טרגדיה בחדר הלידה: מורן מלכי-נבו, 38, נפטרה לאחר ניתוח קיסרי שבו מת גם היילוד

דר’ דרוגן אריה, מנהל חדר לידה ברמבם בחיפה, מסביר על הסיכונים הכרוכים בלידה אחרי גיל 35

מורן מלכי-נבו ז”ל. הגיעה לחדר לידה במצב אנוש לאחר שהתמוטטה בביתה

מורן מלכי-נבו מרחובות, בת 38, אם לשתי בנות, נפטרה בסוף השבוע בבית החולים קפלן לאחר שהגיעה לחדר הלידה במצב אנוש. הרופאים ביצעו ניתוח קיסרי אך היילוד לא שרד. שעות אחר כך נפטרה גם היא במחלקה לטיפול נמרץ.

מורן היתה בשבוע ה-38 להריונה והרופאים העריכו כי נפטרה כנראה מתסחיף מי שפיר. לדברי פרופ׳ אלון בן אריה, מנהל חטיבת הנשים והיולדות במרכז הרפואי קפלן : “סיבת הפטירה של האם והיילוד לא ידועה בוודאות, אולם אנו מעריכים כי מדובר בתסחיף מי שפיר, שעלול להתרחש לעיתים רחוקות בהריון. יש לציין כי פטירה של האם והיילוד כתוצאה מתסחיף מי שפיר הינה מקרה נדיר וחריג”.

מבני משפחתה של מורן נמסר: “מורן הלכה מאיתנו בטרם עת. זו אבדה גדולה שעדיין קשה לנו לעכל. מורן היתה בן אדם שמח וטוב לב, וגם בלכתה הצליחה לעשות טוב ותרמה מגופה. היא השאירה מאחוריה שתי בנות מקסימות וכל תשומת ליבנו לתמוך בהן. אנו מודים לכולם על התמיכה והעזרה ולבית חולים קפלן על כל המאמצים להחיות אותה”.

מהו תסחיף מי שפיר?

מומחי קופת חולים מאוחדת מסבירים, כי תסחיף מי שפיר הוא מצב שבו חודרים מי שפיר אל מחזור הדם הריאתי של האם. מי השפיר מכילים תאים עובריים, שערות או חלקיקים אחרים של העובר שזרים לאם וגורמים לפגיעה במערכות הדם, הלב והריאה שלה. תסחיף מי שפיר נחשב לאחד הגורמים העיקריים למות יולדות: 5-15 אחוזים ממקרי המוות של נשים במהלך לידה.

מהן ההשלכות של תסחיף מי שפיר?

חדירת מי השפיר למחזור הדם של האם גוררת, ככל הנראה, תגובה אלרגית קשה בגוף, הגורמת לאי יציבות במערכות הלב, הדם והריאה של היולדת. המצב מתרחש בדרך כלל במהלך הלידה (או זמן קצר – עד 48 שעות אחריה) ובא לידי ביטוי בשינוי פתאומי במצב האשה – קריסה לבבית, מצוקה נשימתית, דימום נרחב בשל הפרעות בקרישה, ובהמשך אובדן הכרה שבמקרים אחדים מסתיים במוות של האם או של העובר – או של שניהם. מקרים אחרים מסתיימים בנזק נוירולוגי משמעותי לשניהם.

מהם גורמי הסיכון של התופעה?

בין גורמי הסיכון כוללים גיל יולדת מעל 35, היריון מרובה עוברים, לידה מכשירנית, קרע של הרחם, רעלת היריון, ריבוי מי שפיר ובעיות בשלייה (שליית פתח או שלייה נעוצה).

האם אפשר לאבחן ולמנוע מצב של תסחיף מי שפיר?

תסחיף מי שפיר הוא כאמור מצב פתאומי שמתרחש במהלך הלידה ושגורמיו אינם ברורים. לפיכך, ישנה חשיבות למודעות של היולדת והרופא המטפל לגבי גורמי הסיכון – אך אין באמת אפשרות למנוע אותו.

מהם הסיכונים ללדת אחרי גיל 35?

ד”ר ​דרוגן אריה, מנהל חדר לידה ומרכז התוכנית לאבחון טרום לידתי של מומים מולדים, בקריה הרפואית רמב”ם בחיפה, מסביר:

“אם עברת את ה-35 ואת חושבת להרות, יש כמה נתונים שאת חייבת לקחת בחשבון. גיל 35 מוגדר בספרות הרפואית כגיל מבוגר יחסית להריון ולידה ועל פי הסטטיסטיקה – הסיכוי ללידת ולד חי יורד ונמצא ביחס הפוך לגיל האם.

