איו כמו אהבה של אמא: מה כתבה אילנית לוי לבנה ליאם, שחגג השבוע יומולדת 16?

אילנית לוי, 37, חגגה השבוע יומולדת 16 לבנה ליאם במסיבה מושקעת, אך הפוסט שכתבה עליו באינסטגרם ריגש את כולם. “כשנולדת, הסתכלתי עליך וראיתי את פלא הבריאה ואני זאת שאחראית לכך, כתבה לוי, “הרגשתי שה׳ הפקיד בידיי את לוחות הברית!“. מזל טוב

אילנית לוי ובנה ליאם: “אני מבטיחה להיות תמיד מתחתיך, מצדדיך, מאחוריך, אך לעולם לא מעליך – כדי שתוכל לעוף לאן שרק תרצה”

אילנית לוי לא נוהגת להשתפך ברשתות החברתיות ולא חושפת בדרך כלל את חייה האישיים. לכן היה זה מרגש לקרוא את הפוסט ששיתפה באינסטגרם לרגל יום הולדתו ה-16 של בנה הבכור ליאם, מנישואיה לאייל גולן.

“ליאם שלי, ילד בכור שלי, אהבת חיי, אתה היום בן 16!”, כתבה לוי, “מאמין? באמת נשמע קצת לא אמין. תמיד שאני כותבת לך או לאחותך פתאום המילה אהבה נשמעת כל כך רדודה. כל שנה ביום הזה עוטפים אותי זיכרונות של ילדה-אשה שהופכת לאמא! כל הקלישאות שהכרתי והאמנתי להן, החווירו מולך.

“כשנולדת, הסתכלתי עליך וראיתי את פלא הבריאה ואני זאת שאחראית לכך. הרגשתי שה׳ הפקיד בידיי את לוחות הברית! אני מפחדת! מה עושים? איך? וואו, הלא נודע. איך אני שומרת עליך? שלא תחוש כאב לעולם. ומזל שהייתי מספיק צעירה בכדי להבין את גודל הפחד והחרדה (אל תדאג, זה הגיע בריבית).

“הייתי בת זקונים בת 21 שמעולם לא החליפה טיטול, מביאה את הנכד הראשון במשפחה. אני זוכרת שכמה שעות אחרי שנולדת, האחות נכנסה כדי להושיב אותי שאחתל אותך, לבד. אני? איך? מה הצד הנכון? ואם יכאב לך? זהו, האחות תדווח עליי, האם לא כשירה! ועזוב את הלחץ מהמשפחה. במבוכה מוסתרת היטב, דפיקות מואצות וכאבים מקיסרי מבהיל, אני מתיישבת מולך, אתה מציץ בעין תכולה. אני מושיטה לך אצבע ואתה אוחז בה בחוזקה. אתה הדבר הכי יפה ומואר שראיתי.

הקולאז’ שהעלתה אילנית לוי לאינסטגרם שלה לרגל יום ההולדת ה-16 של ליאם
“ומה שבטוח בכל הסיפור הזה, שאתה לי ואני לך, צוות! אני נושמת אותך ולוחשת: ‘תשמע, אתה הילד הראשון שלי, ואני ממש לא מנוסה בזה, בלהיות אמא, אז בטוח אטעה, סליחה. אבל שתדע, שהדבר הכי חשוב בעולם זה אתה’. ואתה כאילו מבין אותי במבט, שעד היום יש לנו אותו.

“תמיד הצחיק אותי שכשאתה איתי בחושך אני מרגישה מוגנת ובטוחה, כאילו שאתה ‘תינוק על’. והבנתי שהרצון להטמיע בך ערכים ודרך, הוליד בי את מי שאני. תודה לך, בני בכורי, על המתנה הגדולה בחיי -להיות אמא. אתה המצפן שלי! תודה ששמרת עליי מהתעסקות בתפל, מריכוז עצמי ומאגו הרסני, את האומץ לבחון ולתקן את מידותיי, למענך. תודה שלימדת אותי סובלנות, חמלה, ענווה ואהבה אין קץ שאינה תלויה בדבר.

“אין יום שזה לא מכה בי! הגבר הזה שצועק בקול מחוספס מהחדר, זה התינוק ההוא? זה אתה? כנראה שכן ועליי להשלים עם העובדה שלזמן יש חוצפה לרוץ כל כך מהר. ולי לא נותר אלא לשחרר לאט-לאט את החבל, כי ככה זה בטבע.

“אתה כבר איש, ואיש מדהים, פיקח, מוכשר, חתיך, מבין עניין ,ממעיט בדיבור ושונא שיחות ובירורים למיניהם, חפירות!!! תתמודד. בשבילי אתה תמיד גוזל, ואני אמשיך לחפור, לדאוג ובכלל להיות הכתובת לפניות, טענות, שק חבטות, פינוקים ואם רק תרצה, אקשיב לכל מה שבא לך לספר – רק תרצה כבר… המידור הורג אותי!

“לאחל זה כבר ממש קשה לי, אז אסכם שאני כל כך גאה בך, ובאדם שאתה הופך להיות. אני בכל אופן מבטיחה להיות תמיד מתחתיך, מצדדיך, מאחוריך, אך לעולם לא מעליך – כדי שתוכל לעוף לאן שרק תרצה”.