fbpx
https://rootavor.com/wp-content/uploads/2020/12/חיסון-הקורונה2.jpg

חיסון הקורונה: 3 רופאים מסבירים מה אנחנו יודעים ומה לא ואילו שאלות נשארו פתוחות?

ושאלת השאלות: האם מחוסנים יכולים עדיין לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים?

1חיסון הקורונה

Photo by engin akyurt on Unsplash

בשבוע שעבר אישרה ועדת המומחים של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) באופן רשמי את החיסון נגד קורונה של חברת “פייזר” ברוב של 17 בעד, 4 נגד ואחד נמנע (ככל הנראה בגלל חיסון לגילאי 16-17).

זהו החיסון הראשון למחלה שסיים בזמן שיא את מסלול המכשולים המפרך של הניסויים הקליניים. על פי הנתונים שפורסמו נראה שעשה את זה בהצלחה רבה. ביום חמישי הקרוב ידון ה-FDA בחיסון של “מודרנה”. אצלנו נחת כבר משלוח החיסונים הראשון של “פייזר”.

דר’ ארז גרטי, העורך של אתר “מכון דוידסון”, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן, מסביר כי “מבחינת היעילות נראה שהחיסון מתחיל להשפיע כ-10 ימים אחרי קבלת המנה הראשונה ומגיע בשלב הזה ליעילות בינונית של כ-52 אחוז. אך לאחר המנה השנייה, שניתנת כעבור כשלושה שבועות היעילות מזנקת ל-95 אחוז.

“פרק הזמן בין שתי המנות עלול לעכב את הירידה הצפויה בתחלואה, אבל גם הגנה על מחצית מהמחוסנים בשלב הראשון היא שיפור משמעותי לעומת המצב הקיים. כמו כן, החיסון נבדק על מיגוון רחב של גילאים, מגיל 16 ועד מעל גיל 65, ולא נמצא הבדל משמעותי ביעילותו בקבוצות הגיל השונות”.

על תופעות הלוואי של החיסון, על פי תוצאות הניסוי של “פייזר”, אומר דר’ גרטי: “תופעות הלוואי כוללות כאבי ראש (55%), סחרחורות (62%), חום (14%), כאבים באזור ההזרקה (84%), צמרמורות (38%) וכאבי פרקים (23%). הסיכון לתופעות לוואי חמורות יותר עומד על פחות מחצי אחוז, ולא תועדו שום תופעות לוואי מסכנות חיים.

“שישה מעשרות אלפי המשתתפים בניסוי מתו במהלכו, מהם ארבעה מקבוצת הביקורת שקיבלה חיסון דמה (פלצבו) ושניים מקבוצת הניסוי – אחד לקה בהתקף לב חודשיים אחרי קבלת החיסון והאחר סבל מהסתיידות עורקים זמן רב לפני הניסוי. ה-FDA חקר את שני המקרים בזמן אמת ולא נמצא כל קשר בינם לבין החיסון נגד קורונה”.

חיסון הקורונה: השאלות שנשארו פתוחות

לדברי דר’ גרטי, כמה שאלות נותרו פתוחות ויקבלו מענה רק בחודשים הבאים, במקביל למבצע החיסונים העולמי: “השאלה הראשונה היא כמה זמן נשמר הזיכרון החיסוני? ממצאים ראשוניים שפורסמו בשבוע שעבר מראים שמדובר בארבעה חודשים לפחות. ככל שיעבור הזמן נדע יותר, כמובן. מאותה סיבה לא ידוע עדיין אם עלולות להיות לחיסון תופעות לוואי ארוכות טווח. מדובר בטכנולוגיה חדשה, ואף שהסבירות לתופעות לוואי ארוכות טווח נמוכה מאוד, אי אפשר לשלול את קיומן בטרם יעבור די זמן.

