fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2021/01/מוטציות-של-הקורונה.jpg

זריקת הרגעה: החיסון של פייזר מגן מפני המוטציות הבריטית והדרום-אפריקאית ועוד 15 מוטציות

מומחי רפואה מגיבים על דו”ח אמ”ן שמזהיר מפני התפרצות של מוטציה ישראלית שעלולה להיות עמידה לחיסון

1מוטציות של הקורונה

Photo by engin akyurt on Unsplash

דו”ח מיוחד, שפורסם בסוף השבוע האחרון על ידי מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אגף המודיעין (אמ”ן) של צה”ל, מזהיר מפני התפרצות של מוטציה ישראלית שעלולה להיות עמידה לחיסון.

לדברי הדו”ח, “מבצע החיסון ההמוני המתרחש במקביל להתפרצות פעילה בארץ, עלול להוביל ל”לחץ אבולוציוני” על הנגיף. מצב זה עלול לגרום לכך שמוטציות המקנות לנגיפים יתרון מסוים למול החיסון (מחוסנים ומחלימים) יתפשטו בצורה ניכרת באוכלוסייה, אם יופיעו. זאת, בעיקר נוכח היעדר פתרון חיסון לאוכלוסיית הילדים במדינת ישראל (ובעולם) בחודשים הקרובים לפחות”.

עוד עולה מהדו”ח, כי “העלייה בקצב ההדבקה נוכח התבססות המוטציה הבריטית בישראל, גוררת התפרצויות מהירות יותר מבעבר, ולכן ההישגים הצפויים מצעדי ריחוק חברתי וסגרים יהיו איטיים הרבה יותר”. בינתיים, מתברר כי רוב החולים בארץ נדבקו במוטציה הבריטית, 27 איש כבר נדבקו במוטציה הדרום-אפריקאית ואתמול אף התגלה חולה מאומת ראשון עם המוטציה ההוליוודית מלוס-אנג’לס.

אין ספק, בעיית התפתחות המוטציות השונות של הנגיף והעברתן בדרך התעופה היא גלובלית ומדינות רבות החלו לפעול בחודש האחרון למול זליגת מוטציות חדשות של הנגיף לשטחן. גם אצלנו ברור כי יש להימנע ללא דיחוי מהכנסת מוטציות נוספות מהעולם לישראל, וזו הסיבה שהממשלה אישרה אתמול, באיחור של שנה, את סגירתו של נתב”ג.

אז האם מוטציה עמידה לחיסון עלולה להתפתח בישראל? חשוב לציין, כי נכון לעכשיו לא ידוע על מוטציה מקומית. דו”ח אמ”ן מזהיר מאפשרות כזאת, אך אין עדיין אף מידע מדעי שתומך בתחזית הזו. פרופ’ חזי לוי, מנכ”ל משרד הבריאות, אישר אמש כי “קיימת סכנה להתפתחות זן קורונה מקומי”. סכנה תמיד קיימת, אך הכל עדיין בגדר ספקולציות ובמגיפה כמו הקורונה עם כל כך הרבה משתנים של אי ודאות, אין לדעת למה לצפות.

דר’ שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הגיבה אתמול על דו”ח אמן בתוכנית הבוקר של אריה גולן, ואמרה: “בכל מקום שיש בו וירוס יכולות להתפתח מוטציות. כרגע ידוע על שלוש מוטציות (בריטית, דרום-אפריקאית וברזילאית), ואין מוטציה ישראלית שידוע שיש לה משמעות. כדאי לשאול את אמ”ן מאיפה הם יודעים את הדברים”.

לדבריה של דר’ אלרעי-פרייס: “אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו רוצים: לפתוח את המשק בצורה בטוחה או לאפשר תיירות החוצה עם תחלואה שנכנסת ומוטציות שעמידות לחיסון. צריך להתקדם כמה שיותר במבצע החיסונים וכך לפתוח את השמיים”.

גם פרופ’ גבי ברבש הסביר אתמול בחדשות 12 כי, “יש לנו מספיק מוטציות בייבוא, אנחנו לא צריכים גם אחת משלנו. לא ידוע כרגע על מוטציה ישראלית. כדי שזה לא יקרה, צריך להוריד את התחלואה בארץ, למנוע ייבוא מוטציות מחו”ל ויש לחסן גם את המחלימים מקורונה, שכן נראה שהחיסון מהמחלה חלש יותר מהחיסון נגד קורונה”.

“הסיכוי לקיומו של תרחיש האימים של אמ”ן הוא מאוד-מאוד נמוך”, אמר אתמול ל”גלובס” דר’ אורן קובילר, חוקר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, וחבר עמותת מדעת. “אני לא מסכים עם ההערכה שלהם על כך שבארץ תתפתח מוטציה עמידה. יתר על כן, ככל שאנחנו מחוסנים יותר, הסיכוי לכך דווקא יורד”.

