לאחר 10 שנות ניסיון להפוך לאמא, שירלי בוגנים גילתה כי היא סובלת ממחלת האנדומטריוזיס

מדובר במחלה הפוגעת בפריון האשה ושכל אחת מתוך 10 נשים בעולם סובלת ממנה. איך מטפלים בה?

שירלי בוגנים: “חשוב להעלות את המודעות לנושא הזה ולא להתעלם”

ביום שישי האחרון חשפה הדוגמנית ומעצבת הפנים שירלי בוגנים, 47, באולפן שישי בערוץ 12, כי היא סובלת ממחלת אנדומטריוזיס שפוגעת ברוב המקרים בפריון האשה. ממחלה זו סובלת אחת מ-10 נשים בעולם ולגילויה לוקח בין 10 ל-12 שנים! בסוף השבוע כתבה בוגנים באינסטגרם: “זמן ארוך של דרך קשה ומאתגרת – דרך של טלטלות, סערת רגשות, טיפולים פולשניים וכאב. חשוב להעלות את המודעות לנושא הזה ולא להתעלם”.

את דבר מחלתה, חשפה בוגנים כבר לפני חודשיים. “החלטתי לשתף אחרי התלבטות ארוכה”, כתבה ברשתות החברתיות. “ביום שני האחרון עברתי ניתוח אנדומטריוזיס בחלל הבטן. זוהי מחלה הפוגעת בפריון האשה. 9.5 שנים של מלחמה קשה ודרך מאתגרת שלי ושל לירן סרוק בעלי כדי להביא ילד לעולם. לא נשברים ונמשיך לנסות. תודה לדר’ עידו סירוטה על הניתוח שעבר בשלום, התמיכה, המקצועיות והסבלנות. מאמינה שבסוף חלומות מתגשמים”.

שנים לא קלות עברו על בוגנים. מי שעומד לצידה הוא בעלה התומך בה בכל. לפני ארבע שנים העלתה לאינסטגרם תמונה מיום חתונתם וכתבה: “מתחת לחופה… שש שנים של שמחה ועצב, של כאב ואושר… שנים ארוכות של מלחמה וקושי יומיומי להרחבת משפחה… ואתה תמיד שם איתי, לא עוזב אותי גם ברגעים הקשים ביותר ברגעים של חוסר תקווה וכאב.

“מי שמכיר אותי יודע שאני לא קלה ואתה מכיל את כולי, את השיגעונות שלי, את טירוף ההורמונים שמשתוללים בגופי כבר שנים ארוכות. רוצה להגיד לך תודה, פשוט תודה על מי שאתה ומה שאתה. על השנים עם עליות ומורדות כי אלו החיים, על החוויות, על הסבלנות ועל האהבה שלך אליי”.

שירלי בוגנים ובעלה לירן סרוק: “שנים ארוכות של מלחמה וקושי יומיומי להרחבת משפחה… ואתה תמיד שם איתי, לא עוזב אותי גם ברגעים הקשים ביותר ברגעים של חוסר תקווה וכאב”

מהי אנדומטריוזיס?

אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית, כרונית, דלקתית תלוית אסטרוגן, הפוגעת בכ-10% מהנשים בגיל הפריון. מחלה זו מביאה לעתים קרובות לפגיעה משמעותית באיכות החיים ואחראית לפניות חוזרות ונשנות למענה רפואי בשל הכאבים.

במחלה זו תאים הדומים לתאים של רירית הרחם נמצאים מחוץ לרחם, בעיקר באגן ובחלל הבטן: בשחלות, בחצוצרות, בדפנות האגן וברצועות התומכות ברחם. לעתים יש מעורבות של המעי ושלפוחית השתן, ובמקרים נדירים ניתן למצוא תאים באיברים מרוחקים יותר כמו ריאות, כבד ועוד.

נוכחות התאים הללו יוצרת תהליך דלקתי באגן והידבקויות שעלול לגרום לכאבים עזים ואף לבעיות פוריות. מרבית הנשים הלוקות במחלת האנדומטריוזיס מאובחנות בגילאי 25 עד 40 שנים. לעיתים רחוקות המחלה פוגעת בנערות לפני קבלת הווסת הראשונה ובנשים לאחר המנופאוזה.

מהם התסמינים של אנדומטריוזיס? לדברי דר’ אלעד ברקוביץ מ”כללית”, מדובר בלא מעט תסמינים:

*כאבים קשים יותר, חריפים יותר וחזקים יותר מכאבי המחזור “הרגילים” – לפני שמתחיל הדימום החודשי ובמהלכו. הכאבים האלה מקרינים לגב התחתון ולרגליים.

