בניגוד למה שחשבתם: קורונה בקרב ילדים עלולה להוות סיכון

מדביקים אבל לא מסתבכים, חשופים לזיהום קטלני נדיר או שאינם מפתחים כלל תסמינים. פגשנו את דר’ שי ארליך, רופא ילדים בכיר, לשיחה על וירוס הקורונה בקרב ילדים

מאת: רעות גוויסר

צילום אילוסטרציה: Photo by Caleb Woods on Unsplash

ב-1 בספטמבר אמורה להתחיל שנת הלימודים, אבל מגיפת הקורונה העולמית מאפילה על האפשרות שזה אכן יקרה. המחקרים העדכניים ביותר בעולם מלמדים כי ילדים עד גיל 10 נדבקים ומדבקים משמעותית פחות מאשר אלו שמעל גיל 10. עובדה שכדאי להפנים: ילדים מעל גיל 10 מדבקים בקורונה בדיוק כמו מבוגרים!.

למרות שרופאים ואנשי מקצוע מכל העולם עדיין סבורים שהידע שיש לנו על וירוס הקורונה מועט, כבר כיום מסכימים רובם כי נדיר מאוד שילדים יסבלו מסיבוכים משמעותיים עקב הדבקה בקורונה. יחד עם זאת, בבתי חולים ברחבי העולם, וגם פה בישראל, דיווחו על מספר מקרים של מחלות זיהומיות קשות ואף קטלניות בקרב ילדים שהיו חיוביים לווירוס הקורונה.

המחלה המסתורית שחוקר ארגון הבריאות העולמי

באפריל השנה, כשהמגיפה הכתה בעולם בעוצמה ובמרבית המדינות הוכרז על סגר כללי, החלה להופיע בבתי חולים באיטליה, בארצות הברית ובמדינות נוספות, מחלה נדירה אך קטלנית בילדים בשם MIS-C. “רוב הילדים שחלו במחלה זו היו חיוביים בבדיקת קורונה, וחלקם הגדול התמודד עם פגיעה בכלי הדם בלב, האופיינית למחלה זו”, מסביר דר’ שי ארליך, רופא ילדים בכיר באשפוז יום בבי”ח שניידר ובקופ”ח כללית.

לדבריו, “התסמינים מזכירים את מחלת קווסאקי בילדים (דלקת בכלי דם בגוף הילד שיכולה להיות גם בכלי הדם בלב, שאף היא נדירה מאוד בילדים). מדובר במחלה עם תסמינים לא ספציפיים. הילד עלול להיראות חולה מאוד – חום גבוה למשך מספר ימים ברציפות (4-5 ימים מינימום), חולשה ועייפות, ייתכנו הקאות, ירידה בתפוקת השתן, ובמעבדה יהיו מדדי דלקת גבוהים מאוד”.

אבל לפני שאנחנו ממהרים לנעול את ילדינו בחדרים, ממהר דר’ ארליך להרגיע, “שכיחות המחלה לא ברורה, ולא לחלוטין ידוע האם מדובר במחלה חדשה הקשורה קשר סיבתי מובהק לקורונה, או סיבוך הדומה למחלת קווסאקי למשל, שיכול להופיע אחרי כל מחלה זיהומית בגוף (ולראייה, בחורף שכיחותן עולה תמיד). בארץ ידוע על מקרים בודדים, מתוך עשרות אלפי ילדים שהיו נשאים לקורונה”. כיום עוסק ארגון הבריאות העולמי במחקר אודות הסיבוך MIS-C, בין היתר נבחנת האפשרות כי הוא שכיח יותר בקרב ילדים ממדינות מסוימות כמו איטליה.

דר’ שי ארליך: “יש שלושה מצבים דחופים בילדים המצריכים פנייה מידית לרופא: קוצר נשימה משמעותי, שינוי במצב, וירידה משמעותית בתיאבון/ שתייה ותפוקת השתן”

בעיצומה של מגיפת הקורונה – כיצד נוכל לזהות החמרה שמצריכה טיפול משמעותי, על איזה כללים כדאי להקפיד עם ילדים כדי לשמור על סביבה היגיינית והאם ילדים בעצמם יכולים להיכלל באוכלוסיית סיכון? מדריך הורים לימי הקורונה המבלבלים.

