הדוגמנית עדי הימלבלוי החליטה לוותר על הקמפיין ל”פמינה” לאחר שבחרה לא לרדת במשקל בכוח לצורך הצילומים, כשהיא חודשיים בלבד אחרי לידת בנה השני. בפוסט מרגש כתבה: “הנזק הכי גרוע הוא שהחברה מצפה שאשה אחרי לידה תחזור לעשות הכל”. פאולה רוזנברג, שמובילה את האג’נדה שכל אשה צריכה לחיות בשלום עם עצמה, הגיבה בכל הכוח: “זאת תפיסה מעוותת הפוגעת אנושות בבריאות הפיזית והנפשית של הרבה נשים”
פאולה רוזנברג: “רף הציפיות הזה לא אנושי והוא לא עוצר באשה שמדגמנת הלבשה תחתונה”
הרוחות בביצה התל-אביבית סערו בשבוע שעבר עם הפרסום כי הדוגמנית עדי הימלבלוי החליטה לוותר על הקמפיין להלבשה התחתונה של חברת “פמינה”, מותג שלו היא מקמפנת בשנים האחרונות, לאחר שנמאס לה להילחם בגופה ולרדת מהר במשקל, חודשיים בלבד אחרי שילדה את בנה השני.
בפוסט חושפני שיתפה הימלבלוי את עוקביה הרבים בסיבות שהובילו אותה לוותר על הצילומים, וכך כתבה: “אחרי סיבוכים רפואיים בעקבות הלידה, לא יכולתי להתאמן כמו שרציתי ולחזור לעצמי. מצאתי את עצמי במרדף אחר הגוף המושלם, במרדף אחרי טשטוש הלידה. לאט-לאט הבנתי שאני נמצאת בתוך לופ של אחיזה בתוך גוף מותש. הבנתי גם שאני לא נמצאת לבד במרדף הזה.
“הנזק האמיתי הוא לא רק הגבול שאנחנו מותחות ומותחות במחשבה שהכל אפשרי כי ככה ראינו במדיות. הנזק הכי גרוע הוא שכבר החברה מסביב מצפה שאשה אחרי לידה תחזור לעשות הכל כאילו כלום לא קרה. רף הציפיות לא אנושי. החלטתי לשחרר את האחיזה ברף הצפיות הלא אנושי הזה מעצמי ומהקולות מסביב שלוחצים, ובחרתי לקחת את השליטה על הגוף שלי. לתת לו את הזמן שלו להחלים, להיות סלחנית כלפיו – כי הוא כל מה שיש לי ובתקווה שיש לנו עוד הרבה שנים ביחד.
“מהמקום השלם הזה (והלא מושלם), אני מאחלת לכולן הקשבה ושחרור מאחיזות מיותרות. להקשיב ולסלוח לגוף שלכן ולקבל את השוני. להבין שכל גוף שונה, שיש מי שיכולה לחזור לשיגרה גם יומיים אחרי לידה ויש מי שצריכה את הזמן שלה. לא ליפול ללחץ הסביבתי לקצר את זמן המנוחה שלך – בשביל זה יש חופשת לידה. נצלי אותה לאהבת חינם שבך לעצמך”.
אותו סיפור, אגב, קרה למלכת היופי בדימוס סיוון קליין, ששימשה בעבר כפרזנטורית של “פמינה” וויתרה על הקמפיין לאחר הלידה. מי שתפסה אז את מקומה היתה עדי הימלבלוי, שפרשה עכשיו מאותה סיבה בדיוק. את מקומה של הימלבלוי תפסה רוסלנה רודינה.
