https://rootavor.com/wp-content/uploads/2019/06/מריל-גדול.jpg

מריל סטריפ בת 70: “תעשיית הסרטים מקבלת כיום גם נשים מבוגרות”

מריל סטריפ חשבה בילדותה להיות נסיכה או נזירה, אבל החיים חשבו אחרת וכיום, בגיל 70, היא נחשבת לאחת השחקניות העסוקות, החשובות והמוערכות בעולם, כשבאמתחתה למעלה מ-60 סרטי קולנוע עם 21 מועמדויות לאוסקר ושלוש זכיות. כיום, היא מככבת בסידרת הטלוויזיה המצליחה “שקרים קטנים גדולים” לצידן של ניקול קידמן וריס וויתרספון, פעילה לקידום פועלן של נשים, נשואה לאותו גבר 41 שנה ואמא לארבעה ילדים. המלכה של הוליווד

מבחר מהדמויות שגילמה מריל סטריפ עד היום. השחקנית הכי ורסטילית שיש

מבחר מהדמויות שגילמה מריל סטריפ עד היום. השחקנית הכי ורסטילית בהוליווד

אתמול חגגה מריל סטריפ יומולדת 70 עם בעלה מזה 41 שנה, דון גאמר, פסל במקצועו, עם ארבעת ילדיה – הנרי, 40; מרי-ווילה (“מיימי” בשם הבמה שלה), 36; גרייס, 33; ולואיזה, 28 –  ועם חברים קרובים. גם על הסט של סידרת הטלוויזיה “שקרים קטנים גדולים”, שבה היא משתתפת לצידן של ניקול קידמן, ריס וויתרספון ולורה דרן, הפתיעו אותה.

מאוחר יותר כתבה ריס וויתרספון באינסטגרם: “מודה על הזכות ועל הכבוד לעבוד איתך”. ולורה דרן בירכה: “הנערה הזאת הפכה לאגדה שלי. אני מכריזה היום על חג בינלאומי. יום המוזה! בסידרה לא רק פגשתי את הגיבורה שלי, אלא זכיתי לעבוד איתה. אני מודה לאלים”.

גם בגילה המכובד, 70, סטריפ לא מפסיקה לשבור שיאים, אפילו את שלה עצמה. היא נחשבת לשחקנית בעלת מספר המועמדויות הגבוה ביותר בהיסטוריה לפרסי האוסקר (21) ובאמתחתה שלוש זכיות – “קרמר נגד קרמר”, 1979; “בחירתה של סופי”, 1982; ו”אשת הברזל”, 2011. כמו כן, היו לה 31 מועמדויות לגלובוס הזהב, ושמונה זכיות בפרס.

אם זה לא מספיק, לפני שמונה שנים, בגיל 62, שברה סטריפ שיא נוסף, כשהופיעה על שער מגזין “ווג” האמריקאי בפעם הראשונה בחייה והפכה למעשה לאשה המבוגרת ביותר שכיכבה אי פעם על השער. ויותר חשוב – נראה כי העלבון הצורב שלפי הדיווחים חשה עורכת “ווג”, אנה ווינטור, לאחר שסטריפ גילמה את דמותה השנויה במחלוקת ב”השטן לובש פראדה” לפני 13 שנה, שכך סופסוף.

בצייד הצבאים, 1978

ב”צייד הצבאים”, עם רוברט דה-נירו, 1978

סטריפ נחשבת לשחקנית ורסטילית במיוחד, שמזגזגת רבות הלוך וחזור בין דרמות תקופתיות (“זיכרונות מאפריקה”, “הגשרים של מחוז מדיסון”, “השעות”, “בחירתה של סופי”), קומדיות (“המוות נאה לה”, “אשה שטן”, “זה מסובך”, “השטן לובש פראדה”, “ג’ולי וג’וליה”), דרמות קורעות לב (“צייד הצבאים”, “קרמר נגד קרמר”, “ספק”,) ואפילו מיוזיקלס (“מאמה מיה”). למה? “אני יכולה להיות גם שחקנית רצינית וגם קומית”, אמרה בעבר. “רוב השחקנים עושים זאת. אנשים לא אוהבים שמקטלגים אותם בשום דרך”.

