פייזר או מודרנה? איזה חיסון לקורונה מתאים יותר לאוכלוסייה המבוגרת?

הם מבוססים על אותה טכנולוגיה, אך יש ביניהם כמה הבדלים מרכזיים שלא הכרתן

Photo by Kristine Wook on Unsplash

אישור החיסונים

החודש אישרה ועדת המומחים של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) באופן רשמי את החיסון נגד קורונה של חברת “פייזר” ברוב של 17 בעד, 4 נגד ואחד נמנע. החיסון של “מודרנה” אושר על ידי ה- FDA ברוב של 20 ואחד נמנע.

הערה חשובה: זה לא אומר שהחיסון של “פייזר” פחות טוב, אלא ש”פייזר” ביקשה לאשר את החיסון גם לבני נוער בגילאי 16-18, בלי שהיה לה מידע מספיק על קבוצה זו, ואילו “מודרנה” ביקשה לאשר את החיסון שלה רק בבני 18 ומעלה.

חשוב להדגיש: כיום החיסון היחידי שנמצא בארץ הוא החיסון של “פייזר”. החיסון של “מודרנה” יגיע לכאן כנראה רק במרץ 2021. הסיכוי שרוב האנשים יוכלו “לבחור” בין חיסון אחד למשנהו הוא קלוש מאוד, במיוחד בהשקה הראשונית. החיסון הזמין הוא זה שתקבלו.

כיצד עובדים החיסונים של “פייזר” ו”מודרנה”?

החיסונים של “פייזר” ו”מודרנה” משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת, אך מוכרת ברפואה מזה מספר שנים. החיסונים מבוססים על שימוש במולקולה סינתטית של mRNA שתפקידה להורות לתאים לייצר את חלבוני המעטפת של נגיף הקורונה. החיסון למעשה גורם לתאי השריר “לחשוב” שפגשו בנגיף קורונה ובתגובה מפעילים מספר זרועות של מערכת החיסון, ביניהן הנוגדנים.

ההבדל העיקרי בין החיסונים

מעטפת השומנים ש”אורזת” את חלקיק ה־mRNA שליח שונה בחיסון של “מודרנה” ממעטפת השומנים שבחיסון של “פייזר”. בגלל ההבדל הזה אפשר לשמור את החיסון של “מודרנה” בהקפאה של מינוס 20 מעלות בלבד, ואילו את החיסון של “פייזר” יש לשמור בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות. יתר על כן, לאחר ההפשרה ניתן לשמור את החיסון של “מודרנה” במקרר רגיל במשך 30 יום, ואילו את החיסון של “פייזר” ניתן לשמור במקרר במשך 5 ימים בלבד.

אוכלוסיית היעד

בשונה מהחיסון של “פייזר” שניתן מגיל 16 ומעלה, את החיסון של “מודרנה” יוכלו לקבל החל מגיל 18. לאחרונה החלה “מודרנה” לבדוק את החיסון שלה גם בגילאי 12 עד 17.

מספר מנות החיסון

כל חיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של 21 ימים האחת מהשנייה (בחיסון של “פייזר”) או 28 ימים (בחיסון של “מודרנה”). המנה הראשונה מביאה להיכרות מערכת החיסון עם הנגיף והמנה השנייה מעצימה את תגובת מערכת החיסון כנגדו.

יעילות החיסונים: יתרון קל ל”פייזר” בבני ה-65 ומעלה

יש הבדל קל בין החיסונים ביעילות שלהם בקבוצה המבוגרת יותר. החיסון של “פייזר” השיג 95% יעילות בכל האוכלוסיות, כולל מבוגרים ובעלי מחלות רקע הרלוונטיות לקורונה. החיסון של “מודרנה” השיג יעילות של 94.1% בכל האוכלוסיות, וגם חיסון זה היה יעיל בבעלי מחלות רקע שונות. עם זאת, במבוגרים בני 65 ומעלה, הוא היה יעיל ב-86%, מה שמעניק יתרון קל ל”פייזר” בבני ה-65 ומעלה. בשני החיסונים, נראה כי הם מפחיתים את הסיכון למחלת קורונה קשה. לא ידוע אם אנשים מחוסנים יכולים להעביר את הנגיף אם הם נדבקים אך אינם מראים תסמינים.

