הדוגמנית אלכסה דול, שהתפרסמה בתוכנית הטלוויזיה “המירוץ למיליון”, ובאחרונה השתתפה גם בתוכנית “הישרדות וי.איי.פי”, חשפה בעקבות הסרט על אייל גולן של אורלי וגיא, כי גם היא חוותה הטרדות מיניות בעבודתה כדוגמנית שחיה במקומות שונים בעולם. “אני יודעת איך זה מרגיש לאבד את הקול, את הכוח להחליט”, היא מספרת
אלכסה דול: “רק היום אני מבינה שאותה סיטואציה צילקה אותי”
לאלכסה דול, 26, לא היו חיים קלים. כבר בגיל ארבע, כשעלתה מאוקראינה לאשדוד, סבלה מהתנכלויות של ילדי השכונה, חטפה מכות ללא הפסקה ופעם ילדה אפילו חרטה לה על העור עם חתיכת זכוכית חדה. בהמשך, סבלה מבולימיה קשה, שנים של אכילה והקאה, שנים של דיכאון קשה. אחרי טיפול פסיכולוגי ממושך היא יצאה מזה וכיום נמצאת במקום טוב יותר.
כשראתה דול את הסרט על אייל גולן של אורלי וילנאי וגיא מרוז, הרגישה צורך עז לפרוק את מה שעבר גם עליה בעבר, וחשפה בפייסבוק: “בתור מובילת דעת קהל, בתור אשה שבנות צעירות רואות ומחקות אותי, אני מזועזעת. מהסיפור. מהעדות. אבל זה לא פוסט שבו אני לוקחת צד. למרות שדי ברור מהו.
“אני כותבת לכן כדי לשתף אתכן בסיפור אישי שלי. בתור מישהי שעברה חיים לא פשוטים, החל מהפרעות אכילה קשות וקשיים בעלייה לארץ ישראל שכללו המון אלימות נפשית ופיזית. אני משתפת אתכן שבתור דוגמנית שחיה במקומות שונים בעולם, לא פעם התמודדתי עם סיטואציות דומות.
“סיטואציות שבהן גבר מפורסם עם כוח מנצל את מעמדו כדי להשיג את מבוקשו. וכמובן גם הפמליה שלו. שוב, אני אפילו לא נכנסת לפרטים על הפרשה, אני רק אגיד שהמעורבים ממש לא המציאו את הגלגל ואני חוויתי את הסיטואציות האלו לפני שנים כשהייתי נערה .
“לפני כמה שנים כשחייתי בחו”ל, הגעתי לסיטואציה שבה מישהו מאוד מפורסם ומבוגר נדלק עליי.
מפה לשם, גרם לחבר שלו שהייתי בקשר ידידותי איתו לשכנע אותי ללכת לפגוש אותי במלון בטענה שהוא רוצה לסדר לי עבודה וכדאי לי. מישהו שיכול להקפיץ את הקריירה שלי לשמיים.
אלכסה דול: “לא חשבתי שיש לי את הכוח להגיד לא”
“כמובן שלא חשבתי פעמיים ונסעתי. אני לא אכנס לפרטים, אבל חייבת לשתף אתכן, כל מי שקוראת עכשיו. אני יודעת איך זה מרגיש לאבד את הקול, את הכוח להחליט. לאבד את ההיגיון הבריא ולהרגיש מאוימת תחת הילת הכוח של הבנאדם העומד מולכן.
“חשבתי תמיד שאם יקרה לי משהו אני אהיה הבחורה שצועקת, שבועטת, שבורחת. אבל בסוף הפכתי לבחורה שקופאת במקום”
“למזלי הרב, ניצלתי בנס ולא קרו דברים שהיו יכולים לצלק אותי לכל החיים. אבל עצם התקיפה של אותו גבר מבוגר, הבהלה שלי והסיטואציה שפשוט קפאתי. הוא לא הצמיד אותי לקיר בכוח, ולא תקף פיזית. אבל עצם מעמדו, הרמיזות המיניות והנגיעות הספיקו. לא חשבתי שיש לי את הכוח להגיד לא.
“רק היום, כמה שנים אחרי טיפולים ופגישות עם פסיכולוג, אני מבינה שאותה סיטואציה צילקה אותי. הייתי בדיכאון. זה שאבד לי הכוח להחליט על הגוף שלי. זה שחשבתי תמיד שאם יקרה לי משהו אני אהיה הבחורה שצועקת, שבועטת, שבורחת. אבל בסוף הפכתי לבחורה שקופאת במקום. בהלם מהסיטואציה. ובפחד להגיד “לא”. זה מה שהשאיר אותי המומה כמה שנים. מתחת לפני השטח. מתחת לחיוך שמסתיר את הכאב.
“הכאב, שמי שלא עברה לא תבין. הכאב, שלוקחים לך את הכוח. וזה לא משנה אם הותקפת פיזית או רק היית קרובה. עצם ההימצאות בסיטואציה היא זו שמצלקת.
“אני מבינה לליבך. אני יודעת איך זה מרגיש. ואני רוצה להגיד לך היום, שלא משנה מי עומד מולך –
תמיד תדעי שיש לך את הכוח להגיד לא! פשוט ללכת. נשים יקרות, הכל מתחיל ונגמר בחינוך. תחנכו את הבנות שלכן לאהוב ולהעריך את עצמן. ואת הבנים שלכן לכבד בנות. הכוח תמיד בידיים שלנו”.