שנה חדשה, תובנות חדשות: מיכל אנסקי, שירלי בוגנים ופאולה רוזנברג מפגינות כוח נשי

שלוש נשים חזקות – מיכל אנסקי, שירלי בוגנים ופאולה רוזנברג, שיתפו השבוע ברשתות החברתיות פוסטים מעצימים עם תובנות טובות לשנה החדשה. אנסקי התחתנה בשנית, בוגנים נאבקת על זכותה להיות אמא ופאולה מודה לסבתה שתמכה בה בגירושיה בעבר

מיכל אנסקי בקמפיין ל”אייס קיוב”, חורף 2019

מיכל אנסקי התחתנה בשנית: “בטוחה שהקרקע מתחתי מוצקה”

מיכל אנסקי נישאה ביום חמישי האחרון לאייל אמיר, בעל חברת נדל”ן, בדיוק ביום הולדתה ה-39, וכשהיא בחודש החמישי להריונה. החתונה נערכה באולם “על הים” בקיבוץ שדות ים שליד קיסריה, ואנסקי לבשה שתי שמלות כלה של ליהי הוד ונעלה נעלי “לאפייט”.

כמה ימים לפני החתונה, כתבה אנסקי בפייסבוק שלה, את התובנות שלה לשנה החדשה: “התחלה חדשה. מרגישה מבורכת, מרגישה מהתחלה. מרגישה חזקה וקלה ולא בגלל הצום, אלא כי אני יודעת ובטוחה שהקרקע מתחתי מוצקה, ואם אפול, יש מי שיתפוס.
“אני יודעת שיש ימים טובים לפנינו ויש קסם ושכינה, שיש סדר גדול וחזק ואני מעיזה להתמסר אל הסדר הזה, שלא תמיד מיושר עם הרצונות שלי, עם רשימת המטרות והלו”ז שלי, אבל לוקח אותי תמיד אל המקום והמדויק לי. אני בוחרת להרגיש את האמת ולראות את מה שבין המילים ומה שבין המעשים.”

שירלי בוגנים ובעלה לירן סרוק

שירלי בוגנים: “האתגר הכי גדול שלי בחיים הוא להיות אמא”

שירלי בוגנים, 45, מהדוגמניות המצליחות בארץ, שעכשיו היא גם שחקנית ומעצבת פנים, רק הולכת ומשתבחת עם השנים. לפני נישואיה השניים, ב-2013, לאיש העסקים לירן סרוק, היא אמרה: “חשוב לי ללדת ילדים לתוך מערכת זוגית בריאה, עם אבא שאני יודעת שיהיה אב נפלא לילדיי”.

בסוף השבוע האחרון חשפה בוגנים בתוכנית “אנשים” כי היא עוברת טיפולי הפרייה קשים כבר שמונה שנים וכי האתגר הכי גדול שלה בחיים הוא להיות אמא. “זה קשה לראות את כל מי שצעיר ממך מביא ילדים לעולם בכזאת קלות”, אמרה בראיון, “כשאת צריכה להילחם ולדקור את עצמך כל יום ולעבור כל כך הרבה. לפעמים אלה שעות לא שעות, לקום בלילה כי את צריכה שהזריקה הספציפית הזאת תהיה בשתיים בלילה”.

לפני כמה חודשים שיתפה בוגנים בפייסבוק פוסט תודה לבעלה. “שנים ארוכות של מלחמה וקושי יומיומי להרחבת משפחה”, כתבה, “ואתה תמיד שם איתי, לא עוזב אותי גם ברגעים הקשים ביותר, ברגעים של חוסר תקווה וכאב.

“מי שמכיר אותי יודע שאני לא קלה ואתה מכיל את כולי, את השיגעונות שלי, את טירוף ההורמונים שמשתוללים בגופי כבר שנים ארוכות .רוצה להגיד לך תודה, פשוט תודה על מי שאתה ומה שאתה, על השנים עם עליות ומורדות כי אלו החיים, על החוויות, על הסבלנות, על האהבה שלך אליי ואל טדי (הכלב) שלנו המתוק”.

