לינדה אוונג’ליסטה, 57, מככבת על שער “ווג” הבריטי”, לאחר שפניה עוותו בהליך קוסמטי

קוי הלסת והמצח שלה נמשכו לאחור באמצעות סרט הדבקה וצידי פניה הוסתרו על ידי צעיפים ומטפחות ראש

לינדה אוונג’ליסטה על שער “ווג” הבריטי, ספטמבר 2022: “התוצאה נשארה זהה למרות שעברתי שני ניתוחים כואבים לתיקון הנזקים”. צילום: סטיבן מייזל ל”ווג”

גיליון ספטמבר של כל מגזין אופנה בעולם הוא הגדול והנמכר ביותר וכל אחד מנסה להשיג לשער שלו את הכוכבת הכי נכונה. על שער מהדורת ספטמבר 2022 של “ווג” הבריטי מככבת לינדה אוונג’ליסטה, 57, הטופ מודל הקנדית, מי שהיתה בשנות ה-90 וה-2000 אחת הדוגמניות המובילות באופנה העולמית, זו ששלטה במסלולים ובקמפיינים ושפניה היפות עיטרו מאות שערים ברחבי העולם.

אוונג’ליסטה חוזרת עכשיו לקדמת הבמה לאחר שבשנים האחרונות מצאה את עצמה מבודדת בביתה בניו-יורק הרחק מאור הזרקורים. אחת הנשים המצולמות ביותר בעולם הפכה לאחת הפחות. לפני כשנה חשפה דוגמנית-העל באינסטגרם כי טיפול שעברה לפני כשבע שנים, הנקרא Cool Sculpting (שימוש בטמפרטורות קרות כדי להפחית את מצבורי השומן), השתבש וגרם לתופעת לוואי נדירה: נפח השומן גדל ולא ירד, ופניה התעוותו באופן בלתי הפיך. היא עברה את הטיפול גם בירכיים, בבטן ובגב.

לינדה אוונג’ליסטה ב”ווג” הבריטי: “אני עייפה מלחיות בצורה כזו ורוצה לצאת מהבית בראש מורם”. צילום: סטיבן מייזל ל”ווג”

עקב הסיבוך בהליך הקוסמטי, שהתפתח לתביעה משפטית והסתיים לאחרונה בפשרה, לינדה בילתה בשנים האחרונות את רוב זמנה בהסתתרות ממצלמות, ממראות ומחברים, יחד עם בנה, אוגוסטין, ולדבריה – הגיע לשפל נפשי מדאיג. “הטיפול גרם לי לדיכאון”, סיפרה ל”ווג”. “לא יכולתי להסתכל במראה. אני גם לא יכולה לסבול שמישהו ייגע בגופי. לו הייתי יודעת את תופעות הלוואי של הטיפול לא הייתי לוקחת את הסיכון הזה”.

בפוסט שפרסמה בשנה שעברה כתבה: “לכל העוקבים שלי, שתהו למה הפסקתי לעבוד בזמן שהקריירות של הקולגות שלי בנסיקה, הסיבה היא שהמראה החיצוני שלי עוות בצורה נוראית לאחר שעברתי טיפול להקפאת שומן. תוצאת הטיפול היתה הפוכה לחלוטין מזו שהיתה אמורה להיות. תאי השומן שלי התרחבו במקום להתכווץ ועיוותו את המראה שלי לצמיתות. התוצאה נשארה זהה למרות שעברתי שני ניתוחים כואבים לתיקון הנזקים. נותרתי בלתי ניתנת לזיהוי”.

לינדה אוונג’ליסטה ב”ווג” הבריטי: “התמונות אינן איך שאני נראית. זו לא הלסת ולא הצוואר שלי בחיים האמיתיים”. צילום: סטיבן מייזל ל”ווג”

ועוד הוסיפה: “פיתחתי סיבוך בשם היפרפלזיה של שומן פרדוקסלי, סיבוך שלא הוסבר לי טרם הטיפול ולא הרס רק את איכות חיי, אלא הכניס אותי לדיכאון עמוק, לעצב ולתיעוב עצמי. הפכתי למבודדת. אני עייפה מלחיות בצורה כזו ורוצה לצאת מהבית בראש מורם, למרות שאני כבר לא נראית כמו עצמי”.

בראיון ל”ווג” הבריטי סיפרה אוונג’ליסטה בגילוי לב כי הצטלמה למגזין כשקו הלסת והמצח שלה נמשכו לאחור באמצעות סרט הדבקה כדי להסתיר את הבעיות שנגרמו כתוצאה מהטיפול וכי ביקשה מצוות ההפקה של המגזין להביא לה בגדים שיכסו את צווארה ואת צידי פניה. התמונות שצילם המגה-צלם סטיבן מייזל מציגות רק את החלק הקדמי של פניה. צווארה, אוזניה ושיערה מכוסים.

כשראשה עטוף בצעיפים תואמים ובכובעים יפים, פניה הממוסגרות בצורה מושלמת נראות זוהרות בגיל 57 כמו בגיל 27. בראיון הנלווה, שכותרתו “בחזרה לפריחה: הלידה מחדש של לינדה אוונג’ליסטה הבלתי ניתנת לשליטה”, היא מתמודדת חזיתית עם סוגיית הקסם של צילומי אופנה.

לינדה אוונג’ליסטה בימי הזוהר שלה על שער”ווג” הבריטי, אוגוסט 1991: “תמונות אמורות לייצר פנטזיות. אנחנו יוצרים חלומות. אני חושבת שזה מותר”

“התמונות אינן איך שאני נראית”, היא הראשונה להודות, “זו לא הלסת ולא הצוואר שלי בחיים האמיתיים. אני לא יכולה להסתובב עם סרט וגומי בכל מקום”. לגבי הצילומים הסופיים ועיבודי המחשב, אמרה: “תמונות אמורות לייצר פנטזיות. אנחנו יוצרים חלומות. אני חושבת שזה מותר. בנוסף, כל חוסר הביטחון שלי מטופל בתמונות האלה”.

המגזין “ניו-יורק טיימס” פחות התלהב מהפנטזיה המרוטשת. לדבריו, “אוונג’ליסטה צודקת לגבי החלק של הפנטזיה. אופנה תמיד הגדירה את עצמה כספקית חלומות. זה חלק מההבטחה שלה ומהפיתוי שלה. היא מציעה אסקפיזם אל כל מה שיפה, אל עולם שבו בגדים יכולים לנופף בשרביטיהם ולשנות; שבו נשים הופכות לגבוהות יותר, רזות יותר, בכושר יותר, חסרות נקבוביות וחסרות זיקה ממה שאפילו נראה אפשרי.

“אבל יופי ושלמות הם לא אותו דבר. ובהסתכלות על השער של גברת אוונג’ליסטה, אי אפשר שלא לתהות: האם האופנה עדיין צריכה לשרת את הגרסה המסוננת הזו של חלומות, כזו שנוצרה בעשרות השנים שבהן התעשייה עצמה נוהלה על ידי קבוצת שומרי סף שהיו ברובם לבנים ומיוחסים, בעידן שעוצב על ידי המבט הגברי? או שאנו נמצאים בצומת דרכים, שבו דור חדש של מעצבים מעביר מסר אחר, של גיוון, שיופי בא בכל הצורות, הגדלים, הגילאים והזהויות המגדריות; עם קמטים ובליטות וסימני חיים. זה לא מתפקידה של גברת אוונג’ליסטה להילחם בקרב הזה. בצילומי ‘ווג’ שלה, היא נאמנה לחלומות ולנקודת המבט שלה”.