המסקנות העולות מן הדו”ח של אמ”ן הן שהחיסון יאפשר לישראל לחזור לשיגרה, רק אם תשתמש ביתרונות שהוא מעניק בהיבט הורדת התחלואה והתמותה מהזנים המוכרים לנו כיום. לכן, הם ממליצים להאיץ את מבצע החיסונים, למנוע ייבוא של מוטציות לארץ, להימנע מפתיחה לא מבוקרת של הסגר הנוכחי לנוכח המוטציה הבריטית, ולהמשיך להקפיד על הנחיות הריחוק, הבידוד וההיגיינה עד לחיסון אחוזים ניכרים באוכלוסייה.

החיסון של פייזר מגן מפני המוטציות הבריטית והדרום-אפריקאית ועוד 15 מוטציות

דר’ שירלי שפירא-בן דוד, מומחית למחלות זיהומיות בקופת חולים מכבי, מסבירה הכל על המוטציות

מחקר ראשוני חדש שפורסם החודש קבע כי חיסוני הקורונה של “פייזר” יעילים גם נגד המוטציות הבריטית והדרום-אפריקאית. אותו מחקר מצא כי החיסון יכול להיאבק ב-15 סוגים של מוטציות אחרות.

אין ספק, המוטציות הן נושא בוער בחודש האחרון. אז מה זו המוטציה שבנגיף הקורונה שכולם מדברים עליה? דר’ שירלי שפירא-בן דוד, מומחית לרפואת משפחה ומחלות זיהומיות, מנהלת תחום מחלות זיהומיות במכבי, מסבירה כל מה שצריך לדעת.

דר’ שפירא-בן דוד: “נגיפים מעצם הווייתם מבצעים באופן שוטף תהליך השתכללות בלתי פוסק שנועד לאפשר להם לשרוד. הם עושים זאת באמצעות שינויים קטנים של המטען הגנטי שלהם, מה שקרוי מוטציה”.

אז מהי המוטציה שהתגלתה בנגיף הקורונה?

“אם נהיה מדויקים זו לא ממש מוטציה אלא וריאנט. ומה זה וריאנט? זו גירסה מעט שונה של הווירוס שכוללת מספר מוטציות גנטיות שגורמות לשינוי של חלבון המעטפת (אותו “כתר” של בליטות המקיף את הנגיף). חלבון המעטפת הוא זה שלמעשה אחראי על יכולתו של הנגיף להסתנן אל תוך התאים המותקפים. ככל שחלבון זה יהיה ‘מתוחכם’ יותר, הוא יוכל לפלוש ביתר קלות לגוף ושם להשתכפל.

“במקרה של הווריאנט הבריטי, המוטציה משפרת את יעילותו של הווירוס להיקשר לקולטן בגוף האדם (בעיקר בדרכי הנשימה) מה שכמובן מאפשר לו לחדור מהר יותר לגוף ובכך הוא הופך לבעל יכולת הדבקה גבוהה יותר.

“הווריאנט התגלה בבריטניה כבר באמצע ספטמבר 2020, הקוד הגנטי שלו רוצף ואופיין כבר באוקטובר האחרון ואז גילו שמדובר בגירסה עם מספר מוטציות השונה במעט מהווירוס המקורי. השכיחות שלו עלתה והגיעה עד למעל 60% ממקרי ההדבקה באנגליה באמצע דצמבר. ויש גם וריאנט דומה בדרום-אפריקה שקיים שם ב-90% אחוז מהדגימות”.

האם גם אצלנו בישראל התגלה וריאנט?

“בישראל לא מתבצע תהליך קבוע של ריצוף גנטי לנגיפים, אלא רק בדיקת חומצות גרעין ספציפיות של הנגיף (בדיקת ה- PCR) שמאבחנת אם הנבדק חיובי או שלילי לנגיף”.

האם קיומם של הווריאנטים הבריטיים והדרום-אפריקיים תפגע באפקטיביות של החיסון?

“הסברה היא שהמוטציות הנוכחיות לא ימנעו ממערכת החיסון להגיב לנגיף הווריאנטי, ושהחיסון יהיה יעיל גם כלפי הזן הזה. אבל מאחר והווירוס עובר מוטציות כל הזמן ובקצב מהיר יחסית, לא ניתן לומר בוודאות שהחיסון הניתן כעת, יהיה יעיל לכל מוטציה שתתפתח בעתיד”.

האם העלייה בתחלואה קשורה למוטציה?

“בגלל שריצוף גנטי שמזהה מוטציות לא נעשה בשיגרה בישראל, לא ברור האם העלייה בתחלואה קשורה לווריאנט או לחוסר הקפדה על הנחיות משרד הבריאות הקשורות למיגון אישי, ריחוק חברתי וכיו”ב. גם אין עדויות לכך שהמחלה המתפתחת מהווריאנט חמורה יותר”.

 

;
Font Resize
Contrast