fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2021/01/סרטן-צוואר-הרחם.jpg

לרגל חודש המודעות לסרטן צוואר הרחם: עובדות חשובות על האבחון, הטיפול ודרכי המניעה

דר’ נדב משען, מומחה בגינקולוגיה אונקולוגית בבי”ח ליס שבאיכילוב, מסביר כל מה שאת צריכה לדעת

1סרטן צוואר הרחם

Photo by Ava Sol on Unsplash

סרטן צוואר הרחם הוא גידול ממאיר המערב את רקמת צוואר הרחם – החלק התחתון של הרחם המחבר בין הרחם לנרתיק האשה. שכיחות סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכה יחסית לעולם והסיבות לכך אינן לגמרי ברורות, אך ייתכן שהן קשורות להתנהגות מינית שמרנית או לברית המילה של הגברים.

למרות השכיחות הנמוכה בארץ, סרטן צוואר הרחם הוא עדיין הגידול הגינקולוגי השלישי בשכיחותו. המחלה שכיחה בפרט בגילאי 35-40 וכן בגילאי 55-60. מדי שנה מאובחנות כ-200 נשים בישראל עם סרטן צוואר הרחם.

זיהוי מוקדם יכול למנוע התפתחות סרטן

סרטן צוואר הרחם מתפתח באופן הדרגתי, כך שעשויות לחלוף כמה שנים עד שיהפוך לפולשני. אפשר לנצל חלון זמן זה לאבחון מוקדם ולטיפול. במרבית המקרים שהתגלתה תוצאה חיובית אין מדובר בסרטן אלא בשינויים מזעריים או בנגעים טרום סרטניים הניתנים לטיפול פשוט ויעיל. במקרים בודדים ייתכנו שינויים משמעותיים שיחייבו אבחון, בירור וקבלת טיפול מתאים.

ההתפתחות ממצב טרום סרטני למצב סרטני היא איטית מאוד, ולכן חשוב מאוד לאבחן את המצב בשלב הטרום סרטני. בכך, על ידי טיפול פשוט ויעיל, למנוע סרטן צוואר הרחם בעתיד. אם לא מאבחנים סרטן צוואר הרחם בשלבים ראשוניים, מדובר במחלה אלימה שעשויה לדרוש טיפולים מורכבים וממושכים.

לפי משרד הבריאות, לבנות 25 עד 65 מומלץ לעשות בדיקת משטח של צוואר הרחם אחת לשלוש שנים. אשה ששייכת לקבוצת סיכון גבוהה, לפי הגדרת הרופא המטפל, צריכה להתייעץ עימו בנוגע לגיל שבו עליה להתחיל לעשות את הבדיקות ובנוגע לתדירות שבה עליה לעשות אותן. בדיקת משטח של צוואר הרחם כלולה בסל הבריאות הממלכתי לכל אשה בגילאי 35-54 פעם בשלוש שנים. מי שנכללת בקבוצת סיכון יכולה לעשות את הבדיקה הזאת בכל גיל.

לדברי דר’ נדב משען, מומחה בגינקולוגיה אונקולוגית בבי”ח ליס לנשים ויולדות באיכילוב תל-אביב, הגורם הכמעט בלעדי להתפתחות סרטן צוואר הרחם הוא וירוס הפפילומה (Human Papilloma Virus-HPV). הדבקה בווירוס הפפילומה מתרחשת בעת קיום יחסי מין. כ-80% מאוכלוסיית העולם תיחשף בשלב כלשהו בחייהם ל-HPV אך אצל מרביתם (90%) הווירוס ייעלם על ידי מערכת החיסון. גורמי סיכון נוספים כוללים עישון, ריבוי בני זוג ומחלות או תרופות אשר מדכאות את מערכת החיסון.

מהם התסמינים שנלווים לסרטן צוואר הרחם?

דר’ משען: “התסמינים כוללים דימומים לא סדירים, בעיקר דימומים לאחר קיום יחסי מין, הפרשות מרובות ללא הסבר, כאבי אגן ולצערנו, לעיתים אין כל תסמינים והסרטן מתגלה בבדיקה גינקולוגית”.

איך נעשה האבחון?

“אבחנה של סרטן זה נעשית על ידי בדיקה פיזיקלית או בדיקה קולפוסקופית ונטילת ביופסיה מהגידול. לאחר שמתקבלת אבחנה החולות נשלחות לבצע שתי בדיקות הדמיה, הראשונה MRI של האגן והשנייה PET-CT. בדיקות אלה מאפשרות לדעת את שלב המחלה, כלומר האם המחלה מוגבלת לצוואר הרחם, האם היא פלשה לרקמות סמוכות באגן ו/או לבלוטות לימפה אגניות והאם ישנן חלילה גרורות מרוחקות”.

