fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2021/08/פאולה-וליאון.jpg

צאו לי מהגופייה: “למה לגלית גוטמן, לאילנית לוי ולרותם סלע מותר ללבוש גופייה – אבל לי אסור”

פאולה רוזנברג יוצאת למתקפה: “אני בוחרת לא לפחד ולא להיכנע לאלו שלא מוכנים לקבל מודל יופי מגוון”

1פאולה וליאון

פאולה וליאון בתוכנית הטלוויזיה שלהם עם האוברול המדובר. צילום מסך: קשת 12″

פאולה רוזנברג, מי שמובילה בארץ את המלחמה באידיאל היופי המקובל ושיצרה את הסרט החשוב “כמו שאת”, לא מפסיקה לחטוף על הופעותיה בתוכנית הטלוויזיה “פאולה וליאון”, שאותה היא מגישה לצידו של בעלה, ליאון רוזנברג.

אתמול עלתה פאולה לשידור כשהיא לבושה באוברול שחור ואלגנטי עם כתפיות דקיקות ואף העלתה תמונה לפייסבוק של התוכנית. תוך כדי שידור היא קלטה שיש צופות שלא אהבו, בלשון המעטה, את העובדה שהיא חשפה יותר מדי את זרועותיה.

התגובות נעו מ”פאולה! מה קורה נשמה? יצאת מהמיטה ישר לאולפן? נראה ששכחת להתלבש!”; ל”יש המווווון גופיות שלא נראות פושטיות כמו זו. ולא, פאולה, זה אינו קשור לדימוי גוף או למשקל או לרצונך ללבוש מה שבא לך. זה קשור לקוד לבוש שמקובל בעולם מתורבת”; ועד “מה זה, פאולה באה עם קומבניזון לאולפן? לבוש לא מכובד, בארצות אחרות המגישות מתלבשות מכובד”. לצד אלו, היו גם תגובות רבות שצידדו בפאולה ודרשו ממנה להמשיך להיות “כמו שהיא”.

פאולה, כדרכה, לא נשארה חייבת והעלתה פוסט נוקב בזכות הגיוון במודל היופי. “הלוואי שזה יהיה כבר נורמלי ולא אצטרך להציף את זה או לכתוב משהו שאמור להיות ברור וטבעי: לכל אשה, בכל גודל, מותר ללבוש את הבגד שהיא מרגישה בו נעים, כל עוד היא לא חושפת איברים אינטימיים שעשויים לייצר חוסר נוחות אצל האחר”, כתבה.

והיא המשיכה: “עד אז, עד שהעיניים שלנו יתרגלו לראות גיוון במודל היופי, אני פה כדי להזכיר את המובן מאליו: אין כזה דבר שבגד לא מכבד את האשה, מה שמכבד אותי (וכל אשה אחרת) זה האופן שבו אני מתבטאת, איך אני מתייחסת לאנשים אחרים, רמת המקצועיות שלי, עומק הידע.

“כמובן שיש גבולות הגיוניים, זה לא לעניין ללבוש בשידור טלוויזיוני בגד שחושף פיטמה או חצאית קצרה מדי שעלולה לחשוף את העכוז נגיד, אבל כתפיים? זרועות? בלי לשים לב, המוח שלכם יוצר אפליה בין מי שמידותיה קטנות יותר ועורה מתוח ומוצק יותר, לבין מי שפחות.

“רבות מחברותיי המוכשרות והמופלאות, שהן במקרה בעלות מבנה גוף דק, משדרות בכל שעות היום בערוצי הטלוויזיה השונים מבלי לקבל ולו חצי הערה על היותן ‘לא מכבדות’ כי לבשו גופייה או סטרפלס. אני? מקבלת הערה כזו בכל פעם שאני ‘מעזה’ ללבוש חולצה ללא שרוולים או גופיית ספגטי.

“מה הקטע? לראות אשה, רהוטה ואינטליגנטית ככל שתהיה (נגיד אני), עם זרועות בקוטר גדול מכפי שהתרגלנו במשך שנים של מודל יופי צר לראות על המסך, זה גורם לחלקנו לחוסר נוחות. יש לזה המון סיבות, אחת מהן היא שהפנמנו קוד של מה ראוי ומה לא, ורבים ורבות כבר בולעים את התכתיבים האופנתיים כאילו הם אמת מוחלטת.

“אני יודעת שהכי קל זה פשוט ליישר קו עם הקוד שמצווה עלי לכסות את הכתפיים והזרועות או לפחות לצמצם אותם בחדר הכושר או באמצעות דיאטה, אבל זה לא נעים לי להיכנע לזה. זה עושה אותי עצובה וחונק את היכולת שלי להתבטא, כן גם החיצוניות שלי היא דרך להיות נוכחת בעולם.

“אתמול בבוקר לבשתי את האוברול, הבטתי במראה והעיניים שלי אהבו את מה שהן ראו והרגשתי ממש טוב עם עצמי (גם קיבלתי המון מחמאות מעיניים חיצוניות אגב, לצד ההערות).

“אז יש לי (ולתשעים אחוז מהנשים שאינן דקיקות כפי שטרור הרזון דורש) שתי אופציות: הראשונה, לפחד ללבוש גופייה בפעם הבאה ולהסכים עם התפיסה המעוותת שלמיכל, לרותם, לריטה, למעיין, לדנה, לשלמור, לגלית, לאילנית ולמירי המשגעות והנהדרות מותר – אבל לי אסור.

“האופציה השנייה היא לא לפחד ולא להיכנע לאלו שלא מוכנים לקבל מודל יופי מגוון. “אני בוחרת באופציה השנייה. אם תחשבו על זה, זו גם האופציה הכי בריאה. לא רק לי. לכולנו כחברה שפויה שרוצה להעביר מסרים נורמליים לדור הבא”.

;
Font Resize
Contrast