תופעות לוואי

חשוב להדגיש: בניגוד ל”אסטרהזנקה” ו”ג’ונסון אנד ג’ונסון”, מתחרותיה במירוץ לחיסון, “מודרנה” ו”פייזר” לא נתקלו באירועים חריגים ולא נאלצו לעצור את הניסוי עקב תופעות לוואי.

תופעות הלוואי השכיחות ביותר בשני החיסונים הן כאב באתר ההזרקה, עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים וכאבי מפרקים. יש אנשים שבניסויים הקליניים דיווחו על חום. חשוב להבהיר: תופעות לוואי אלה הן סימן שהחיסון עובד.

תופעות לוואי קשות

במהלך המחקר של “פייזר” מתו שישה אנשים, שניים בקבוצת המחקר וארבעה בקבוצת הפלאצבו. ועדת מעקב המחקר קבעה כי אף מקרה לא היה קשור לקבלת החיסון או הפלאצבו. מבין 20,000 נסיינים שקיבלו את החיסון אותרו שלושה מקרים של תופעות לוואי שהוגדו כחמורות וכקשורות לקבלת החיסון (מקרה של פגיעה בכתף, מקרה של הפרעה בקצב הלב, מקרה של הגדלת בלוטות לימפה) – כאמור, מדובר במקרים נדירים מאוד.

השלב השלישי של הניסוי הקליני בחיסון של “מודרנה” כלל 30 אלף נסיינים, שמחציתם קיבלו פלאצבו ומחציתם שתי מנות של חיסון על פני ארבעה שבועות. 95 מכלל הנסיינים חלו בקורונה, כאשר 5 בלבד היו מהקבוצה שקיבלה את החיסון ו-90 הנותרים היו מקבוצת הפלאצבו. מתוך החמישה שחלו אף שקיבלו את החיסון אף אחד לא פיתח מחלה חמורה, בעוד בקבוצת הפלאצבו 11 חלו באופן קשה ו-79 סבלו מתסמינים קלים יחסית.

לגבי תופעות לוואי נוספות, בניסוי של “פייזר”, ארבעה מתנדבים בקבוצת הניסוי לקו בשיתוק על שם בל, שיתוק בעצבי הפנים שהוא לרוב חולף, אך לא תמיד. בניסוי של “מודרנה” לקו בשיתוק כזה 3 מתנדבים בקבוצת הניסוי ו-1 בקבוצת הביקורת. שיתוק על שם בל הוא תופעה שמופיעה בשכיחות של 15-30 מקרים לכל 100,000 איש, כלומר, המספרים בניסויים הללו תואמים את שכיחות התופעה באוכלוסייה.

בניסוי של “מודרנה”, אך לא של “פייזר”, הופיעה תופעה של נפיחות בפנים אצל שלוש נשים שעברו הזרקות של חומרי מילוי באזור הפנים. תופעה זו מתרחשת לפעמים במקרה של זיהומים טבעיים, ונראה שהיא תגובה של מערכת החיסון לחומרים שהוזרקו. התופעות לא היו חמורות.

ומה עם המוטציות לקורונה?

באנגליה התגלתה מוטציה חדשה של נגיף הקורונה, שהיא בעלת יכולת הדבקה משופרת. מוטציות נוספות התגלו בדנמרק, בהולנד, בבלגיה, באיטליה, בדרום-אפריקה, באוסטרליה, ומשערים שבעוד מקומות בעולם. השאלה הגדולה היא האם החיסונים יהיו פחות יעילים נגדו?

הידיעה על המוטציות, שעוררה בהלה בארץ ובעולם, איננה מפתיעה, כיוון שידוע שנגיפים יכולים להשתנות ללא הרף, ויש הטוענים כי מדובר במוטציה מס’ 17 של נגיף הקורונה ויש הגורסים כי מדובר בהרבה יותר. בכל מקרה, מסבירים המומחים כי אין שום עדות להפרעה ליעילות החיסון נגד המוטציות, אבל הבדיקות ממשיכות והמידע יצטבר. אין גם עדות לכך שהזן הזה אלים יותר. במחלות ויראליות כמו זו יש להיערך לעדכון שנתי של החיסון, כמו בחיסוני השפעת. טכנולוגיית החיסון ב-mRNA מקלה מאוד על עדכון כזה.