מהן אופציות הטיפול בסרטן צוואר הרחם?

“אופציות הטיפול בסרטן צוואר רחם כוללות ניתוח לכריתה רדיקלית של הרחם, טיפול קרינתי או טיפול כימי. בחירת הטיפול תלויה בשלב המחלה. במחלה שמוגבלת לצוואר הרחם הטיפול המועדף הוא טיפול ניתוחי. במידה והגידול פלש לרקמות אחרות באגן הטיפול המתאים הוא קרינה אגנית. במידה והגידול שלח גרורות מרוחקות, הטיפול המוצע הוא כימותרפיה. ככל שגילוי המחלה מוקדם יותר, סיכויי הריפוי עולים“.

אז כיצד ניתן למנוע את סרטן צוואר הרחם?

“הדרך היעילה ביותר למניעה היא התחסנות נגד וירוס הפפילומה. החיסון ניתן כיום באופן רוטיני לכל הבנות והבנים (כן, גם בנים) בכיתה ח’ (טרם התחלת קיום יחסי מין). לצערנו בשל לובי מתנגדי חיסונים שיעור ההתחסנות בארץ נמוך ועומד על סביב 50% בלבד. נשים יכולות להתחסן עד גיל 45 וגברים עד גיל 30.

“הדרך השנייה למנוע סרטן צוואר רחם הוא על ידי בדיקות פאפ שיגרתיות אצל הגינקולוג המטפל. מומלץ ליטול פאפ מדי שלוש שנים. בדיקות פאפ מאפשרות גילוי מוקדם מאוד של נגעים טרום סרטנים בצוואר הרחם. במידה ומזוהים נגעים טרום סרטניים ניתן לרפא אותם באופן פשוט יחסית.

“לסיכום, הקפידו להתחסן נגד וירוס הפפילומה, הקפידו להיבדק באופן שיגרתי אצל הגינקולוג המטפל והזכירו לו ליטול בדיקות פאפ שגרתיות. במידה וישנם תסמינים כמו אלה שצוינו פנו להיבדק”.

בדיקות לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם

אילו בדיקות נעשות בקופות החולים השונות? קופת חולים כללית מציעה בדיקת פאפ שנעשית על ידי רופא נשים במסגרת בדיקה גינקולוגית שיגרתית. הרופא מסתכל על צוואר הרחם לאחר החדרת מכשיר לפיסוק הנרתיק (ספקולום) ולוקח דגימה של תאים מחלקו החיצוני ומחלקו הפנימי של צוואר הרחם וכן מהנרתיק העליון. הבדיקה נעשית באמצעות מברשת מתאימה ובדרך כלל אינה מכאיבה ואינה גורמת לדימום. רצוי לעשות את הבדיקה שלא בעת הווסת ולאחר שלושה ימים של הימנעות מיחסי מין.

אם בדיקת הפאפ לא תקינה, ניתנת הפניה לבדיקה קולפוסקופית – בדיקה של צוואר הרחם באמצעות מיקרוסקופ. בבדיקה נעשה שימוש בחומצה אצטית להבלטת התאים החשודים. לעיתים אף לוקחים במהלך הבדיקה ביופסיה מצוואר הרחם. גם הפעולה הזאת, על אף שאינה נעימה, אינה מכאיבה בדרך כלל במידה שמצריכה אלחוש מקומי או נטילה של משככי כאבים. ההבדל בין ביופסיה לבין משטח הוא שבביופסיה נוטלים רקמה מצוואר הרחם, ואילו במשטח לוקחים דגימה של תאים. שתי הבדיקות נשלחות למעבדות המתאימות לשם בחינתן. גם בקופות החולים לאומית ומאוחדת מציעים את בדיקת הפאפ.

במכבי, לעומת זאת, מחליפה את בדיקת הפאפ בדיקה שנקראת HPV, המאפשרת לזהות את הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם באופן מדויק יותר. הבדיקה מאתרת התפתחות של תאים סרטניים כבר בשלבים ראשוניים. לדברי דר’ אדוארדו שכטר וסבטלנה דונסקוי ממכבי, הבדיקה מבוצעת כחלק משיגרת הבדיקה הגינקולוגית, באופן זהה לביצוע בדיקת הפאפ. הבדיקה אינה כואבת, אך תיתכן אי נוחות קלה. מדובר בנטילת דגימה מהנרתיק ואפשר לעשותה גם בהריון, וגם אחרי ניתוח לכריתת רחם, אם צוואר הרחם לא נכרת.

;
Font Resize
Contrast