורבנות והיו הראשונות שפתחו מחדש את הכלכלה בארצן.
אין ספק, במשבר העולמי הגדול ביותר מזה עשרות שנים, נשים הן לא רק מוכשרות יותר, הן גם הרבה יותר רגישות, מבינות ואמפתיות. וזה בדיוק מה שצריך בימי הקורונה. אצלנו אומנם לא אשה מובילה את ההנהגה, אבל בראש ועדת הקורונה בכנסת עומדת ח”כ מהליכוד, יפעת שאשא-ביטון, 47, שלא חוששת ללכת עם האמת שלה עד הסוף ולהביע את עמדותיה.
סאגת ניסיון ההדחה הכושל של יו”ר שאשא-ביטון, לאחר שביקשה למתן את הגבלות הממשלה, האפילה אפילו על הנתונים הדרמטיים של התפשטות הקורונה. לאור הכאוס הניהולי של ראשי האומה, התנהלותה הרציונלית, המלווה באסרטיביות שקטה ובלתי מתלהמת מצד אחד, אך גם עיקשת ובלתי מתפשרת מצד שני, מיצבה אותה באחת כמודל של מנהיגות שהציבור כל כך רעב לה.
תמיכתה הפומבית בפתיחת בריכות השחייה ומכוני הכושר, בניגוד לעמדת הממשלה, ותוך עמידה מעוררת השתאות באיומים קולניים שתסולק מעמדתה או במילים של ח”כ מיקי זוהר “את גמרת, אני מדיח אותך”, הוכיחה שכן יש דבר כזה שקוראים לו אומץ פוליטי, שלא חייבים להיות “חותמת גומי” ושיש גבול לכמה מותר להיות “רומאי ברומא”, במיוחד כשזה נוגע בסוגיות הרות גורל.
למרות שהיא ח”כית די מוכרת, לא הרבה יודעים שיש לה עוד מעלות ואיכויות מגוונות. מלבד תפקידיה הפרלמנטריים, היא דר’ לחינוך, מרצה לשעבר באקדמיה, היתה סגנית נשיא מכללה וגם זמרת בעברה. יפעת שאשא-ביטון, איפה היית כל חיינו?!?
יפעת שאשא-ביטון באחת מישיבות ועדת הקורונה: “רק על בסיס נתונים ושקיפות מוחלטת נוכל לרתום את הציבור למאבק“
ח”כ שאשא-ביטון, איך את רואה את תפקידך כיו”ר ועדת הקורונה?
“אני חברה בקואליציה ומכבדת את החלטות הממשלה. חלק מרכזי מעבודת הכנסת הוא לבקר את עבודת הממשלה ואם יש טעויות – צריך לתקן. תפקידי לבחון את הדרך הנכונה ביותר להיאבק בנגיף, לשמור על בריאותם הנפשית והפיזית של האזרחים ולהציל את פרנסתם של רבבות עובדות ועובדים. באתי למטרה אחת, לשרת את עם ישראל. אם אאלץ לשלם בעבור זה מחיר אישי – אקבל את זה באהבה”.
האם את יכולה לציין היכן טעינו והיכן איבדנו את השליטה על הנגיף?
“אינני חושבת שהממשלה איבדה שליטה. הגל הראשון נוהל מצוין, ההסברה היתה מועילה, לכן הציבור נרתם למאבק. בגל השני היתה בעיה קשה בהסברה, הציבור לא קיבל הנחיות ברורות, ושם נוצרה בעיית האי אמון. חובה שכל ההחלטות שמתקבלות יהיו מגובות בנתונים סטטיסטיים מובהקים, כי רק בהימצא נתונים כאלה נוכל לקבל הוראות נכונות. לדוגמה, עולם האירועים. עם כל הכאב על הנזק שנגרם לבעלי האולמות ולכאב הלב של הזוגות הצעירים והמשפחות, הבאנו את נתוני ההדבקה באולמות והציבור הפנים, הבין ושיתף פעולה. רק על בסיס נתונים ושקיפות מוחלטת נוכל לרתום את הציבור למאבק”.
האם את מרגישה שהשיח הציבורי נעשה אלים יותר בשל הקורונה?
“הקורונה היא לא זו שהסלימה את השיח הציבורי. מה שהחריף את השיח הם הלחץ הענק והחרדה של הציבור. תפקידנו בכל עת הוא לשמור לא רק על בריאותו הפיזית של הפרט, אלא גם לשמור על האיזון בין בריאות הנפש לרווחה הכלכלית שלו”.
האם את אישית מפחדת?
“אני לא מפחדת. אני לא חושבת על זה. לנגד עיניי עומדת רק רווחת הציבור”.
;