*דימום וסתי רב יותר או ארוך יותר מהנורמה (או ממה שהאשה רגילה לו).

*כאבים בזמן שמקיימים יחסי מין ולאחריהם.

*הפרעות במערכת העיכול כמו עצירות, צואה רכה עד שלשולים, נפיחות בבטן, כאבים בזמן היציאות, דם ביציאות, כאבים או לחץ על פי הטבעת (בעיקר בתקופת הווסת ובסמוך לה, אך לא רק אז).

*כאבים כרוניים – רגישות וכאב עמום באגן.

*כאבים בעת ההשתנה, תכיפות ודחיפות במתן שתן, בעיקר בזמן הווסת.

*עייפות כרונית.

*מצב רוח ירוד, דיכאון.

*קושי להרות.

שירלי בוגנים אחרי הניתוח: “לא נשברים ונמשיך לנסות”

איך מטפלים באנדומטריוזיס? הטיפול באנדומטריוזיס נחלק לשלושה חלקים: טיפול נגד כאבים, טיפול הורמונלי וטיפול ניתוחי. לטיפול ראשוני, עם הופעת הווסת, עשוי הרופא לתת תרופות שכיחות נגד כאבים וכן תרופות נוגדות דלקת.

טיפול הורמונלי הוא מקובל – בתנאי שאין מגבלה (התוויית-נגד) לקבל טיפול כזה. ההיגיון שעומד מאחורי הטיפול הזה הוא ברור: אם מונעים את האפשרות לקבל את הווסת במשך זמן רב, מונעים גם את כאבי האנדומטריוזיס. כיוון שרקמת האנדומטריום מגיבה לשינויים הורמונליים, הרי שאם נפחית את רמת ההורמונים בגוף, הרקמה תהיה פעילה פחות.

בעקבות הטיפול ההורמונלי אכן יש הקלה בתסמינים הקשורים לווסת (כיוון שאין יותר וסת), וכן מושגת האטה בקצב ההתקדמות של המחלה. אל דאגה, אין שום בעיה בכך שלא מקבלים וסת, והגוף לא צריך “להתנקות” מדי פעם מההורמונים שמקבלים.

ישנם כמה טיפולים הורמונליים מקובלים: גלולות משולבות למניעת הריון שאותן נוטלים ברצף; גלולות על בסיס פרוגסטרון בלבד; התקן תוך-רחמי המפריש פרוגסטרון.

תרופה יחסית חדשה על בסיס פרוגסטרון, שהוכח במחקרים שונים שהיא יעילה לאנדומטריוזיס, נקראת “ויזבל”. ניתן גם לתת תרופות בעלות פוטנטיות גבוהה יותר (תרופות המעוררות תגובה רצויה במינונים נמוכים יותר), למשל ממשפחת ה־GNRH, אבל יש להן יותר תופעות לוואי. יש להדגיש שכל הזמן נבחנות תרופות חדשות לטיפול באנדומטריוזיס.

טיפול ניתוחי מקובל לעשות בגישה הלפרוסקופית. את הניתוחים עושים רופאים מיומנים מאוד שצברו ניסיון בניתוחי אנדומטריוזיס. המטרה בניתוח היא לסלק את כל המוקדים (עד כמה שניתן), להפריד הידבקויות ולנייד את איברי האגן (דהיינו להחזיר את כושר התנועה לרחם ולשחלות לאחר שהיו מקובעים בגלל ההידבקויות).

גם תזונה יכולה לעזור

תזונה שמותאמת לאנדומטריוזיס מיועדת להפחית את שיעור הדלקות בגוף (שהרי אנדומטריוזיס היא בסופו של דבר תהליך דלקתי). למשל, שמן זית, שום, ברוקולי, כורכום, ג’ינגר, תה ירוק ומזונות המכילים אומגה 3 נחשבים לנוגדי דלקת יעילים. לעומת זאת סוכר לבן, בשר אדום, קמח לבן ואלכוהול נחשבים למזונות מעודדי דלקת. עם זאת יש לציין שאין דיאטה אחת שמתאימה לכל מקרה של אנדומטריוזיס. יש צורך להתאים דיאטה ספציפית לכל חולה בהתאם לנתוניה. ניתן להיעזר בדיאטניות שהתמחו בכך.