ישראל קטורזה: “ממתי רצון לעזור נהיה פוליטי? ולמה אני צריך להיפגע אם יש לי דעה?”

על האישור אמש לאשר באופן מידי מופעים בחוץ, לפי מתווה קפסולות של 20 איש, כתב קטורזה, אחד הקולות הבולטים מקרב האמנים להחזרת פעילות עולם התרבות: “זה לא מספיק! אלפי עובדי תרבות רוצים לחזור לאולמות התיאטרון והמוזיקה”

ישראל קטורזה: “מרוב שכולם עסוקים בימין ושמאל, שוכחים כבר שיש לפעמים גם רגשות שלא מונעים ממניעים פוליטיים”. צילום: פייסבוק

בפגישה שהתקיימה אמש בין ראש הממשלה לוועד הפעולה של תעשיית האירועים והתרבות, התקבלו שתי החלטות: ראש הממשלה נתן הוראה לאשר באופן מידי מופעים בחוץ, לפי מתווה קפסולות של 20 איש, ובתוך כך הורה למשרד הבריאות לגבש מתווה ברור ומידי. בנוסף, בהתאם לירידה בתחלואה, סימן ראש הממשלה את ה-1 בספטמבר כתאריך היעד לפתיחת אולמות המופעים.

אין ספק, מי שתרם למיפגש אמש הוא הקומיקאי ישראל קטורזה, שהפך לאחד הקולות הבולטים מקרב האמנים להחזרת הפעילות של עולם התרבות. בחודשים האחרונים הוא השתתף בהפגנות, הגיע לוועדת הקורונה בכנסת והעלה אין סוף סרטונים ברשת – במטרה לפתוח את עולם התרבות לאחר כמעט חצי שנה של השבתה.

מיד לאחר פרסום המתווה החדש, הגיב אמש קטורזה בפייסבוק שלו: “זה לא מספיק!!!!!! פתחו את התרבות להופעות בחוץ וזה צעד מבורך. במהלך הזה תמכו כבר מזמן חברת הכנסת שאשא-ביטון וכל חברי הוועדה ושר התרבות חילי טרופר. גם פרופ’ גמזו תמך במהלך. הבטיחו וקיימו. אבל זה לא מספיק! אלפי עובדי תרבות רוצים לחזור לאולמות התיאטרון והמוזיקה. צריך להחזיר את המופעים גם לאולמות במתווה מסודר ובטוח.

“יש לי רעיון!”, הוסיף קטורזה, “בואו תחליטו שאתם פותחים את אולמות התרבות ביום שהטיסות גם חוזרות. 300 איש באולם שמכיל 600 אנשים, לא יותר מסוכן ממטוס סגור עם 300 איש בתוכו.

“אם זה יעזור, אני מוכן להופיע בבגדי דייל, לכוון את האנשים מהבמה לפתחי החירום אם המופע לא יצחיק, ולדווח גם על הטמפרטורה בחוץ בכל רגע נתון. אני מוכן גם לחלק לכל הקהל את האוכל שאני אוכל בבית כדי שהחוויה תהיה זהה לאוכל שמחלקים בטיסות”.

יומיים לפני ההחלטה של ראש הממשלה, כתב קטורזה ברשתות החברתיות: “אתם מכירים את זה שאתה מרגיש משהו וקשה לך להחזיק בבטן ואתה מאוד רוצה לשתף עוד אנשים כדי לשחרר מועקה? אז ככה אני מרגיש בימים אלו ולכן רוצה לשתף אתכם.

“אני אוהב אנשים מאוד. ככה חונכתי מהבית. אבא שלי ז”ל תמיד נהג להגיד שלום לכל מי שנקרה בדרכו בלי להכירו. כשפעם שאלו את אמא שלי מה את – אשכנזייה או ספרדייה – היא ענתה: ‘אני בן אדם’. וככה גדלתי לכבד, ולחפש תמיד את הטוב ולא לעשות רע או חס וחלילה לפגוע במישהו.

“לפני 3 שבועות עשיתי החלטה לנסות ולהילחם בפתיחת עולם התרבות. החלטתי שאני לא יכול לשבת בבית כי אני מרגיש בטוח, וכל מי שסביבי קורס. שחקנים מ’תיאטרון דימונה’, שאני גאה להיות חלק ממנו, נהגים, אנשי סאונד, ומנהלי הצגות ומפיקים שכל השנה נותנים לי את כל התנאים להתפרנס, והנה הם עכשיו במקום שהם חייבים שנעזור להם.

“החלטתי לקחת את המושכות ולנסות לשנות את המצב הקיים. צילמתי סרטון, התראיינתי בחדשות, פתחתי קבוצת ווטסאפ של קומיקאים, ואפילו השתתפתי פעמיים בוועדת הכנסת. נפגשתי עם שר התרבות, התכתבתי עם הפרויקטור פרופ’ גמזו, ובאמת שניסיתי לנסות להבין את הסיבה שהיא די תעלומה: למה בעצם לא עוזרים לעולם התרבות להגיע למתווה נכון ובטוח כשמסביב הכל נושם ומסביבי אנשים מונשמים.

“לפני כמה ימים פנה אליי מישהו ברחוב ואמר לי, ‘ישראל, למה בכלל אתה מתערב? מה אתה צריך את זה? למה אתה פתאום פוליטי? אתה אהוב, אתה בסוף תיפגע, וזה ייפגע לך בפרנסה. לך יש כסף, אז למה אתה בוכה?’. הוא הלך… והשאיר אותי עם מועקה גדולה.

“ממתי רצון לעזור נהיה פוליטי? ואם יש לי כסף זה אומר שאני לא יכול לנסות לעזור לאנשים שאין להם? ולמה אני צריך להיפגע אם יש לי דעה? ואם גם הדעה שלי לא נכונה, זה אומר שאסור יותר לטעות?

“מרוב שכולם עסוקים בימין ושמאל, שוכחים כבר שיש לפעמים גם רגשות שלא מונעים ממניעים פוליטיים. שוכחים שיש פה בני אדם עם חולשות ובעיות אמיתיות ואין להם כרגע לא ימין ולא שמאל, הם חסרי כיוון.

“אני אמשיך להילחם על עולם התרבות. זה עולם חשוב. תעזרו לי גם אתם כולכם, ללא יוצא מן הכלל, ימין שמאל, לדאוג לכך שהעולם הזה יחזור עם כל הזהירות, כי מה שמותר לאחר מותר גם לנו. איך אמר צ’ארלי צ’פלין: ‘יום ללא צחוק זה יום מבוזבז'”.