ערב יום הכיפור האחרון, כתבה בוגנים: “ימי הסליחות מזמנים השלמה. מביאים איתם הזדמנות לשלווה חמימה,חודרים עמוק אל הלב, שנמתח ונפתח .ימי הסליחות מזמנים חשבון נפש נקי. מרעננים חוויות וזיכרונות רחוקים. מלטפים את הלב. ימי הסליחות מזמנים מסוגלות לרפא את המחשבה, את הרצון, את הלב והפה. משנים את תדר הלב, שהולך ושקט ומפיץ סביבו זמן מיוחד באמת”.

פאולה רוזנברג עם סבתה סליה ושתי בנותיה

פאולה רוזנברג על גירושיה בעבר: “סבתא סליה תמכה בי”

“היום לפני שמונה עשרה שנים התחתנתי בפעם הראשונה. מחר ימלאו חמש עשרה שנים ליום שבו קיבלתי את הגט ברבנות”, כתבה פאולה רוזנברג בסוף השבוע האחרון בפייסבוק שלה. “אני לא רוצה לספר (הפעם) על השינוי שהביא אותי להתגרש, אלא על סבתא סליה שלי.

“כשהודעתי להוריי על ההחלטה לפרק את החיים שבניתי עד לאותו הרגע, זה לא היה פשוט בכלל. הם הופתעו ולא הבינו מאיפה זה נופל עליהם. הסיבה היתה בעיקר קשורה לעובדה שהאקס שלי הוא איש מהמם וההחלטה להתגרש נולדה מתוך תהליכים אישיים שעברתי עם עצמי. בימים הראשונים ההורים שלי אפילו קצת כעסו (היום כאמא אני מבינה אותם יותר(.

“עברתי בין כל החברים ובני המשפחה ועדכנתי אותם בבשורה, והזיכרון המשמעותי ביותר הוא מהרגע שניגשתי לבית של סבתא סליה והתיישבתי איתה במרפסת שפונה לרחוב הראשי של כפר-סבא, תוך שהיא מוזגת לנו מאטה. אמרתי לה מתוך בכי שהתפרץ באחת שהחלטתי להתגרש. היא התחילה לבכות יחד איתי ואז אמרה לי משהו שלא אשכח לעולם:

“את יודעת פאולה, כשאני הייתי בגילך, אף אשה לא העזה לקום ולעזוב אחרי שהתחתנה ככה סתם. רק אם קרה אסון או אם הצליחה שיאמינו לה שהבעל שלה מתעלל בה. זה לא היה מקובל לעזוב כי פשוט לא טוב לך, לא היתה אפשרות להתחרט. אשה כזו היתה מוצאת את עצמה מנודה חברתית וכלכלית.

“אני אפילו לא יודעת עדיין למה את מתגרשת ואני בטוחה שתיכף תספרי לי, אבל אני רוצה שתדעי שאני עומדת מאחורייך ואני הגב שלך. אני עושה את זה בשם כל הנשים של הדור שלי שלא יכלו לבחור במה לעבוד, שלא יכלו לשנות את המבנה המשפחתי גם אם רצו בכך, או לעשות החלטות משל עצמן שקשורות לכסף ולקריירה. אפילו איך להתלבש לא ממש יכולנו לבחור כי היינו מחויבות בלי מילים לקוד שקבע מה זו ‘אשה מכובדת’.

“חיבקתי אותה ואני זוכרת שהרגשתי פשוט נורמלית, וזה מה שהכי הייתי צריכה באותו הרגע. ואז סבתא צחקה ואמרה: ‘אני מוכנה לארגן הפגנה עם שלטים והכל – בעד החופש שלך להחליט על החיים שלך – ולא משנה בכלל מה הסיבות להחלטה שלך’.

“איזו אשה-אשה סבתא סליה שלי. הרבה מהתעוזה שלי אני חייבת לה. בזכותה. סופשבוע של אהבה ושל בחירה חופשית. לכולם ולכולן”.