בחירות 2022: איך זה שבכנסת ה-24 כיהנו רק 35 נשים, שהן 29% מכלל חברי הכנסת?

לרגל הבחירות לכנסת ה-25, שמתקיימות היום, הנה 10 נקודות חשובות למחשבה בענייני נשים

בחירות 2022: הולכים לבחירות בפעם החמישית בשלוש שנים. ומה עם הנשים?

1.ישראל ממוקמת במקום ה-70 מתוך 190 מדינות ואוטונומיות במדרג המדינות לפי ייצוג נשים בפרלמנט. לשם השוואה, הממלכה המאוחדת ממוקמת במקום ה-60, וארצות הברית במקום ה-82. בארצות סקנדינביה כ-39 אחוז בממוצע מכלל חברי בית המחוקקים הן נשים; במדינות מערב אירופה ודרומה כ-17 אחוז הן נשים.

2.בכנסת ה-24 היו 35 ח”כיות, המהוות 29% מכלל חברי הבית, ובממשלה היו 9 שרות, אך הדרך לשוויון מגדרי בפוליטיקה עוד רחוקה – רק אשה אחת (מרב מיכאלי) עמדה בכנסת זו בראשות מפלגה, ומרבית התיקים הבכירים בממשלה הופקדו בידי גברים.

3.עובדה שחשוב להזכיר: מיד עם היכנסו לתפקיד ראש הממשלה ה-14 של ישראל, פרסם יאיר לפיד את רשימת אנשי המטה שלו הכוללת 11 איש, ביניהם 8 נשים. ברוב הנשי נמצאות גילי האושנר (ראשת המטה), נעמה שולץ (מנכ”לית משרד ראש הממשלה), אטל הובן (ממשיכה כמנכ”לית יש עתיד), יעל בר (ראשת מערך התקשורת), תמי נשיא (יועצת בכירה), חלי סיני (מנהלת הלשכה), דנה פילטיס (מנהלת קשרי כנסת-ממשלה) ונוי אלראי-שניצר (ראשת מערך הדיגיטל).

4.זה המצב: 40 מפלגות מתמודדות על הכניסה לכנסת ה-25, כשרק בראש 3 מפלגות ריאליות עומדות נשים: מרב מיכאלי (העבודה), זהבה גלאון (מרצ) ואיילת שקד (הבית היהודי).

5.ברשימה של יש עתיד 47% הן נשים, כששלוש מהן ממוקמות בחמישייה הראשונה –  שרת הכלכלה אורנה ברביבאי במקום השני, השרה קארין אלהרר (מקום 4) והשרה מירב כהן (מקום 5). בחמישייה השנייה נכללת ח”כ מירב בן ארי (מקום 9).

6.בליכוד השאירו את הנשים מאחור. ברשימת 36 המועמדים של המפלגה – נמצאות רק 7 נשים. מירי רגב היא האשה היחידה שדורגה בעשירייה הראשונה (מקום 9). ובעשירייה השנייה דורגו שתיים: עידית סילמן (מקום 16) וגלית דיסטל-אטבריאן (מקום 20).

7.במחנה הממלכתי של בני גנץ יש 4 נשים עד מקום 14 (פנינה תמנו-שטה, יפעת שאשא-ביטון, אורית פרקש-הכהן ושרון השכל); בציונות הדתית – עוצמה יהודית יש 3 נשים עד מקום 14; בש”ס – אין נשים; ביהדות התורה – אין נשים; במפלגת העבודה – יש 3 נשים עד מקום 4; בישראל ביתנו – יש 2 נשים עד מקום 5; במרצ – יש 2 נשים עד מקום 4; בבית היהודי – יש 2 נשים עד מקום 4; בחד”ש-תע”ל – אשה אחת עד מקום 4; וגם ברע”מ – יש אשה אחת עד מקום 4. מצב עגום בייצוג לכנסת יחסית למספרן באוכלוסייה.

8.על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ’ עופר קניג, מספר הנשים שהגיעו למשרה הפוליטית הבכירה במדינות (ראשות ממשלה או נשיאות) גדל מאוד בשני העשורים האחרונים. לאחר פרישתה של אנגלה מרקל – שהנהיגה את גרמניה מעל 16 שנים – מכהנות כיום נשים בתפקיד הבכיר ב-7 מתוך 38 מדינות ה-OECD. ביניהן ניתן למנות את ג’סינדה ארדרן (ניו זילנד), מֶטֶה פרדריקסן (דנמרק) ומגדלנה אנדרסון (שוודיה).

9.על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאז שנת 2012 כיהנו נשים בתפקיד ראשת ממשלה או נשיאה ביותר ממחצית (21 מ-38) מדינות ה-OECD. רשימה זו כוללת מדינות בהן בתקופה זו נשברה לראשונה תקרת הזכוכית (גרמניה, בלגיה, אוסטריה, שוודיה) לצד מדינות בהן כיהנו נשים בתפקיד הבכיר עוד קודם לכן (בריטניה, קנדה, ניו זילנד). ב-14 מתוך 38 מדינות ה-OECD נשים לא כיהנו עדיין בתפקיד החשוב ביותר. במדינות אלה נכללת גם ארצות-הברית, אך כהונתה הנוכחית של קאמלה האריס בתפקיד סגנית-הנשיא – האשה הראשונה בתפקיד – מסמנת התפתחות חשובה מבחינה זאת.

10.על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, עד שנת 1974, האשה היחידה אשר כיהנה בממשלות ישראל היתה גולדה מאיר. מלבדה היה שולחן הממשלה מיותם לחלוטין מנשים. הבאות בתור להתמנות לתפקיד שר היו שולמית אלוני (1974), שרה דורון (1983), שושנה ארבלי (1986) ואורה נמיר (1992). למעשה, בין הקמת המדינה לשנת 1996 כיהנו בממשלות ישראל 5 נשים בלבד. מאז השתפר המצב, ו-23 נשים נוספות מונו לתפקידי שרות. אז אולי יש תקווה.