“כיום יש חולים מתפקדים רק עם ריווי חמצן נמוך כתוצאה ממחלות רקע ומיד מקטלגים אותם כחולים קשים”
פרופ’ עידית מטות: “סגרים חוזרים, כליאת האוכלוסייה הבוגרת בבתים או אי פתיחת בתי הספר במתכונת זו או אחרת – זו לא אופציה יותר”. צילום: ג׳ני ירושלמי, דוברות איכילוב
פרופ’ עידית מטות, מנהלת מערך ההרדמה בבית החולים איכילוב ומי שהיתה חברת מטה “מגן ישראל” בראשות פרופ’ רוני גמזו ונחשבה לאחת הדמויות הבולטות במשבר הקורונה בשלושת הגלים הראשונים, כתבה בשבוע שעבר פוסט נוקב על הגל הרביעי המרחש עלינו בימים אלה.
לדבריה, “הקורונה מוכיחה שהיא פה להישאר וכדאי שנלמד לחיות לצידה. סגרים חוזרים, כליאת האוכלוסייה הבוגרת בבתים או אי פתיחת בתי הספר במתכונת זו או אחרת – זו לא אופציה יותר.
“אנחנו נמצאים היום במקום שונה וצריך להחליף דיסקט. האפידמיולוגיה של המחלה השתנתה בגלל החיסונים ואנחנו לומדים שלמעשה המחלה היא פחות אלימה במחוסנים והם לרוב לא מגיעים למצב קשה. אנחנו צריכים ללמוד למה ואיך חלקם בכל זאת מגיעים למצב קשה. עם זאת, אנחנו לא במצב של ‘העתק הדבק’ של שנה שעברה, אלא במצב שונה לחלוטין.
“לגבי ההגדרות של החולים הקשים – הן בעייתיות ועוד יותר כשזה הנתון שלפיו מבקשים להכתיב מדיניות. ברמה הקלינית בשטח אנחנו מסווגים את חלק מהחולים כבינוניים אבל בגלל ההגדרות הם נספרים כקשים למרות שהם לא.
“כיום יש בינינו אנשים מתפקדים לחלוטין רק עם ריווי חמצן נמוך כתוצאה ממחלות רקע שעצם האבחון בקורונה מיד מקטלג אותם כחולים קשים. בנוסף, אדם שהגיע עם התקף לב או אחרי תאונת דרכים אבל הוא מאובחן בבדיקות גם כחולה קורונה אז הוא במצב קריטי בגלל הקורונה? לא, ולכן צריך לבחור כל מקרה לגופו. קריטריון נכון יותר למדד לתחלואה, ומכאן לניבוי האם אנו עלולים להגיע לאי ספיקה של מערכת הבריאות, הוא המעקב אחרי החולים הקריטיים.
“בריאות היא לא רק בריאות קלינית או מה קורה בבתי החולים, אלא גם בריאות נפשית וחברתית. יהיו מחלקות פנימיות ויהיו מחלקות טיפול נמרץ קורונה לצידן, בדיוק כמו שיש היום מחלקת לב ולידה טיפול נמרץ לב. כנראה שאלה חיינו בתקופה היסטורית זו עם המוטציות של היום ושל המחר.
“נשכיל אם נפסיק לדבר על גלים אלא נמצא את הדרך השפויה לנהל את חיינו. גל יש רק בים. מה שאנו חווים כעת זה וריאנט שהחיסון לא מגן מפניו ב-100%. וכן, יש מאומתים וחולים מחוסנים עם הווריאנט, ויהיו בהמשך נוספים.
“זה מאוד דומה לנגיפים אחרים. טכנולוגית אני סמוכה ובטוחה שבדומה לפיתוח המהיר הסנסציוני של החיסונים, יפתחו גם מערכות ניטור ביתיות מהירות לבדיקת עצמית של הנגיף ונלמד להתנהל איתו. ובינתיים נעשה שימוש בבדיקות המהירות שצריכות להיות זמינות בכל מקום. הדרך של לסגור את המדינה או אותנו לאורך זמן, והזמן כבר לא מוגבל, כבר אינה אופציה.
“צריך לזכור: אנחנו הולכים לחיות עם הקורונה תקופה ארוכה ובגלל שאין אופציה לסגור את החיים, אז אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם זה ולנהל את הנושא הזה בחוכמה ובגמישות. לתמוך במערכת הבריאות הרעבה, קופות חולים ובתי חולים שהוכיחו עצמם בגדול, לאפשר לרשויות המקומיות לנהל את המגיפה עם הכוונה ותמיכה במשאבים, לעודד את משרדי הממשלה לפתח תכניות ‘מחוץ לקופסא’ וכו’.
“אני מאמינה כי הציבור שבע מהפחדות. הציבור גם למד את חומרת המחלה ואינו מעוניין להגיע למחוזות הקודמים. ההיענות העצומה לחיסון מעידה על כך. ולכן מערכת הסברה פשוטה, הנחיות חיוביות (שימו מסיכה במקום סגור והומה אדם, בצעו בדיקה אם נחשפתם או אינכם חשים בטוב, וכו’) יתקבלו ברצון. הציבור למדנו מכבד היגיון. יש להרפות מהחרדה ולהפסיק עם ההפחדות כי הם לא מובילים לשום דבר. תנו לעם לחיות”.
האם השחקנית ג’יין פונדה תצליח לשרוד את הסרטן בפעם השלישית?
מיכל אנסקי: “אני כאן, בפסטיבל קאן, עם האמת, בלי שיפוצים”
הרבנית רונית ברש בפוסט אמיץ: “עברתי אונס בגיל 14 ונכנסתי להריון. והאנס? חופשי”