אחותה לילי בן-עמי: “הרוצח קיבל גישה לכל העדויות ולכל הראיות, אנחנו לא יודעים מה קרה בליל הרצח”. ההסבר לכך: “כל זאת כדי שעדותינו תהיה עדות אמת, אשר לא תושפע ממידע כלשהו”
לילי בן-עמי (משמאל) עם אחותה מיכל סלה ז”ל: “מה הוא בדיוק עשה למיכל? היכן בגופה הוא פגע בה? האם זה היה עם סכין המטבח ההיא, הגדולה מדי, שראיתי כשעזרתי לה עם מעבר הדירה?”
שנה אחרי הרצח המטלטל של מיכל סלה ז”ל, בת 32 במותה, מתחיל היום משפטו של בעלה, אלירן מלול, שעל פי כתב האישום שהוגש נגדו רצח אותה ב-11 דקירות סכין בביתם ברמת-מוצא. הרצח, שזכה לתהודה רבה בתקשורת וברשתות החברתיות, אירע ב-3 באוקטובר 2019, בעת שבני הזוג שהו בביתם. מלול הצטייד בסכין מטבח גדולה, גרר את מיכל מחדרה של בתם התינוקת בעודה מדממת ודקר אותה 11 פעם בסכין.
עוד נכתב בכתב האישום כי מלול תקף את סלה באכזריות מיוחדת, בנוכחות בתם התינוקת, וגרר אותה על הרצפה, תוך ניסיונות ההתגוננות שלה. מלול שהה בזירת הרצח יחד עם סלה ובתה התינוקת במשך 17 שעות לאחר הרצח. לאחר מותה התברר כי מלול התנהג בקנאה אובססיבית כלפי אשתו, וכך נהג גם בעבר כלפי בנות זוג קודמות שלו, עובדה שלא היתה ידועה למיכל ולמשפחתה עד הרצח.
מיד לאחר הרצח יצאו אחיותיה של סלה למסע בעקבות אחותן מיכל ששודר בתוכנית “עובדה”, והביא גם את סיפורה של התינוקת של מיכל שנשארה בחיים ואומצה בסוף על ידי אחת האחיות. לילי בן-עמי, אחותה של מיכל סלה ז”ל ואשת חינוך, הקימה לאחר הרצח את “פורום מיכל סלה” במטרה להציל את הקורבן הבא ולמגר אלימות במשפחה, באמצעות חשיבה מחוץ לקופסה, טכנולוגיות מצילות חיים, הנגשת תמרורי האזהרה ושיח של ערבות הדדית. לפורום יש כיום למעלה מ-17,000 עוקבים בפייסבוק.
לילי בן-עמי לפני צעדת המחאה נגד אלימות במשפחה. על ידה כתבה: “יש שר למשאבי מים ואין שרה למניעת רצח נשים. אני צועדת”
בסוף השבוע, רגע לפני תחילת המשפט, העלתה לילי פוסט כואב ב”פורום מיכל סלע”, וכך כתבה: “ביום שני אני עולה להעיד במשפט הרצח של אחותי. אני האחרונה שראתה את מיכלי חיה. היינו יחד שעה וחצי לפני. זה היה ערב של כיף. שנה שלמה חלפה מאז הרצח. רק ביום שני הקרוב מתחיל המשפט האמיתי – שלב העדויות והראיות. כל התקופה הזו, נמנע מאיתנו לקבל כל בדל מידע על מה שקרה שם.
“מה מיכל כתבה במחברתה באותו ערב אחרון בחייה, ערב שבו היינו יחד? מה עבר על בתה התינוקת במשך 17 השעות שלקח לו לצאת לשכנים? מה הוא בדיוק עשה למיכל? היכן בגופה הוא פגע בה? האם זה היה עם סכין המטבח ההיא, הגדולה מדי, שראיתי כשעזרתי לה עם מעבר הדירה? היכן בדיוק נמצאה גופתה? מהם הממצאים הפתולוגים? הרפואיים? מה נלקח מהזירה? האם נמצא מידע חשוב בניידים שלהם? מה מיכל כתבה ביומניה במשך שנת נישואיה איתו? מי הגיעו לתת עדות במשטרה? ועוד ועוד ועוד.
“הסיבה שמשפחתי ואני הושמנו ב’אקווריום’ עד היום, היא שאסור לחשוף עדות ועדים לתיק הרצח. המטרה היא שעדותינו תהיה עדות אמת, אשר לא תושפע ממידע כלשהו. והשאלות חופרות וחופרות.
לילי בן-עמי (מימין) עם אחותה מיכל סלה ז”ל: “האלימות כלפי נשים זו מגיפה עם תסמינים ודפוסים שחוזרים על עצמם”
“על זה נוסף שהרוצח אלירן מלול – שאף הוא עד – קיבל גישה לכל העדויות ולכל הראיות. כן, גם לעדות שאני מסרתי במשטרה, עדויות האקסיות שלו, תוכן יומניה האישיים של מיכל, הדוח הפתולוגי, ממצאי מז”פ וכו’. הוא מקבל הכל הכל, כדי שיוכל לבנות את גרסתו בצורה המטיבה ביותר עבורו.
“אחרי יום שני הקרוב, רק אחרי שאעלה להעיד, רק אז אוכל להתחיל לקבל תשובות. האם אני בטוחה שאני רוצה לקבל אותן? כן. אני רוצה לדעת הכל. הכל. מיכל סלה אהובתי, יהי זכרך מהפכה. מתגעגעת אליך כל כך”.
לפני שבוע, כששתי נשים נרצחו באותו יום, בקריות ובבאר-שבע, כתבה לילי: “עם כל רצח, הלב מתרסק מחדש. רצח ועוד רצח. שתי נשים ביום אחד. מיכלי נרצחה בביתה לפני שנה בדיוק. אוקטובר 2019. אחרי הרצח, נכנסתי לביתה, דמיינתי אותה נמלטת על נפשה מחדר לחדר בין ארבעת חדרי ביתה. אורה כאש מאכלת את חדרי ליבי, חדר-חדר.
“הסגר הוליד סיר לחץ נפשי וכלכלי בבתים רבים והאלימות בבתים הוכפלה, קוטלת אשה אחרי אשה. ברגע זה יש אשה שמרגישה כלואה בתוך ביתה כי אין לה פרטיות, כי הוא קנאי אובססיבי וממציא לה רומנים מדומיינים. כשהיא מדברת על פרידה הוא מאיים שיתאבד. אבל בגלל שאין הסברה – היא צריכה שירצחו אותה כדי לדעת שהיא בסכנת חיים. היא לא יודעת שאסור להיפרד לבד במצבים כאלה. הבושה הורגת והשיתוף מציל חיים.
“האלימות כלפי נשים זו מגיפה עם תסמינים ודפוסים שחוזרים על עצמם. כמו המאבק בקורונה, רק עם סולידריות ומודעות לסימנים המקדימים נוכל לנצח את האלימות ורצח נשים.
“כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להציל חיים – לימדו לזהות את 5 תמרורי האזהרה של ‘פורום מיכל סלה’, היו ערניים לגבי צעקות אצל השכנים, התערבו ודיחפו את האף כשיש ספק לגבי הזוגיות של החברה הטובה, הקשיבו לאינטואיציה הפנימית. המשימה שלנו היא להציל חיים”.
כואב אבל פחות: המסע המרגש של יהודה פוליקר מאושוויץ להר הרצל
האם השחקנית ג’יין פונדה תצליח לשרוד את הסרטן בפעם השלישית?
שובו של התיאטרון: הנשים החזקות שפותחות את הבמה לאחר שנת קורונה ללא הצגות