השאלה שכל הורה מתחבט בה כשילדיו חולים, היא האם ומתי לפנות לייעוץ רפואי. בימי הקורונה השאלה הזאת מקבלת משמעות מיוחדת. “מתי לראות רופא זו תמיד שאלה טובה ברפואת ילדים”, אומר דר’ ארליך ומוסיף, “להורים אני תמיד אומר שבכל פעם שהילד/ה נראה להורה חולה יותר מהרגיל ותחושת הבטן אומרת להם שיש כאן מחלה משמעותית יותר – עליהם לפנות לרופא. יש שלושה מצבים דחופים בילדים המצריכים פנייה מידית: קוצר נשימה משמעותי, שינוי במצב ההכרה (ילד אפאטי, חלש מאוד, גם לאחר הורדת חום), וירידה משמעותית בתיאבון/ שתייה ותפוקת השתן”.

ולמרות הדאגה הברורה, כדאי להירגע. ילדים רבים, גם כאלה שכבר אובחנו כנשאי וירוס קורונה ונמצאים בבידוד, כלל לא פיתחו תסמינים למחלה. דר’ ארליך: “באופן כללי, מהניסיון בשטח, ילדים לא סובלים מווירוס הקורונה. אכן, לא מעט ילדים אכן נשאים של הווירוס ונמצאים בבידוד, אך הרוב הגדול מרגיש טוב, ולא ממש ‘חולה’. חלק מהמאושפזים בבית החולים שניידר שבו אני עובד, התאשפז בגין סיבות רפואיות שונות ובמקביל גם חלה בקורונה – אך הקורונה לא היתה מחלתם העיקרית. יחד עם זאת, ילדים כן יכולים להדביק מבוגרים באופן משמעותי, גם אם אינם מפתחים תסמינים”.

עוד נתון מעניין שחושף דר’ ארליך הוא שגם ילדים באוכלוסיות סיכון פחות חשופים לסכנות הווירוס ממבוגרים בעלי מחלות רקע. לדבריו, “ילדים שנמצאים בקבוצות סיכון וחלו בקורונה – לרוב לא פיתחו תסמינים משמעותיים. מדובר בילדים עם מחלת ריאות, ילדים מדוכאי חיסון וילדים עם מחלות נוירולוגיות או לבביות כרוניות. אולם עדיין, בעיקר בקבוצות אלו, יש להיזהר מחשיפה לחולי קורונה”.

שומרים על היגיינה בלי להשתגע

הקורונה הכניסה לחיינו עוד שורה של התמודדויות שעבור רבים מאיתנו היו חדשים – הבידוד, הצורך המוגבר בשמירה על היגיינה, שימוש במסכות ועוד. וירוס הקורונה מזמן להורים לא רק התמודדות רפואית, אלא גם התמודדות רגשית וחינוכית ומציאת האיזון הנכון בין התנהגות אחראית לבין חשיפה מבוקרת לחברה ושמירה על אורח חיים פעיל וחיוני.

דר’ ארליך: “בשלב הזה, שבו הקורונה ככל הנראה תישאר איתנו חודשים ואולי מעבר לכך, יש להפעיל שיקול דעת הורי במידה הנכונה. יש לתת לילד את האפשרות ללמוד, לגדול, לשחק, להתפתח ולהיות עם חברים, תוך שמירה על כללי היגיינה נכונים. בנוסף, חובה ללמוד את כללי המשחק החדשים: לא לגעת בכפתורי מעלית, לא ללכת למקומות הומי אדם שלא לצורך, לשטוף ידיים בכניסה וביציאה מהבית. והכי חשוב – לשמור על ילדים חולים בבית ולא לצאת כלל החוצה עד 48 שעות בתום מחלת חום או תסמינים. יחד עם זאת, חשוב לשמור על אורח חיים חברתי ופעיל. למשל, משחק בפארק בקבוצות קטנות, במיוחד עם חברים המוכרים לילד, כשלבני משפחתם אין תסמינים”.

דר’ ארליך בפייסבוק:

https://www.facebook.com/drshayehrlich/