עדי הימלבלוי בתמונה שצירפה לפוסט כשהיא בסוף הריונה
הפוסט של הימלבלוי הצית אצל פאולה רוזנברג, מי שמובילה בשנים האחרונות את האג’נדה שכל אשה צריכה לחיות בשלום עם עצמה, את כל הפיוזים, ובתוכניתה “פאולה וליאון” בקשת 12 יצאה עם מסר ברור: “התופעה שבה נשים סופגות ביקורת רבה מהסביבה שלהן אחרי הלידה היא תפיסה מעוותת הפוגעת אנושות בבריאות הפיזית והנפשית של הרבה נשים”. וכך היא אמרה בפתיח של התוכנית:
“שוטטתי באינסטגרם כמו שאני עושה לעיתים מאוד רחוקות, ונעצרתי על הפוסט של חברה אהובה, עדי הימלבלוי. המילים שלה גרמו לי לצמרמורת בעור. לפני שתגידו לעצמכם: טוב, זאת עדי הימלבלוי, אין מה לעשות, היא דוגמנית, הגוף שלה הוא העבודה שלה, אז חשוב שנצעק את זה כאן, דווקא כאן: רף הציפיות הזה לא אנושי והוא לא עוצר באשה שמדגמנת הלבשה תחתונה.
“הוא כבר מזמן חדר לשיח היומיומי אצל נשים בכל מקום, בכל צבע, בכל משקל, זה נוגע בכולם. אין מישהי שמצליחה להימלט מזה ואין הבדל של מעמד כלכלי, השכלה או גיל. כולנו, מי יותר ומי פחות, שבויות בתוך המשוואה הזאת שיצרה עבורנו התרבות העכשווית, לפיה רזון הוא פסגת השאיפות. גם אלה שמשחקות אותה כאילו זה ממש לא מעניין אותן.
“הפנטזיה שחלק מהנשים מאמינות בה היא שאם הן רק יהיו מספיק ממושמעות, הן יידעו למשטר את עצמן מספיק ולא יראו עליהן שהן ילדו. זאת פנטזיה מסוכנת בהמון רבדים. אם תחשבו על זה טוב, זה לא טירוף שהמחמאה האולטימטיבית לאשה אחרי לידה היא, ‘את לא נראית אחרי לידה?’. זה טירוף.
“זה מוזר שנשים מרעיפות שבחים והלל על החברות שלהן שילדו, רק אם הן הצליחו להעלים כל סימן לעובדה שסחבו תשעה חודשים בן אדם בתוך הגוף שלהן, שחוו צרבות, טחורים, קשיי שינה, רכבת הרים הורמונלית, איבוד דם, חתכים, תפרים, התכווצויות של הרחם וגודש בחזה. כל זה צריך להיעלם למען תרבות האינסטגרם שמוכרת לנו את רגעי המיטב ומדחיקה את מאחורי הקלעים של החיים שלנו.
“זאת תפיסה מעוותת שלא רק מעוותת את תפיסת היופי, היא פוגעת אנושות בבריאות הפיזית והנפשית של הרבה נשים, כי הימנעות מאכילה מזינה וספורט מאומץ מדי אחרי לידה, הם ממש מסכני חיים ויכולים לגרום לנזק בלתי הפיך לנשים אחרי הלידה.
“והכי גרוע? הביקורת. ועכשיו זה הזמן שלנו הנשים לשים יד על הלב, כי הביקורת כלפי נשים מגיעה דווקא מנשים, לא מגברים. כל יולדת כמעט נאלצת להתרגל למבט הזה שבוחן מכף רגל ועד ראש מצד חברותיה הנשים, מבט שמתעכב על הבטן ועל הזרועות ועל צידי המותניים כדי לבדוק אם צמצמת את עצמך כבר למידות הנכונות.
פאולה רוזנברג: “מי שהייתי לפני הלידות היתה אחלה, ופאולה של היום שלא חזרה לעצמה היא הרבה יותר מבסדר גמור, היא גם אחלה. אלו הם החיים, עם כל מה שיש בהם“
“לעיתים לא רחוקות גם תגיע ההערה הזאת, ‘עוד לא חזרת לעצמך, אה?’, ‘אולי תעשי קצת הליכות כשהתינוקי נרדם?’, נורא נורא מנסות לעזור. בכל פעם שאני גוללת באינסטגרם ואני רואה פוסט שבו נשים מעניקות לנשים אחרות אימוג’יס של גביעים ומחיאות כפיים כי הן נראות בתמונה הזאת יותר רזות מאשר בתמונות האחרות שלהן, אשכרה בא לי לבכות.
