דוד בראל, 34, הוא הסנדלר הרשמי של “לואי ויטון”, “כריסטיאן לבוטין”, “שאנל”, “דיור”, “דולצ’ה וגבאנה” ועוד מותגי-על, אבל הוא גם יתקן בשמחה את הנעליים האהובות שלך. הסדנה שלו משתרעת על פני ארבע קומות בכיכר המדינה בתל-אביב וכוללת סנדלרייה המתמחה בתיקון פריטי יוקרה, בניקוי יבש לחליפות ולבגדי יוקרה ובהתאמת נעליים רגילות למגבלות גופניות. כתובת שאת חייבת לעצמך
מאת: מריאנה אוליצקי
דוד בראל בסנדלרייה שלו: “ציפוי נעלי כלה בבד של השמלה? גם את זה אנחנו עושים”
לא זו בלבד שמקצוע הסנדלרות לא חלף מהעולם, אלא כיום גודל דור צעיר שהופך את המקצוע לאומנות של ממש, מבין את הקשר המיוחד שלנו, הנשים, עם הנעליים שלנו, ובעיקר יודע לתקן ולשחזר כמעט כל נזק לנעליים, לתיקים ולמעילים.
דוד בראל, בעל החנות “אקספרס בכיכר”, הוא קוסם של נעליים. ההגדרה הרשמית למקצועו היא עדיין סנדלר, אבל המרחק בינו לסנדלר הקלאסי – זה שאנחנו מדמיינות יושב בחנות קטנטנה, רכון בגב כפוף מעל סדן, סינר דהוי משתלשל מצווארו ומכה מסמרים בסוליות הנעליים – הוא עצום.
הסדנה של בראל (34), צעיר, נאה, לבוש בקפידה, משתרעת על פני ארבע קומות במקום הכי יוקרתי בארץ – כיכר המדינה בתל-אביב, וכוללת סנדלרייה המתמחה בתיקון פריטי יוקרה, החל מנעליים, מעילי עור ועד לתיקים; וניקוי יבש לחליפות ולבגדי יוקרה.
ובכל זאת, בראל רואה את עצמו קודם כל כסנדלר, דור שני במקצוע. “אני בעצם מספק שירותי הצלה לפריטים האהובים שבשום מקום אחר אי אפשר לתקן אותם”, הוא מסביר. “לקוחה קנתה תיק ב’דיור’ ואחרי שנה צבע הניוד שלו כבר לא נראה ניוד, אני משחזר לה את הצבע. לקוחה אחרת קנתה מגפיים והם לא יושבים יפה בברכיים – נקצר, נסדר, נרחיב או נצר – שיישב בול.
“אם כלב כרסם את החלק האחורי של הנעל – אני משחזר לפי הנעל השנייה, ככה שלא רואים שהיה שם משהו, גם אם זה היה עקב מעץ – יש לנו את כל הציוד לתקן כאילו כלום לא קרה. נעלי שפיץ שכל הרפידה נהרסה? אנחנו מפרקים את כל הנעל, מצפים אותה, מסדרים ואז תופרים ומחזקים”.
דוד בראל: “אם כלב כרסם את החלק האחורי של הנעל – אני משחזר לפי הנעל השנייה, ככה שלא רואים שהיה שם משהו”
יש לבראל את כל סוגי העורות והצבעים בסנדלרייה שלו. “כך אני מסוגל להתאים אחד לאחד”, הוא אומר, “לתקן קרעים בגפה, כולל שיחזור עד רמה כזו שלא מרגישים בכלל שהיה משהו. אצלנו כמעט הכל אפשרי. מישהי רוצה הכלאה של סוליה מנעל אחת וגפה מנעל אחרת? אפשרי. להוסיף לנעליים אלמנטים מסוימים? אפשרי. סוליות מיוחדות שנהרסו וצריך לשחזר? אפשרי. ציפוי נעלי כלה בבד של השמלה? גם את זה אנחנו עושים”.
האיש שנולד עם נעל ביד
בראל הוא זן חדש בתחום הסנדלרות בארץ. מגיל 13 היה לו ברור כי יהיה סנדלר. כבר אז נהג להצטרף לאבא שלו, שעד היום נחשב לסנדלר של הסלבס, לסנדלרייה ברחוב אבן-גבירול. אבל הוא לא הסתפק בללמוד את העבודה אלא כל הזמן שאף להביא חידושים לתחום ובמקביל המשיך ללמוד, “כדי להגשים להורים את החלום של תעודת בגרות מלאה”, הוא צוחק.
