דר’ עדי וייס-פינק, רופאה ישראלית שעובדת באיטליה: “מה יעזור סגר עכשיו? נכשלתם ובגדול”

תקשיבו לרופאה הישראלית שראתה מקרוב את מה שחוללה הקורונה באיטליה: “לסגור את המדינה זו טעות, כי איך שתפתחו שוב תהיו שוב באותה נקודה בדיוק, רק בחורף”. ותלמדו מאירופה

דר’ עדי וייס-פינק: “לא ציפו למצב כזה מכם. זלזלתם. אתם הייתם חסרי אחריות. אגואיסטים. ממשלה והציבור כאחד”

דר’ עדי וייס-פינק, רופאה ישראלית שחיה ועובדת בפארמה שבצפון איטליה, מי שראתה מקרוב את מה שחוללה הקורונה באיטליה והתראיינה לא אחת לתקשורת הישראלית בימים שהמגיפה השתוללה באירופה, כתבה אתמול פוסט נוקב על מצב הקורונה בישראל, שכל אחד חייב לקרוא.

“מה יעזור סגר עכשיו?”, כתבה דר’ וייס-פינק, “מה??? לסגור-לפתוח-לסגור-לפתוח וחוזר חלילה. מדינת ישראל נכשלתם ובגדול. הציבור והממשל כאחד. מי יותר מי פחות, זה לא ממש משנה עכשיו. אני עכשיו מבינה למה “ניצחתם” בפעם הראשונה. סגר זה קל. סוגרים. מפילים את המשק. מפסידים מיליארדי דולרים וזהו. בלי יותר מידי התחכמויות.

“עכשיו? שהיה צריך לפתוח ו”להפעיל” את המוח? לחשוב מה עושים ובאיזה צורה? נכשלתם. ובגדול!!! אין מישהו במצב שלכם!!! אין מדינה במצב שלכם. ולא משנה שאין לכם (עדיין) הרבה חולים קשה. ויש לכם הרבה מיטות פנויות. וכן, זה גם לא משנה שיש לכם הרבה מכונות הנשמה (גם ככה הנהלים השתנו – מכונת הנשמה זה כבר נחשב כמעט כמו טיפול חמלה, נשימה מלאכותית ופולשנית אחרונה לפני המוות).

“אז למה אירופה פתוחה לחלוטין (לא יודעת אם נשאר עוד מה לפתוח) ואתם תוך 24 שעות סגורים לחלוטין??? למה??? אתם בירת ההיי טק. מירב המוחות אצלכם. שב״כ/ מוסד/ כוחות המודיעין. אתם הרי אור לגויים, לא?

“וכן, אל תענו. אני כבר יודעת את התשובה שלכם. אז כן, הממשלה אשמה. ביבי נכשל ובגדול כי בעקבות הלחץ של הציבור הוא פתח הכל מהכל במהירות ובפזיזות בלי להפעיל את השכל. ללא תוכנית מסודרת וקבועה מראש. פשוט לפתוח כאילו אין קורונה. כאילו באמת ניצחתם את הבלתי ניתן לנצח.

“אל תהיו מבסוטים יותר מדי, גם לכם לא חסר. עם שמוכיח את עצמו כל פעם מחדש, כשבן אדם במצוקה כלכלית תוך שנייה מגייסים בשבילו מיליונים; כשילד חולה סרטן זקוק לניתוח בחו”ל תוך שנייה כולם נרתמים לעזרתו ומגייסים מיליונים. איפה נעלמה האחריות? הערבות ההדדית? איפה?

“מסעדות מפוצצות, קניונים עם נשים שנערמות על ערימות בגדים בשביל לחפש מציאה בשקל וחצי ללא מסיכה, מרחבים ציבורים עם התקהלויות מפה עד להודעה חדשה, חופי ים ופארקים מפוצצים באנשים. נשיקות וחיבוקים באירועים. הרי אם הסלבס לא התביישו לפרסם את זה ברשתות החברתיות (בושה) אז למה שאתם לא תעשו אותו דבר.

“איפה הממשלה היתה כשפתחתם??? באמת האמנתם שהוא נעלם? באמת האמנתם שפשוט הוא לא היה קיים בכלל? כי לא חוויתם אז לא האמנתם?

“והנה חכמי החלם יוצאים ומתחילים להוציא פנינים. הקורונה לא קשה/ כן קשה. נקריב את המבוגרים. גם ככה חולים קל עכשיו, בואו נדבק כולנו וניפטר מזה. נקריב את המערכת הבריאותית לטובת הכלכלה. יש לנו עדיין מלא מיטות פנויות… מלא מכונות הנשמה. אנחנו יכולים לספוג ולספוג… הרי בגלל שאתם חושבים ככה, אז הגעתם לאן שהגעתם. אבל מה לעשות שהעולם וקבינט הקורונה לא עובדים ככה.