“שאלת השאלות שטרם נענתה בוודאות היא אם החיסון מונע גם הדבקה, ולא רק את התפתחות המחלה. קיים סיכוי שהחיסון מצליח למנוע את המחלה אך המחוסנים עדיין עלולים לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים. אין סיבה לחשוד שזה המצב, אך לא נדע את זה בביטחון מלא עד שיעבור מספיק זמן. מהנתונים נראה שמדובר בחיסון בטוח ויעיל, והפרטים החסרים עקב הליך האישור המהיר יושלמו בהמשך. המעקב אחרי משתתפי הניסוי נמשך, כך שנדע יותר בחודשים הקרובים”.

mRNA – מהפכה בעולם החיסונים

עד היום יוצרו בעולם חיסונים המבוססים על וירוס מומת, מוחלש או על חיסון א-תאי – חיסון שאינו משתמש במחולל המחלה השלם, אלא בחלקים מתוכו שבודדו מתוך המחולל המקורי או הונדסו בצורה מלאכותית.

החיסון של “פייזר לקורונה” אינו משתייך לאף אחת מהקטגוריות הנ”ל, אלא על טכנולוגיית mRNA (קיצור של messenger RNA ובעברית: RNA שליח). הטכנולוגיה הזאת מוכרת ברפואה כבר כעשור ומיושמת לא רק בחיסון שפיתחה “פייזר”, אלא גם בחיסון נגד קורונה שפיתחה “מודרנה”.

איך עובד החיסון של “פייזר”?

spikes הם הזיזים שמאפיינים את נגיף הקורונה ושמקנים לו צורה של כתר. ל-spikes יש תפקיד חשוב בחדירה של נגיפי הקורונה לתאים האנושיים. מטרת החיסון היא להציג לגוף רק את חלבון ה-spike הנמצא על פני וירוס הקורונה, בלי לחשוף את המתחסן לווירוס השלם. הכוונה היא שהגוף ייצור נוגדנים נגד החלבון הספציפי הזה. ברגע שמערכת החיסון תוקפת את ה-spikes היא למעשה מנטרלת את הנגיף.

המיוחד בטכנולוגיית החיסון שפיתחו “פייזר” ו”מודרנה” הוא שאת חלבון ה-spike מייצר המתחסן עצמו. החיסון מכיל את “הוראות ההפעלה” לגוף ליצור את החלבון הזה של הנגיף, ורק אותו. את הוראות ההפעלה האלה נושא ה־mRNA. לאחר שה־mRNA משלים את משימתו הוא נהרס ולא נשאר בגוף.

להעלות את כמות הנוגדנים

דר’ רונן יום-טוב, מומחה לרפואת משפחה, מנהל רפואי במרחב גבעתיים ב”מכבי” והיועץ הרפואי של אתר “מכבי”, עונה על כמה שאלות. חשוב לציין, כי הניסוי של “פייזר” לא כלל נשים בהריון, נשים מניקות וילדים מתחת לגיל 16, כך שהם לא יחוסנו.

לדברי דר’ יום-טוב: “במרבית החיסונים שנמצאים כרגע בשלביהם האחרונים יהיה צורך בחיסון דו-שלבי, שני חיסונים במרחק של מספר שבועות הראשון מהשני. בחיסון הראשון נוצרת תגובה חיסונית ראשונית כנגד הנגיף שהיא איטית וחלשה, ובחיסון השני נוצרת תגובה חיסונית שניונית, חזקה ומהירה, המביאה לעלייה בכמות הנוגדנים ותאי ה-T של מערכת החיסון, ולתגובה יעילה בחיסול הנגיף כשהגוף ייחשף אליו”.

ומה לגבי חסינות עדר?

“אין ספק כי החיסונים הם אחת ההצלחות הגדולות של הרפואה ומהגורמים המרכזיים שתרמו לבריאות העולמית, למניעת סיבוכים ומקרי מוות, ואף למיגור מחלות קטלניות בעולם. ככל שיותר אנשים יהיו חסינים למחלה, כך הנגיף יתקשה להדביק אנשים חדשים. מצב זה נקרא ‘חסינות העדר’. לפי ההערכות כ-70% מהציבור צריכים להיות חסינים למחלה כדי שתדעך מאליה, והחיסון מיועד בדיוק לשם כך”.

