בת 40? 10 המזונות שעלולים לפגוע לך בבלוטת התריס!

בלוטת התריס מייצרת הורמונים שאחראים על התפקוד של מערכות רבות וחשובות בגוף. ממה עלייך להיזהר? ומה מומלץ לאכול?

צילום אילוסטרציה: Photo by Shane Devlin on Unsplash

לבלוטת התריס תפקיד משמעותי ביותר: לייצר שני הורמונים – תירוקסין (T4) וטריודותירונין (T3). הורמונים אלו, המועברים דרך הדם לכל הרקמות בגוף, מסייעים לתפקוד תקין של המוח, של הלב, של השרירים ושל איברים נוספים. הם גם מאפשרים לגוף לנצל את האנרגיה שלו ולשמור על טמפרטורה תקינה. בשורה תחתונה: בלוטת התריס אחראית לייצר הורמונים שהכרחיים כדי שכל התאים בגוף שלנו יעבדו בצורה תקינה.

לדברי דר’ שמואל גבעון, מומחה לרפואת משפחה בכללית, ודר’ אברהם ישי, רופא בכיר במכון האנדוקרינולוגי של המרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית – מחלות של בלוטת התריס גורמות בדרך-כלל לאחת מההפרעות הבאות: יתר פעילות של בלוטת התריס, מה שאומר ייצור עודף של הורמונים; או תת-פעילות של בלוטת התריס, כלומר הבלוטה לא מייצרת את כמות ההורמונים המינימלית; וזו ההפרעה השכיחה ביותר בבלוטת התריס.

חשוב לטפל בהפרעות האלו: גם כדי להקל על התסמינים הלא נעימים שמתלווים אליהן, וגם כדי למנוע מצבים חמורים יותר. קיימות שלוש דרכים לטיפול בפעילות יתר, לפי הצורך: טיפול תרופתי, טיפול כירורגי וטיפול ביוד רדיואקטיבי. הטיפול בתת-פעילות הוא תרופתי – מתן תירוקסין בצורת כדורים באופן קבוע.

כדי להימנע ממצבי יתר פעילות או תת-פעילות של בלוטת התריס, יש חשיבות רבה למזון שאנו צורכות. לפניכן, מה יש לאכול וממה צריך להימנע בשני המצבים:

תת-פעילות בלוטת התריס: מזונות שיש להימנע מהם

ירקות מצליבים: כרובית, ברוקולי, קולורבי, כרוב, כרוב ניצנים, קייל, צנונית, צנון, חרדל, לפת. מדובר בירקות המכילים גויטרוגנים – חומרים טבעיים היכולים לעכב את פעילותה של בלוטת התריס ואף לגרום להגדלתה. שמם נגזר מהמילה “גויטר”, שפירושה בלוטת תריס מוגדלת ובולטת. חשוב: בישול וחום מפחיתים את פעילות הגויטרוגנים עד לשליש.

סויה ומוצריה: יש להימנע מצריכת כמויות גדולות של סויה. בקבוצה הזאת נכללים פולי סויה יבשים וטריים (אדממה), רוטב סויה, טופו, טמפה, פתיתי סויה, חלבון סויה ומזונות תעשייתיים המכילים סויה. אם רמות היוד שלך תקינות, את כנראה לא צריכה לדאוג משימוש בסויה.

איברים פנימיים: אם את אוכלת איברים פנימיים כמו כליות, לב או כבד, את עשויה לצרוך יותר מדי חומצה ליפואית, שעלולה לפגוע באופן פעולת בלוטת התריס שלך. חומצה ליפואית יכולה להשפיע גם על תרופות לבלוטת התריס.

גלוטן: אם את סובלת ממחלת צליאק, תזונה ללא גלוטן עשויה לסייע במניעת מחלות בבלוטת התריס.

מזונות אחרים: אפרסקים, אגסים, תותים, תרד, דוחן, בוטנים, צנוברים, מזונות מן החי, מזונות מעובדים, צמח המליסה הרפואית ומי ברז.

אלה הן ההמלצות המקובלות שנותנים לאנשים שסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס: 1. להגביל את כמות הירקות המצליבים לשתי כוסות בשבוע, כוס אחת בכל פעם. 2. להגביל את כמות מזונות המכילים סויה ל-220 גרם בשבוע, 110 גרם בכל פעם.

תת-פעילות בלוטת התריס: מזונות שמומלץ לאכול

אגוזים ושקדים: קשיו, שקדים, אגוזי ברזיל וזרעי דלעת הם מקורות מעולים לברזל. אגוזי ברזיל עוזרים לבלוטת התריס בשתי דרכים. לא רק שהם מקור טוב לברזל, אלא שהם גם עשירים בסלניום, מינרל נוסף התומך בבלוטת התריס. רק כמה מהם בכל יום ויש לך את כמות הסלניום שאת צריכה.

אצות ים: הן עשירות ביוד, מרכיב חיוני בהורמונים אלו. אצות וגם דגים מאיצים את חילוף החומרים בגוף ותורמים לוויסות התיאבון.

ירקות מומלצים: אספרגוס, תרד, אבוקדו, פטריות, בננות, משמשים, תמרים מכל מין, שזיפים ותאנים.

זרעים: זרעי שומשום, זרעי פשתן, זרעי חמניות זרעי דלעת.

צמחי תבלין ומרפא: בזיליקום, זנגביל, רוזמרין, שום וכורכום.

דגנים מלאים וקטניות: אלה מומלצים ביותר בגלל תכולת הסיבים התזונתיים (איזון ספיגת סוכרים) ותכולת המינרלים.

יתר פעילות בלוטת התריס: מזונות שיש להימנע מהם

מזונות המכילים יוד: כמו אצות ים, דגים ומלח ים.

משקאות מעוררים: משקאות המכילים קפאין, תה, קפה, אשר מעוררים ומגבירים את הורמוני הסטרס.

משקאות תוססים: אלכוהול ומשקאות מוגזים.

מזונות אלרגניים: כל המזונות העלולים לעודד תגובה אלרגית, כמו חיטה, חלב ומוצריו, תירס, סויה, פירות הדר, אגוזים, בוטנים, עגבניות, שוקולד.

מזונות המכילים שומן רווי: בשר בקר, מזון מעובד, מרגרינה, חמאה, שמנים מזוקקים.

יתר פעילות בלוטת התריס: מזונות שמומלץ לאכול

מומלץ להרכיב תפריט תזונתי מאוזן הכולל את כל אבות המזון ועשיר בוויטמינים ובמינרלים. המזונות שמומלץ להגביר בצריכתם:

מזונות בעלי מרכיבים גויטרוגנים: מעכבים את פעילות בלוטת התריס ולכן פוחת הסיכוי להתרחשות פעילות יתר שלה. למשל, כרובית, ברוקולי, קולורבי, כרוב, כרוב ניצנים, קייל, צנונית, צנון, חרדל, לפת.

פחמימות מורכבות: מתוקף היותן עשירות בסיבים תזונתיים, מסייעות הפחמימות המורכבות לשמירת אנרגיה זמינה בגוף ולמניעת שינויים קיצוניים ברמות הסוכר.

חלבונים: מסייעים בוויסות תהליכי חילוף החומרים ובבניית רקמות בגוף.

פירות וירקות: משמשים מקור לנוגדי חמצון, והוויטמינים והמינרלים שבהם מסייעים בנטרול רדיקלים חופשיים ומשתתפים בתהליכים מטבוליים.

חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3: מצויות בדגי ים צפוניים כמו סלמון ומקרל, ובזרעי פשתן.