“אולם, מספר הנשים היולדות שעברו את ה-35 נמצא כל הזמן בעלייה. בשנים האחרונות מהוות יולדות מעל גיל 35 כ-16% מכלל היולדות, לעומת כ-10% בלבד לפני עשור.

“עלייה זו מוסברת על ידי הנטייה להתחתן מאוחר יותר, לדחות את הילודה עד להשלמת הלימודים ו/או ביסוס הקריירה המקצועית, כמו גם, אחוז הגירושים העולה, המביא חלק מהזוגות לנסות ולהעמיק את הקשר החדש על ידי הבאת ילד לעולם.

“הריון בגיל מאוחר עלול להיות מסובך ומסוכן יותר, לאם וליילוד. נשים מעל גיל 35 נוטות יותר ללחץ דם גבוה, סוכרת והשמנת יתר. סיבוכי הריון שכיחים יותר בגילאים אלו וכוללים רעלת הריון (פי 2.7), סוכרת הריונית (פי 4.5) וסוכרת גלויה מטופלת באינסולין (פי 3.2).

“התוצאה: בנשים מבוגרות יהיו יותר הפעלות לידה לסיום ההריון (פי 1.8-2.3),  יבוצעו יותר ניתוחים קיסריים (פי 2) ויוולדו יותר ילדים גדולים (פי 1.6), מאשר באוכלוסייה הכללית. כמו כן, חשוב לציין, כי תמותת האמהות גדולה פי שניים בנשים היולדות מעל גיל 35.

“נשים מבוגרות נמצאות גם בסיכון יתר להפלה, בעיקר עקב הקשר בין גיל מתקדם והסיכון לבעיות כרומוזומליות בעובר. גם אי סדירות הורמונלית, הגורמת לביוץ לא תקין ותפקוד לקוי של הגופיף הצהוב בשחלה, ומחלת כלי דם או סוכרת לא מאוזנת בתקופת ההפריה, מעצימים את הסיכון להפלה. ככלל, השפעת גיל האם על התפתחות העובר, נגזרת מהמצב הרפואי של האם לפני ובמהלך ההריון.

“בעיה כרומוזומלית בעובר – יש קשר ישיר בין גיל מתקדם של האם והסיכון לבעיות כרומוזומליות בעובר. הוא עולה מ-1 ל-200 לידות בגיל 35 ל-1 מתוך 100 לידות בגיל 38 ועד 1 מתוך 20 לידות בגיל 45 שנים. אולם, זהו פגם הניתן לזיהוי בוודאות על ידי בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שלייה.

“הפרעה לגדילת העובר – השכיחות של עובר קטן לגיל ההריון גבוהה פי 2 מזו שבאוכלוסייה הכללית, בעיקר בנשים עם יתר לחץ דם. סיבוך נוסף מתבטא בגדילת יתר של העובר, בשכיחות פי שניים מכלל האוכלוסייה, בעיקר בנשים עם סוכרת.

“מות עובר – בשליש השלישי של ההריון מופיע בנשים בגיל מתקדם פי 1.5 מאשר בנשים צעירות. הוא עשוי להיגרם עקב היפרדות שלייה, סיבוך השכיח פי 8 בהריון מעל גיל 40.

“לידה מוקדמת – הסיכוי ללידה מוקדמת הוא פי 4 בהריון של נשים מעבר לגיל 35. חלק מהלידות המוקדמות מוסבר בצורך ליילד את האשה לפני המועד עקב סיבוכי ההריון.

“הסטטיסטיקה אולי לא צובעת את הסיכויים שלך בוורוד, אבל זו בהחלט לא כל התמונה. למרות התוצאות הפחות טובות המדווחות בהריונות של נשים בגיל מתקדם, חשוב להדגיש שרוב הסיבוכים מתוארים בנשים עם מחלה קודמת.

“לאשה בריאה, במצב תזונתי ותפקודי תקין, עם גישה לטיפול רפואי ומעקב הריון נאות, יש כיום סיכויים מצוינים (מעל 90%) להריון ולידה תקינים ולילד בריא, גם מעבר לגיל 40.

“יתר על כן, גם נשים בשלהי גיל הפוריות עשויות להרות וללדת. היולדת המבוגרת ביותר בישראל, אשר הרתה בצורה טבעית, היתה בת 51 בעת הלידה. טכנולוגיות הרבייה החדישות (תרומת ביציות, לדוגמה), מאפשרות למעשה הריון ולידה גם בגיל מאוחר יותר”.