פרופ׳ איתן אוקון מסביר למה חשוב להתחסן

פרופ׳ איתן אוקון הוא ראש המעבדה לחקר זיכרון, למידה ומחלות ניוון עצבי בפקולטה למדעי החיים ובמרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן. הוא חוקר את מעורבות מערכת החיסון במחלות ניוון עצבי ואת המנגנונים דרכם פעילות גופנית משפיעה על פלסטיות מוחית ותהליכי למידה וזיכרון.

בפוסט שפרסם לאחרונה על חיסון הקורונה, כתב פרופ’ אוקון: “אחד הדברים שהפתיעו אותי היה אמירות מצד מכרים שלי שטענו שיימנעו מלקיחת החיסון בשלב ראשון, כל אחד עם טיעוניו הוא. גם אם זה מיעוט, אין לי הסבר טוב מלבד האפשרות שהאקדמיה כושלת בהנגשת המידע הרלוונטי לציבור הכללי, וכן, גם לציבור הרופאים והחוקרים.

“חיסונים כנגד נגיפים שהכרנו עד כה (למשל כנגד נגיפי שפעת) מבוצעים על ידי הזרקת נגיפים מומתים או מוחלשים, כלומר נגיפים שאינם מסוגלים להתרבות בגופנו. לאחר ההזרקה, תאי מערכת החיסון נקשרים לאזורים שונים על גבי הנגיפים, וזהו סימן למערכת החיסון להתחיל את תהליך יצירת הנוגדנים כנגד הנגיף. בתהליך זה נוצרים סוגים רבים של נוגדנים המכוונים כנגד אזורים רבים על גבי הנגיף.

“אז מה שונה בחיסון שפיתחו שתי החברות המובילות (‘פייזר’ ו’מודרנה’) במירוץ לחיסון כנגד נגיף הקורונה, שגורם להרבה אנשים לתהות על אמינותו של החיסון?

“החיסון הזה לא מכיל נגיף מומת או מוחלש, ואפילו לא חלבון אחד מתוך כלל החלבונים מהם מורכב הנגיף. החיסון הזה מורכב מחלק זעיר מהמטען הגנטי של הנגיף. המטען הגנטי הזה מוזרק לשריר, ותאי השריר יודעים לקחת את המטען הגנטי הזעיר הזה, ולייצר על פיו מקטע חלבוני.

“זהו תהליך שמתרחש כל העת בתאי גופנו. רק שבדרך כלל תאי גופנו מייצרים חלבונים מהמטען הגנטי שלנו, ואילו כאן, תאי השריר מייצרים חלבון ממקטע גנטי זעיר שהעתקנו מהנגיף. כאן חשוב להבין, שהמטען הגנטי הזה יוצר באופן סינטטי ולא בודד מנגיפי קורונה. אחרי שתאי הגוף מייצרים את החלבון הקצר הזה, מערכת החיסון מזהה את החלבון ה’חדש’ הזה, ומגיבה כנגדו ביצירת נוגדנים.

“אין בתהליך הזה סיכון של מעבר של המקטע הגנטי של הנגיף למטען הגנטי של תאי גופנו, ואין סיכון של יצירת נגיפים חדשים בגוף. למעשה סוג החיסון הזה בטוח הרבה יותר מהחיסונים המקובלים שאותם הכרנו עד כה. יותר מזה, הידע לייצור חיסון כזה קיים כבר זמן רב, ומה שמנע את שימושו עד כה היה העובדה שהמטען הגנטי הסינטטי היה מתפרק לפני שתאי הגוף היו מצליחים לייצר ממנו חלבון. בעשור האחרון הצליחו להפוך את המקטעים הגנטיים הללו ליציבים יותר, וכעת הם יציבים למשך כ-48 שעות בגוף.

“מיליון וחצי איש בעולם נפטרו בשנה האחרונה כתוצאה מנגיף הקורונה. ענפי תעסוקה שלמים נסגרו בעולם כתוצאה מהתפרצות הנגיף, והמצב לא ישתנה אלא אם אוכלוסיית העולם תחוסן כנגד הנגיף”.

;
Font Resize
Contrast