חברות של זוג בדרנים מזדקנים וגבר שנמצא במשבר זהות כשנישואיו השניים על סף פירוק

תיאטרון חיפה מעלה ברפרטואר שלו השנה שני מחזות מצליחים של ניל סיימון והחגיגה על הבמות גדולה

כוכבי “הנשים של ג’ייק”. במרכז: רמי הויברגר. צילום: כפיר בולוטין

“הנשים של ג’ייק”: משבר זהות

“הנשים של ג’ייק”, מחזה של ניל סיימון בבימויו של אלון אופיר, היא הצגה העוסקת בגבר שנמצא במשבר זהות כשנישואיו השניים על סף פירוק והוא “מגייס” בדמיונו את הנשים בחייו כדי להבין טוב יותר את מערכות היחסים השונות שלו.

ההצגה היא דרמה-קומדיה – יש בה קטעים קלילים יותר וכאלה שפחות. ג’ק הוא רמי הויברגר. רציני, מתייסר ומתגעגע מאוד לאשתו הראשונה שנפטרה כשהיתה צעירה מאוד והותירה אותו עם בת אחת, שגם איתה הוא מתקשה לעיתים להתמודד.

את אשתו הראשונה מגלמת יובל שרף. ג’ייק, שתקוע בעבר, אינו מצליח לשדר לאשתו השנייה שהוא זקוק לה ורוצה אותה – והדבר גורם לקרע ביחסיהם. מיכל ינאי כאשתו השנייה של ג’ייק מביאה לתפקיד בגרות ורוך ומצליחה בסופו של דבר להמיס גם את ג’ייק הקשוח.

משחקה של אסי לוי כפסיכולוגית המלווה את ג’ייק – לרוב בצורה מדומיינת הוא נפלא. היא מביאה דמות מלאת חיים, נוירוטית, אגוצנטרית ועם זאת מכילה ומטיחה בג’ייק את “כל האמת בפרצוף”. גם שני קליין כאחותו המוזרה משהו של ג’ייק מביאה דמות קומית ומלאת הומור.

ניל סיימון עסק באהבה שנייה בכמה מחזות כשהמפורסם בהם הוא “פרק ב'” -שגם יצא כסרט בכיכובם של מרשה מייסון וג’יימס קאן.

מוני מושונוב ושלמה בר אבא עם מיכאל מושונוב ב“הקומיקאים”. צילום: ז’ראר אלון

“הקומיקאים”: לחיי החברות

מסעם של שלמה בר אבא ומוני מושונוב בשדה התיאטרון הישראלי מסמל דרך משותפת של 40 שנה ויותר. השניים נפגשו בקבוצת הפרויקט בעין הוד שיזמו עודד קוטלר ונולה צ’לטון ב-1972 ומאז הפכו לחברים טובים, לצמד, למי שמייצגים את התוכנית האלמותית “זהו זה” ועוד.

החברות ביניהם, שידעה עליות ומורדות, נושקת לדמויותיהם הבימתיות של זוג בדרנים מזדקנים – לואיס וקלארק – מי שהיו מלכי הקומדיה והשליטים הבלתי מעורערים של במת הוודביל. במשך 43 שנות קריירה משותפת, גרמו השניים לקהל לשאוג מצחוק ואז נפרדו בכעס מבלי להביט לאחור.

אחרי נתק של יותר מעשור, משכנע אחיינו הצעיר של קלארק – בגילומו החינני של מיכאל מושונוב, בנו של מוני – את דודו לאחד כוחות עם לואיס לטובת מחווה טלוויזיונית לכוכבי העבר. המפגש המחודש מעלה כעסים ומריבות מהעבר שגורמות לקהל פשוט לשאוג מצחוק לרגעים ולהתרגש עד דמעות ברגעים אחרים – כי הרי למעשה בר אבא ומוני הם הלואיס והקלארק שלנו.

באמצעותם נפרשת גם לרגעים ההיסטוריה של התיאטרון הישראלי. הרגע הגדול ביותר בעיניי הוא הרגע בו יורד מסך וידיאו מתקרת הבמה ועליו מוקרנות תמונות שונות ממסעם המשותף של מוני ובר אבא בארבעת העשורים האחרונים. אלה רגעים מזוקקים של התרגשות עצומה שבהם ניתן לצפות בשני שחקנים שאינם אורחים לרגע אלא נוכחים על הבמות ועל המסכים כל השנים ומלווים אותנו במשך שנים רבות. ההתבגרות האישית שלנו – נושקת לקריירה הבימתית הארוכה שלהם.

אין צורך להרחיב על הכימיה בין שני השחקנים המצוינים האלה – זה תמיד שם וזה עובד נפלא. החיבור עם אילן רונן שביים את ההצגה יוצר הצגה קצבית, שבה כל פאנץ’ מודגש בהומור ה”ניל סיימוני” הידוע. פשוט חוויה!!!