כיום, בראל גם בוגר לימודי הנעלה רפואית ואורטופדיה טכנית מאוניברסיטת תל-אביב, מקצוע המקנה לו את הידע לבנות פרוטזות, סדים ומדרסים. אבל, לדבריו, למד בעיקר בכדי שיוכל לשלב את התחום בסדנה שלו ולהתאים נעליים רגילות למגבלות גופניות.
בראל: “אני מתאים נעליים רגילות לבעלי פרוטזה, עושה הגבהות נסתרות לאנשים עם הבדלי אורך בין רגל לרגל, כך שלא מרגישים אותן וזה נראה כמו נעליים רגילות. בנוסף, גם מתאים נעליים לבעיות שונות כמו דורבן, למשל, על ידי בניית שקע בתוך הסוליה מתחת לרפידה, בדיוק במקום של הדורבן, והכנסת ספוג מיוחד למקום כדי שיקל על הבעיה”.
אחת הקומות בסנדלרייה של דוד בראל בכיכר המדינה בתל-אביב
ולא רק נעליים, בראל מומחה גם בתיקוני תיקים ומעילי עור יוקרתיים. למעשה, הוא המתקן המורשה והבלעדי בארץ של מותגי-העל הגדולים: “לואי ויטון”, “כריסטיאן לבוטין”, “שאנל”, “דיור”, “דולצ’ה וגבאנה” ו”ולנטינו”. עבור “לואי ויטון” בראל מקבל תיקונים גם מיוון, ממיקונוס ומקפריסין.
“הביאו לי מעיל אדום עם תג מחיר של 34 אלף שקל שהמוכרת בטעות השאירה עליו קו בעט”, מספר בראל. “אי אפשר היה למכור את המעיל, אז הם הגיעו אליי. כתם של עט לא יורד. גם לצבוע זו בעיה, כי על מעיל אדום כל צבע יהפוך לכתם שחור לאחר שייספג בעור. לי יש את הידע והטכנולוגיה לייצר צבע שלא נספג ולכן יכולתי לתקן”.
במקום, כאמור, גם ניקוי יבש עם רגישות וידע לכל מותגי היוקרה. כאן יודעים כיצד לטפל בבגדי משי, קשמיר, צמרים מיוחדים, הבדים הכי יוקרתיים, ברמה של מתי צריך להוריד כפתורים עדינים לפני הניקוי ולתפור מחדש אחרי, כדי שלא ישברו. ואגב, הם עושים את זה באותו מחיר, בדיוק כמו בניקוי בגד של “זארה”.
בראל באמת אוהב את המקצוע שלו. לדבריו, “אני לא מכיר הרבה סנדלרים כיום שהם בגילי ואוהבים את המקצוע אבל אני בא בגישה חדשה, ממציא מחדש את מקצוע הסנדלרות ומכניס בו הרבה יצירתיות ואומנות. מחפש תמיד את החידושים האחרונים בתחום, מביא ציוד הכי מתקדם ויוקרתי שיש. כיום סנדלר זה כבר לא סוליות ועקבים כמו פעם, השבוע אני מקבל מכונה חדשה שהזמנתי מאיטליה שעושה חידושים של נעליים עם משייפים מיוחדים לסוליות”.
בנוסף לחנות בכיכר במדינה ועוד אחת ברחוב אלנבי בתל-אביב, אחיו של בראל מנהל עוד שתי חניות לתיקוני נעליים בהוד-השרון ובכפר-סבא, ויחד הם גם מלמדים עשרות סנדלרים לעתיד. “לדעתי 70 אחוז מהסנדלרים הצעירים למדו אצלנו”, הוא אומר בגאווה. “כל הזמן מתלמדים אצלנו שוליות סנדלרים שצריכים להוכיח שהם מתאימים אחרת הם לא נשארים. די ברור שזה לא מקצוע שהולך להיעלם כי יש לו ביקוש”.
“אקספרס בכיכר”, ה’ באייר 56, תל-אביב.
;