לסקפטיות שלא מאמינות שישנם דברים טובים בגיל: הנה לפחות 10 דברים שווים בגילאי 45-50

אתי נשיא, מאמנת אישית עסקית המתמחה בנשים המתמודדות עם גיל המעבר, מסבירה למה אנחנו בשיא האושר. ושלא תעזו לקרוא לה “גברת”

מאת: אתי נשיא

אתי נשיא: “נשים מגיעות אליי כאשר הן מבולבלות, כעוסות, מוצפות, ורובן מרגישות שהן צריכות שינוי”

זה קרה השבוע, לאחר ששנים לא נסעתי בתחבורה ציבורית. עמדתי בתחנה כשמרחוק אני רואה את האוטובוס מתקרב. היתה לי כזו שמחה, התרגשות, ממש כמו ילדה קטנה שעולה לאוטובוס בפעם הראשונה. הוא נעצר ככה לידי, בשקט, יפה וחדיש, אני נהנית מהרגע ולפתע דחיפה מאחור, שהעירה אותי, התעשתי ועליתי לאוטובוס.

אחרי שגילתי ששקלים זה פאסה ורב קו זה הדבר, התחלתי להתעסק עם מכונת הכרטוס שעמדה מולי. בעודי מתעסקת במכונה וברכישה, ברקע נשמע הכרוז מודיע על התחנה, וקול של ילד מקסים שקרא, “גברת, גברת, רוצה לשבת?”. הסתכלתי לאחור לראות לאיזו גברת הוא התכוון, ולתדהמתי גיליתי שזאת אני!!!

שיא השיאים (גנבתי מאופירה)… אמאל’ה, אני “גברת”? חייכתי, כדי להסתיר את התחושה הפנימית הכואבת והמהדהדת, אמרתי “לא, תודה חמוד”, אבל אז נעמדתי הכי זקוף שאפשר, שמרתי על שיווי משקל כי אני לא ממש גברת מבוגרת. לרגע חלפה בי מחשבה מצחיקה שאולי לגיל העמידה קוראים כך כי כבר לא ממש רוצים שנעמוד ועדיף שנשב, מתוך דאגה כמובן.

אף אחת באמת לא חושבת שהיא מתבגרת, אבל אז הגוף והנפש מתחילים לאותת בכל מיני איתותים שאין באמת שליטה עליהם. פתאום מקטלגים אותך כשייכת לגיל העמידה, לגיל המעבר, או פשוט אומרים שאת שייכת לדור ה-X.

לגיל העמידה – שכולל שמות נוספים ואף אחד מהם אינו מחמיא, מוסיף גאווה או נחת – כינויים כמו גיל הבלות, גיל המעבר (שמיד מתלווה אליו המונח משבר) ובערבית אפילו מחדדים וקוראים לו “שנות הייאוש”. אז עם כינויים כאלו כיצד אפשר באמת למצוא שמחה ואושר בגילאי 40 ו-50?

אנחנו בדיוק בתקופת הנסיקה ולא הנסיגה שלנו

ביהדות נקראת התקופה “גיל העמידה”. הסתקרנתי לגלות מה חשבו חכמינו ומצאתי הסבר שמצא חן בעיניי מאוד, וזה מה שנאמר: “בגיל זה מאחורינו 40 שנות חיים, אנו עומדים בנקודה הזו, מסתכלים לאחור לראות מה עשינו ויכולים לראות לאן נלך”. כאן בדיוק טמון ה”אור”. אנחנו בדיוק בתקופת הנסיקה ולא הנסיגה שלנו, זה מה שאני משקפת למתאמנות שלי והמסר שאני רוצה להעביר.

במחקר שנעשה בתחום האושר, שהוביל פרופ’ דיוויד בלנשפלאואר, בדקו את הקשר בין גיל לבין אושר. החוקרים הגדירו את הממצאים על האושר על פי האות U. הקצה העליון של האות מגדיר את שיא האושר, זה קורה כשאנו בני 20, החיים מחייכים אלינו, אהבות ראשונות, חברים, בילויים, חיים נטולי דאגות. עם השנים, יורדים עד לתחתית של האות U בעקומה כשאנו מתחילים עם אתגרי החיים, קריירה תובענית, לימודים, נישואים, גידול ילדים, משכנתה, דאגות פרנסה וכד’.