בקרמר נגד קרמר, 1979

ב”קרמר נגד קרמר”, 1979

קבלו 10 ציטוטים נבחרים של מריל סטריפ:

“לא היו לי שאיפות להיות שחקנית. העובדה שהפכתי לאחת היתה מסע די מוזר. בכלל רציתי להיות נסיכה ולהינשא לנסיך צ’ארלס. אפילו סיפרתי לו את זה פעם כשפגשתי אותו. חבל שזה לא הסתדר בינינו, אבל אני לא מצטערת על כך… כילדה, אני זוכרת שתהיתי איך זה יהיה להיות נזירה. האם אלוהים יחשוב עליי בצורה מיוחדת? זה ריתק אותי”.

מנהטן, 1979

ב”מנהטן”, עם וודי אלן, 1979

“כשהתחתנתי ב-1978, בעלי היה אמן ואני שחקנית, וזה לא היה מובטח שיהיה לנו בכלל מה לאכול. כשעברנו לגור ביחד, לא היה לנו מטבח. היתה לנו פלטה חמה ומזרון על הרצפה, אבל התמזל מזלנו”.

בבחירתה של סופי, 1982

ב”בחירתה של סופי”, 1982

“בתחילת דרכי במשחק, הייתי מוטרדת מכל החרדות שיש לשחקנית צעירה ולאנשים צעירים בכלל. האם האף שלי ארוך מדי? האם אני שמנה מדי? האם אני נכשלת מבחינה חברתית? אבל אחרי כמה זמן את פשוט מותשת כבר והופכת להיות מי שאת”.

בזכרונות מאפריקה, 1985

ב”זכרונות מאפריקה”, 1985

“מה הופך שחקן למצליח? לב פתוח ודמיון חשובים מאוד. הנכונות ללכת לכיוון שאתה לא מכיר בכל פעם מחדש אמיצה בעיניי וחשובה גם היכולת להתעלם מהבולשיט שיש במקצוע. הכוונה היא לדברים הלא חשובים כמו זוהר, לעשות פוזות למצלמות וללבוש את הבגדים הנכונים. גברים יכולים להתעלם מהדברים האלה בקלות רבה יותר, אבל עבור נשים זה קשה יותר”.

בהגשרים של מחוז מדיסון, 1995

ב”הגשרים של מחוז מדיסון”, עם קלינט איסטווד, 1995

“אין לי שיטת משחק מיוחדת. לפני שמתחילים לצלם, אני אוהבת לשקוע לגמרי בתפקיד ולהפעיל את הדמיון. אין לי משהו ספציפי שאני משתמשת בו בכל פעם. הלוואי שהיה לי, כך היה פחות כואב להתחיל. להתחיל תפקיד חדש זה קשה, במיוחד כשיש מאחורייך שנים רבות של עבודה בתחום. את צריכה ללמוד למחוק את מה שעשית עד אז, כדי שזה לא יחדור לדמות החדשה שאת מגלמת. כשאני מתחילה תפקיד חדש, אני שואלת את עצמי כמה אני דומה לדמות ולמה אני אמורה להרגיש כמו שהיא מרגישה”.

בהשטן לובשת פראדה, 2006

ב”השטן לובשת פראדה”, 2006

“שתי בנותיי, מיימי וגרייס, בחרו גם הן בקריירת משחק. אני מתוחה ודואגת כל הזמן, אבל גאה בהן מאוד. הן מוכשרות, ובעיקר לא מתרגשות בכלל מהעובדה שהבחירה שלהן במשחק תמשוך אליהן תשומת לב שנובעת מהקשר שלהן אליי. הן פשוט אוהבות לשחק ואת רוצה שהילדים שלך יעשו את מה שהם אוהבים, כי חיים רק פעם אחת”.