“בכל מקום שתפגשו נשים אחרי לידה, אתם לא אמורים להגיד להן, ‘ואוו, איך רזית’, את לא אמורה להגיד, ‘אוי, יופי, איך חזרת לעצמך, תראי אותך עם הסקיני, הוא מלפני ההיריון, לא? סחתיין, איזה כוסית. עוד לא עבר חודש, את כבר בפילאטיס? כל הכבוד, מלכה. איך הבטן שלך שטוחה’.
“תפסיקו עם ההערות האלה, הטירוף הזה מחלחל מכל עבר. לפני כמה זמן אמרה לי אשה בת 50, אמא לשתי בנות: ‘פאולה, עם כל הכבוד לכל המאבק הזה שלך לשנות, את יודעת שלהיות רזה מאוד זה הכי יפה וגם את היית רוצה את זה, תודי. שומן זה מכוער, אין מה לעשות’.
“הייתי בהלם ושאלתי אותה אם היא לא דואגת שהבנות שלה יהיו קודם כל מאושרות ובריאות. ואז היא אמרה שלא פחות מדאיג אותה מזה שייראו טוב, והיא לא המיעוט. אני רוצה להגיד שכדי לשנות את התפיסה הזאת של הנשים כולן, יש לנו עוד הרבה עבודה. בואו נתחיל לפחות עם נשים שנמצאות חודשים ספורים לאחר חוויית הלידה. אם תפגשו אשה כזאת, בבקשה, אתם יכולים להגיד לה מילה טובה על החיוך שלה, אפשר לשאול אותה אם בא לה לשתות משהו או איך מצב הרוח שלה, אבל תרפו בבקשה ממידת המכנסיים שלה או מטונוס השרירים שלה. בחייאת, תנו לה לנשום.
“בפעם הבאה שאתם פוגשים אשה אחרי לידה, תשאלו אותה איך עוברים עליה הלילות ואיך היא מצליחה לפנות קצת זמן לעצמה. אם את חברה טובה, את יכולה גם לצחוק איתה על זה שרצפת האגן לא חזרה לעצמה או על זה שלהתעטש זה בעצם אתגר ספורט. כל זה צריך להחליף את הדיבור הנגוע על גוף של ישה שהרגע ילדה.
“בנימה אישית אני רוצה להגיד לכם, אני 10 וחצי שנים אחרי הלידה האחרונה שלי ולא חזרתי לעצמי וגם לא אחזור לעצמי, כי מי שהייתי לפני שהגוף שלי נפער ויצאו ממנו חיים, היא לא מי שאני עכשיו. מי שהייתי לפני הלידות היתה אחלה, ופאולה של היום שלא חזרה לעצמה היא הרבה יותר מבסדר גמור, היא גם אחלה. אלו הם החיים, עם כל מה שיש בהם.
“אני חוזרת לפוסט של עדי הימלבלוי ואני רוצה להגיד שבעולם שפוי, חברת ההלבשה התחתונה היתה מצלמת תמונות של עדי היפהפייה כמו שהיא עכשיו, במלוא נשיותה המרהיבה, בלי להציב סטנדרט הזוי שלא ניתן להשגה ומבלי להחליף אותה באשה אחרת שנראית אולי קצת יותר שדופה ממנה.
“תודה רבה עדי על שעשית את זה, כי את נותנת לכל הנשים שנושאות אלייך עיניים ולכל הנשים שעוקבות אחריך, מסר שלהיות שלמה בגוף הרבה יותר חשוב מאשר להעלות את התמונה המושלמת, ושאת לא נותנת לבריאות הנפשית שלך להיפגע בשביל עוד תמונה מושלמת של דוגמנית. תודה רבה”.
צילומים: אינסטגרם
;