על פי המחקר, כאשר אנו ממש בתחתית ה-U, בגיל 47.2 דברים מתחילים להשתפר: הקריירה מבוססת, המצב הכספי משתפר, יש המסיימים משכנתה, לרוב הזוגיות יציבה, הילדים כבר גדולים ועצמאיים, יש זמן פנוי לחברים, לבילויים ולתחביבים, ואז מתחילים לטפס בעקומה כלפי מעלה. פיק האושר הבא הוא בגיל 70-80 – כבר ראינו ולמדנו דבר או שניים בחיים, אנחנו במקום שלם ושלו, מבינים שמה שהשגנו השגנו ומה שלא לא נורא, את העולם לא שינינו אבל את עולמנו אנו בנינו ונשאר רק דבר אחד והוא – ליהנות!

מניסיוני האישי, הבנתי כי צעירה יותר כנראה לא אהיה, אז החלטתי שאני לוקחת את הגיל, מתבוננת בו היטב, לומדת אותו ומעצימה אחרות.

אז עליתי במשקל ומתקשה לרדת.

אז 6/6 זה כבר לא.

פתאום אני “גברת”.

מכבי, זה לא רק קבוצת כדורגל או כדורסל.

הבנים כבר לא מפלרטטים ממש, יותר טוחנים את המוח.

והכי מכאיבה זאת הקריירה, שלעיתים נשחקת ומדשדשת.

לכל אחת יש את הקריאה שלה לתחילתה של תקופת המעבר. זה לא קורה בדיוק ביום הולדת 40 או 45. אף אחד לא מכריז “ברוך בואך לגיל המעבר”. זה תהליך שמלווה יחד עם תופעות פיזיולוגיות, נפשיות ורגשיות. לוקח זמן עד שאת באמת מכירה ומבינה שהנה את בדיוק בגיל.

כמאמנת אישית וכבת התקופה, אני רואה קווי דמיון בין הנשים המדהימות שמגיעות אליי לאימון. אף אחת לא הגיעה אלי ואמרה, “תקשיבי אתי, אני בגיל המעבר ואני צריכה להתגבר על זה”. אני רואה אותן מגיעות כאשר הן מבולבלות, כעוסות, מוצפות, ורובן מרגישות שהן צריכות שינוי. כל אחת מגיעה עם סימפטום אחר, שונה, בעוצמה כזו או אחרת, אבל לכולן יש צורך בשינוי.

הנה לפחות 10 דברים שהכי כיף בגיל 45-50

כל אחת מכירה את “הגברת” שלה, אותו פעמון שמצלצל ואומר, כי מה שהיה הוא לא שיהיה… ואני חושבת שאולי עדיף, זו תקופה מעולה, לכל אחת, אם נשכיל לראות את הדברים בצורה נכונה ומאוזנת, נצליח לצמוח, לגלות דברים חדשים על עצמנו ולהתחיל באמת להיות מאושרות.

לסקפטיות שעדיין לא מאמינות שישנם דברים טובים בגיל, הנה לפחות 10 דברים שהכי כיף בגיל 45-50:

1.את עצמאית, הילדים כבר גדולים, הם לא ממש צריכים אותך, וזה נפלא.

2.יש לך יותר כסף משנים קודמות, הצלחת לחסוך קצת ואם לא, לפחות את כבר לא משלמת גנים וסל תרבות וטיול שנתי.

3.האהבה ממש כמו בסרטים של פעם, שחור או לבן, לא מתפשרים – או שנלחמים עליה או שמוותרים עליה (לצערי).

4.את חכמה יותר, זה בא עם הגיל.

5.את יפה יותר, אם לא הטבע אז הבוטוקס זה הכי כיף.

6.יש לך מלא ניסיון.

7.את יכולה תמיד לצחוק על הצעירים שלא מכירים עולם אחר לפני ההיי טק.

8.את כבר יודעת שאת הכי יפה כשנוח לך.

9.את כבר למדת מי החברה הכי טובה שלך.

10.את לא מפחדת ממה יגידו השכנים.

לסיכום, אני רואה את התקופה הזו כהזדמנות לנסוק, לפרוח, לשנות ולגלות את עצמך מחדש. יש בך את הידע, הכוחות, התשוקה, האומץ והמשאבים למצוא את הדבר הבא שיעורר בך את האנרגיה לעשות, לצחוק, לאהוב והכי חשוב -ליהנות.

אתי נשיא היא מאמנת אישית עסקית – המתמחה בנשים המתמודדות עם גיל המעבר.

https://en-circleoflife.com/