במאמא מיה, 2008

ב”מאמא מיה!”, 2008

“אני מרגישה שתמיד הייתי מעניינת מאוד. מעולם לא חשבתי שהקריירה שלי פתאום התחילה להיות מצליחה יותר. תעשיית הסרטים כיום מוכנה לקבל גם נשים מבוגרות על המסך והן עדיין יכולות להופיע בסרטים בתפקידים משמעותיים ועשירים יותר”.

בג'ולי וג'וליה, 2009

ב”ג’ולי וג’וליה”, 2009

“הילדים שלי הם המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיים. לפני שהם נולדו היו לי הרבה הזדמנויות ואפשרויות נהדרות בחיים. להיוולד איפה שנולדתי ולגדול באווירה אופטימית, מיד אחרי מלחמת העולם השנייה, על-ידי הורים שאהבו אותי ואת האחים שלי, שאני קרובה אליהם מאוד. יש לי הרבה ברכות בחיים, קשה להצביע רק על אחת”.

באשת הברזל, 2011

ב”אשת הברזל”, בדמותה של מרגרט תאצ’ר, 2011

“הסוד לנישואים מאושרים? זה כנראה דומה לשיעורים הגדולים שקיבלתי במשחק, שבהם למדנו להיות נוכחים ולהקשיב. העבודה העיקרית במשחק, כמו גם בזוגיות ובמערכות יחסים, היא להקשיב. בעלי ואני מקשיבים האחד לשנייה”.

במרי פופינס חוזרת, 2018

ב”מרי פופינס חוזרת”, 2018

והיא לא רק שחקנית מופלאה. עבור סטריפ, התמיכה בקידום פועלן של נשים היא חלק מאג’נדה שהיא מובילה במסגרת תפקידה כדוברת המוזיאון הלאומי להיסטוריה של נשים בוושינגטון, המתעד את פועלן של הנשים לאורך ההיסטוריה ואת האופן שבו שינו את פני החברה. היא משתתפת באירועים רבים של המוזיאון, מנחה בקביעות את ערבי הגאלה שהוא עורך, ובעבר אף תרמה מיליון דולר לטובת קידום מטרותיו של המקום. לדבריה, “ככל שיותר נשים יתפסו עמדות מפתח בחברה, כך יהיה טוב יותר, כי דברים ישתנו. בסנאט האמריקאי יש פחות מדי נשים. במצב כזה, לעולם לא יהיה איזון בין אלה שמתעניינים בנושאים כמו חינוך, בריאות ועתיד ילדינו, לבין אלה שמודאגים מסוגיות ביטחוניות וטריטוריאליות”.

מריל סטריפ על שער ווג

מריל סטריפ על שער “ווג” האמריקאי, 2012. היתה אז האשה המבוגרת ביותר שכיכבה אי פעם על השער

10 דברים שלא ידעתן על מריל סטריפ

  1. לצורך התפקיד שגילמה בסרט “לנגן מהלב” (1999), היא התאמנה בנגינה על פסנתר שש שעות ביום במשך שמונה שבועות.
  2. היא מפחדת מהליקופטרים.
  3. היתה לה מערכת יחסים במשך שבע שנים עם השחקן ג’ון קזאל והשניים אף התארסו, אבל הוא חלה בסרטן העצמות ומת ב-1978, לפני שנישאו.
  4. ב”רחוב סומסום” האמריקאית היתה פעם דמות שנקראה “מריל סטריפ”, לכבודה של השחקנית.
  5. היא תרמה את כל המלתחה שלה מהסרט “השטן לובשת פראדה” לצדקה.
  6. לא אחת מתבלבלים בינה לבין השחקנית גלן קלוז.
  7. השם מריל הוא בעצם קיצור של שמה המלא: מרי-לואיז.
  8. המעריצים שלה מכנים את עצמם “סטריפרס”.
  9. היא ילדה את כל ארבעת ילדיה בלידה טבעית בבית.
  10. פרק הזמן הארוך ביותר שבו לא היתה מועמדת לאוסקר היה חמש שנים, בין הסרט “גלויות מהחיים” (1990) ל”הגשרים של מחוז מדיסון” (1995).

Font Resize
Contrast