האם את נוחרת? ממחקר שנערך ב”סורוקה” עולה שנשים נוטות לדווח חלקית על נחירותיהן

במשך שנים נתפסו נחירות כנחלת הגברים. ממחקר שנערך באחרונה במרכז הרפואי “סורוקה” בבאר-שבע עולה שנשים נוטות לדווח באופן חלקי על הנחירות שלהן ולהעריך בצורה מועטה את עוצמת קולן, מה שמביא לתת אבחון של דום נשימה בשינה. ההמלצה: להגיע למעבדת שינה

Photo by Joanna Nix on Unsplash

מחקר ישראלי של חוקרים במרכז הרפואי “סורוקה” בבאר-שבע, בהובלתו של פרופ’ נמרוד מימון, מנהל מחלקה פנימית ב’, שפורסם באחרונה בכתב העת Journal of Clinical Sleep Medicine, מראה כי גם נשים נוחרות, אם כי לעיתים קרובות הן לא מודות בכך וגם אם כן, הן מתעקשות באופן שגוי שהנחירות שלהן אינן חזקות כמו של הגברים. מהמחקר עולה שנשים נוטות לדווח באופן חלקי על הנחירות שלהן ולהעריך בצורה מועטה את עוצמת קולן, מה שמקשה לתת אבחון של דום נשימה בשינה.

נחירות הן הסימן השכיח ביותר לדום נשימה בשינה (Obstructive Sleep Apnea), הפרעה אשר מהווה גורם סיכון משמעותי ליתר לחץ דם ולאירועים מוחיים, לירידה באיכות החיים ולנטייה לישנוניות ולהירדמות בשעות היום. מזה שנים ידוע שיש הבדלים מגדריים בהפניית מטופלים למעבדות שינה לצורך אבחון הבעיה ושנשים סובלות מתת אבחון של דום נשימה בשינה מה שחושף אותן לסיכונים בריאותיים מוגברים.

המחקר של “סורוקה” כלל 1,913 משתתפים בגיל ממוצע של 49 שנים (675 נשים, 1,238 גברים) לפני בדיקה במעבדת השינה. המשתתפים נתבקשו למלא שאלון ולדרג את חומרת הנחירות שלהם ובהמשך נמדדה עוצמת הנחירות במעבדת השינה באמצעים אובייקטיביים.

נמצא שהנשים נוחרות בעוצמה של 50 דציבלים בממוצע והגברים בעוצמה קצת יותר גבוהה של 51.7 דציבלים – בדומה לרעש המופק בעת שיחה בבית או בכל מקום שקט אחר. מהנתונים עלה שלמרות שנשים נחרו בעוצמה דומה לזו של גברים, בקרב הנשים שהצהירו שהן לא נוחרות – כ-40% כן נוחרות ואף בעוצמה חזקה או חזקה מאוד. המספרים בקרב גברים אינם כה מרשימים – 6.8% דיווחו כי לא נחרו, כאשר במציאות רק 3.5% לא נחרו.

פרופ’ נמרוד מימון, מנהל מחלקה פנימית ב’ במרכז הרפואי “סורוקה” ומומחה במחלות ריאה, מסביר: “גילינו שלמרות שכמעט ואין הבדל בעוצמת הנחירות בין שני המגדרים, מעט נשים נוטות לדווח על העובדה שהן נוחרות והן ממעיטות בעוצמת הנחירות שלהן. העובדה שנשים מדווחות על נחירות בכמות מועטה מהמתואר, יכולה להיות אחד מהמחסומים שמונעים מהן להגיע למעבדת שינה כדי לבדוק את איכות השינה שלהן”.

פרופ’ מימון מוסיף: “ממצאי המחקר מעידים כי על רופאים לחפש אחר סימנים אחרים לדום נשימה בשינה בקרב נשים ולא להתבסס על דיווח עצמי של נחירות בלבד, שכן נראה שהסטיגמה המגדרית משפיעה על התשובות של הנשים המטופלות. יש חשיבות לאבחון של דום נשימה בשינה למניעת סיכונים בריאותיים משמעותיים, כמו אירועים מוחיים ויתר לחץ דם וכדי לשפר את איכות החיים ולהקטין את הנטייה לישנוניות ולהירדמות בשעות היום”.

​