רונה רמון: “תחזיקו בתקווה עד הרגע האחרון”

החודש, אם היתה בחיים, היתה רונה רמון ז”ל חוגגת את יום הולדתה ה-55. בתזמון מצמרר, ולא מתוכנן, מגיעה לחנויות הספרים האוטוביוגרפיה המרגשת שכתבה – “שמים פתוחים” – שבה היא משלבת את חוויותיה האישיות, זיכרונות וחלומות, עם מחקרים שנכתבו בנושא שבו התעמקה במשך כל שארית חייה

רונה רמון. הישירה מבט אמיץ אל הכאב

“מהו כוח החיים? הזיק הזה, הניצוץ, לראות מה הדבר הבא. מה אני יכולה לעשות הלאה. תמיד לדבר על משמעות. בא לי נורא להגיד שהכוח הוא להתאהב בחיים. לחוות את הצלחת החיים שפעם היתה פה כל כך נוכחת. אבל היום היא נוכחת פחות. הרבה פחות.

החיים הם גם וגם. האבל הוא חלק מהחיים, אבל לא כולם. מבחינתנו, צריך לעשות כאן ועכשיו כי אין לדעת מה מחכה מעבר לפינה… הכי חשוב: להחזיק בתקווה. כמו אז, כשחיכינו לנחיתה של ה’קולומביה’. גם כשכבר היה ברור שמשהו לא בסדר, עדיין היתה תקווה. חייכנו וחיכינו, עד שהבנו שהחיים עומדים להשתנות.

תחזיקו בתקווה עד הרגע האחרון”.

עטיפת הספר “שמים פתוחים”

אחרי אסון מעבורת החלל “קולומביה”, שבו איבדה את בעלה אילן, ניסתה רונה רמון להבין כיצד ממשיכים לחיות. בעקבות תהליך התפוררות שהגיע עד אובדן זהות של ממש, יצאה רונה למסע – גופני, נפשי ורוחני – כדי לגלות איך אפשר לא רק להתמודד עם אובדן משנה חיים, אלא גם לצמוח ממנו לחיים חדשים ולהעניק השראה לאחרים.

המסע שעברה הפך אותה לאחת הנשים הנערצות בישראל והוליד גם את הספר הזה, “שמים פתוחים”, שבו היא משלבת את חוויותיה האישיות, זיכרונות וחלומות, עם מחקרים שנכתבו בנושא שבו התעמקה במשך כל שארית חייה.

“שמים פתוחים” הוא ספר אישי ביותר, והדמות שעולה ממנו תפתיע רבים. אילן רמון נוכח בכל מילה בו, דמותו של אסף רמון מרחפת בין השורות, אבל ההתמקדות היא בחוויות של רונה, בהתמודדות שלה. לא תפגשו כאן את הדמות הלאומית והסמל שכולנו מכירים, אלא אשה רגילה שבחרה להישיר מבט אמיץ אל הכאב, לחקור אותו, לחיות איתו ולצמוח ממנו.

הספר יצא בהוצאת “ידיעות ספרים”.