“ההחלטות מתקבלות בעיקר לפי מספר החיוביים. נכון, בישראל 1,000 חיוביים חדשים זה כלום כי כולם ״בריאים״ והקורונה בישראל לא תהיה קשה כמו במילאנו (ואתם בטוחים ומאמינים בזה ב-100 אחוז). ובנוסף ברורררר הקורונה לא תפגע בכם כי אתם המדינה הראשונה בעולם עם ״חסינות העדר״. אתם מוגנים נקודה. אבל בכל זאת!! בכל העולם, כולל ישראל, קבינט הקורונה מחליט החלטות לפי מספר החיוביים.

“אם אתם בודקים את מי שצריך/ עושים נכון את עבודת הבדיקות זה כבר לדיון אחר. אבל זה מה יש! לפי זה עובדים. כי אף אחד לא יכול לדעת מה יהיה עם החולים האלה עוד שבועיים (רב הנסתר מהגלוי, כבר אמרתי???).

“שלא לדבר על איך שהעולם רואה אתכם. ונכון: אנטישמיים כולם. אז לא ממש! תחלואה גבוהה משמעה סיכון גבוה. בייחוד למדינות הירוקות. יוון מדינה ענייה במצב כלכלי עגום ביותר, פשטה את הרגל אפילו, ולא רוצה את החיוביים שלכם אצלה (למה לה? היום אובחנו 25 מקרים חדשים ו-0 מתים ובכולל יש לה רק 192 מקרי מוות).

“אז כן! לא ציפו למצב כזה מכם. זלזלתם. אתם הייתם חסרי אחריות. אגואיסטים. ממשלה והציבור כאחד. מה נולד קודם? הביצה או התרנגלות – זה באמת לא משנה. סגרתם הכול בבום ופתחתם כאילו כלום גם בבום. החזרתם את הילדים למסגרות (טעות חמורה ביותר אם לא הכי חמורה). שכחתם ונזכרתם שהיא כאן כשכבר מאוחר מדי. והנה אתם חוזרים לימים השחורים של פעם. לא איטליה! לא ספרד! לא צרפת!

“האיטלקים אוכלים במסעדות. האיטלקים עושים אירועים. באיטליה יש בתי קולנוע מגניבים כאלה כמו בשנות ה-80 (שרואים סרט מהאוטו). הרבה שולחנות וכיסאות על המדרכות. הרחובות שוקקים. הרבה פעילויות באוויר הפתוח. ומסיכות תמיד במקומות סגורים אבל תמיד!!! (וכן על האף והפה יחד). כמו פעם? לא. חם!!! יש הרבה טיפות זיעה. ופחות חיבוקים ונשיקות. אבל למי אכפת? שורדים. והנה יש לנו חיים. חיים תחת הקורונה. אבל חיים וזה מה שחשוב.

“וכן ידוע, המצב שלכם לא כזה קשה (הרי אתם לא מתקרבים לאסון במחוז לומברדיה). אבל אל תשכחו שאף אחד לא מבטיח לכם שתמיד זה יהיה ככה (ואולי עכשיו אתם רק חווים טעימה קטנה ממה שאתם הולכים לחוות בחורף הקרוב ?!?!. בכל זאת, וירוס נשימתי ודרך אגב מי ראה שפעת בקיץ?!?!). כשרע אז נזכרים שיש קורונה, מתחילים למלא אחר ההוראות ומתעצבנים על “הגזרות” הקשות. כשטוב? פותחים, פותחים, פותחים, מכחישים, ושוכחים.

“הקורונה היא פה! נקודה. לא הולכת להיעלם! מה כל כך קשה להבין את זה? לסגור זו טעות. כי איך שתפתחו שוב תהיו שוב באותה נקודה בדיוק (רק בחורף). הפעם עם ישראל לא למד… ויילמד בדרך הקשה. חבל.

“בבקשה, תתחילו לקחת את עצמכם בידיים. במידי! מי יודע כבר איזה נזק נעשה (תגלו את זה ב-4 שבועות הקרובים) ומה המגבלות הנוספות יעשו לכלכלה בישראל.

“ישראל נחרבה ברגע אחד. ולא הירדנים! ולא הסורים! ולא הלבנונים! ולא האיראנים! וגם לא הפלשתינים הביסו אתכם! אלא הקורונה! מי אשם בניהול הלקוי של המגיפה הזו? זה כבר לא משנה. הנזק כבר נעשה. כמה הקורונה תהיה חמורה בסיבוב הזה? כמה ייפלו? מתי תתאוששו מבחינה כלכלית אם בכלל?

“אכזבתם ממשלת ישראל, והציבור כולו. ויאללה שימו כבר פאקינג מסיכות! שימרו מרחק! תפסיקו להתחבק ולהתנשק! ללחוץ ידיים! להתערבב! ואל תסגרו את המשק שוב! רק לא זה! כי אפשר אחרת!!! תראו את אירופה!!! אפשר וחובה אחרת! תשננו את זה בוקר, צהריים וערב”.