מאחורי הקלעים של השלב הראשון בניסוי החיסון הישראלי לקורונה

איך עבדו מסביב לשעון במכון הביולוגי בנס-ציונה, למה קראו לחיסון “שושי” ואיך הרגיש המחוסן הראשון?

שגב הראל, הנסיין הראשון, בביה”ח “שיבא” בתל-השומר: “לא חששתי מהחיסון. אני בחור בריא, מאמין במערכת החיסונית של הגוף שלי”. צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון

אין ספק, אתמול היה אחד הימים החשובים והמרגשים בתולדות ימי הרפואה בישראל, כששלב הניסוי הקליני הראשון של החיסון לקורונה של מעבדות המכון למחקר ביולוגי בנס-ציונה יצא לדרך, עם 2 נסיינים ראשונים בבית החולים “שיבא” בתל-השומר וב”הדסה עין-כרם” בירושלים.

לרגע ההיסטורי הזה קדמה עבודה מסביב לשעון במעבדות המכון למחקר ביולוגי. על כך סיפר פרופ’ שמואל שפירא, מנהל המכון: “ב-2 בפברואר 2020 קיבלנו משימה לייצר חיסון ונוגדנים עבור אזרחי מדינת ישראל. עבדנו סביב השעון, שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, כולל בחגי ישראל. כולם במשימה אחת לייצר חיסון טוב ובטוח”.

לדברי פרופ’ שפירא, “אנחנו בפתחו של שלב חשוב ושלב מכריע בכל מערכת הפיתוח הזאת – שלב הניסויים בבני אדם. אני בטוח בחיסון שלנו, אני מאמין בו, אני מאמין ביכולת של מדעני המכון שפיתחו אותו, ולכן אני משוכנע שאנחנו מביאים חיסון טוב מאוד, יעיל ובטוח לכלל תושבי מדינת ישראל”.

החיסון לקורונה שפיתח המכון בנס-ציונה, שזכה לשם המסחרי BriLife, מבוסס על נגיף קיים, VSV, שעליו ‘הונדסו’ ספייקים (Spikes – קוצים) של נגיף הקורונה, שמאפשרים לחיסון להתחבר לתאים בגוף. מדובר בחיסון מודרני בחזית ההנדסה הגנטית, המספק הגנה במנת חיסון בודדת. החיסון נבחן בהצלחה בחיות קטנות וגדולות.

לדברי דר’ הדס, ממפתחי החיסון במכון למחקר ביולוגי, “הנגיף המהונדס גורם בעצם לגוף לחשוב שהוא נדבק בנגיף האמיתי, אבל זו בעצם רק תחפושת. הגוף יוצר נוגדנים נגד הנגיף המהונדס וברגע האמת יכול לזהות, להיקשר ובעצם לנטרל את נגיף הקורונה. בשלב הראשון, כדי לבדוק באמת שהחיסון בטוח, הזרקנו אותו לחיות מודל שונות. לא רק שהן לא חלו ולא פיתחו סימני מחלה – הן גם יצרו נוגדנים שהצליחו לנטרל את הנגיף האמיתי”.

מעבדות המכון למחקר ביולוגי בנס-ציונה נראות כמו סט של סרט עתידני. יש חדר שבו מגדלים את הנגיף, כשבתוך מיכלים גדולים יש תאים. הנגיף, אחרי שהוא גדל, משתחרר לנוזל, את הנוזל מפרידים כאן מהתאים, מנקים אותם, ואז הנוזל עובר בדיקות ומשם למילוי לבקבוקונים. “הקורונה הוא נגיף אלים”, מסבירים כאן, “ולכן עובדים נעטפים מכף רגל ועד ראש בסרבלים ובברדסים שמגנים עליהם ובנוסף, הצוות עובד בתוך מינדף שמונע את יציאת הקורונה לתוך החדר”.

ועל אנקדוטה משעשעת היישר מתוך המעבדות, מספרת אחת החוקרות: “קראנו לחיסון ‘שושי’ כדי להימנע מלהגיד כל פעם את שמו המלא -VSV delta G spike 28 p14. ניסינו לחשוב על שם קליט, כי הרגשנו שזאת בת שנולדה לנו ורצינו לתת לה איזשהו שם יותר אנושי”.

עד כה מולאו במכון הביולוגי 25,000 בקבוקונים (ב-3 סדרות ייצור בהתאם למינונים שייבדקו בניסויים) ויוצרו עוד מיליון מנות שאותן ימלאו בבקבוקונים בהמשך, כשהיעד הסופי הוא 15 מיליון מנות לטובת תושבי מדינת ישראל והשכנים הקרובים לנו. בביקורו במכון הביולוגי אמר שר הביטחון בני גנץ: “במקום שיש תעוזה ואין שחצנות, ועושים את הדברים בצורה יסודית ומסודרת, יש סיכוי להצלחה”.

שגב הראל והאחות חלא ליטוין לפני החיסון. צילום: בית החולים “שיבא” תל-השומר

הנסיין הראשון לחיסון הקורונה

האדם הראשון שקיבל את חיסון הקורונה אתמול הוא שגב הראל, בן 26 מקיבוץ שדה נחמיה שבצפון. מי שהזריקה לו היתה האחות חלא ליטוין, שהתרגשה מגודל המעמד וסיפרה: “רעדו לי הידיים. זה היה יום היסטורי”.

“זכות גדולה נפלה בחלקי”, אמר שגב בתל-השומר, רגע לפני שקיבל את החיסון. על עצמו סיפר: “אני סטודנט לתואר ראשון במנהל עסקים במכללת רופין. לצערי, כרגע אני גם מובטל ואני הולך להיות הישראלי הראשון שהולך לקבל את חיסון הקורונה הישראלי”.

למה החלטת להתנדב לניסוי?

“החלטתי להתנדב לניסוי כי אני רואה בכך זכות גדולה לעזור ולתרום. הרבה אנשים נפגעו מהקורונה, גם בריאותית, גם נפשית, ובעיקר כלכלית, ואם זו התרומה הקטנה שאני יכול לתת, להשתתף בניסוי הזה ולהביא תקווה שאנחנו בדרך לסיים את המגיפה – אז עשיתי את שלי”.

יש לך חששות לגבי הניסוי?

“אין ממש חששות. אני בחור בריא, מאמין במערכת החיסונית של הגוף שלי. ישבתי עם הרופאים שמנהלים את הניסוי ואני בטוח שהכל יהיה בסדר”.

איך הגיבה משפחתך? מישהו ניסה למנוע ממך ללכת?

“המשפחה הקרובה שלי, ובעיקר הוריי, מאוד תמכו ושמחו שיש לי הזדמנות לעשות את הדבר ההיסטורי הזה. כמובן שכמו בכל דבר שיש בו איזה סיכון, יש כאלה שפחות תמכו, יש שיותר תמכו. אני מכבד את כולם, אבל בסוף זו החלטה שלי. ככל שאני יותר מתעמק בנושא, אני עוד יותר שלם עם ההחלטה לנסות את החיסון”.